האם בג"ץ יתערב בפסיקת ביה"ד בעניין התאגדות עובדים?

שופטי העליון רומזים כי דעתם אינה נוחה מפסיקת ביה"ד שאסרה על מעסיקים להתבטא בעניין התארגנות עובדיהם: "ייתכן שביה"ד הלך צעד וחצי רחוק מדי"

שנה וחצי אחרי פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שטלטל את שוק העבודה וקבע כי על מעסיקים בישראל חל איסור מוחלט להתערב ולהביע כל עמדה בעניין מהלך ההתאגדות של העובדים, נראה כי למעסיקים יש סיבה לאופטימיות: בדיון שהתנהל היום (ה') בבג"ץ בעניין הערעור שהגישה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים כנגד פסק הדין, השופטים אליקים רובינשטיין, אורי שוהם וניל הנדל, חזרו ותהו האם בית הדין הארצי לא הרחיק לכת בפסיקתו.

"השאלה היא האם בית הדין לא הלך רחוק מדי, ואולי יש מקום להידברות ולנוסח מוסכם (בין המעסיקים להסתדרות - ש.נ) עם כללים מוסכמים, כי לכאורה - ואני קורא כאן את ההנחיות של בית הדין - אני רואה איזה צעד או צעד וחצי רחוק מדי", אמר השופט שוהם.

לדבריו, "הכללים שקבע בית הדין אומרים 'זה לא במגרשו', אל למעסיק לומר שום דבר, ועליו להיות צד פסיבי - אבל אני לא בטוח שזה נכון לבוא ולשלול ממנו כל אפשרות להביע עמדה ולהציג נתונים בשלב ההתארגנות".

השופט רובינשטיין דחה את הניסיון של עו"ד דפנה שמואלביץ', המייצגת את המעסיקים, לטעון כי יש לאפשר למעסיק "במה שווה" להשמעת עמדותיו, וקבע כי התבטאויות של מעסיק יכולות להרתיע עובדים, אולם חזר ושאל מספר פעמים מדוע שההסתדרות לא תאמץ את הצעת היועץ המשפטי לממשלה - מודל שלפיו במקרה שהמעסיק סבור כי ארגון העובדים הפיץ מידע מוטעה, יתאפשר לו לשלוח איגרת בעניין לעובדים תוך מתן התרעה מראש לארגון העובדים הכולל את נוסח האיגרת (ארגון העובדים רשאי לפי מתווה זה לפנות לבית הדין כדי להוציא צו מניעה כנגד פרסום האיגרת).

עו"ד ארנה לין, המייצגת את ההסתדרות, טענה כי הצעת היועמ"ש עלולה להביא לכך שהמעסיקים יבקשו לשלוח בכל יום איגרת שונה לעובדים בטענה כי אלה הוזנו במידע מוטעה, וכי הדבר יאלץ את ההסתדרות לרוץ כל פעם מחדש לבית הדין כאשר הפגיעה בהתארגנות תתרחש דה-פקטו.

עו"ד לין טענה כי לא מדובר במקרה בו ההסתדרות מגיעה למקום עבודה ו"מפיצה מידע", אלא העובדים מתארגנים באופן אותנטי במקום עבודה שהם מכירים היטב, לרבות את התוכניות השונות של המעסיק. היא ציינה כי בחברת הוט ההנהלה הכחישה בעבר כי בכוונתה לבצע מיקור חוץ, אולם בהמשך ביצעה מהלך שכזה באופן אגרסיבי.

השופט רובינשטיין שאל מספר פעמים מדוע שההסתדרות לא תאמץ את בקשת המעסיקים לנהל משא-ומתן על רשימה מוסכמת של כללי "עשה ואל תעשה", ועל כך ענתה עו"ד לין: "התשובה היא לא... אנחנו לא מנהלים משא-ומתן על חופש ההתארגנות, זו זכות יסוד. אני מופיעה יומיום בבתי הדין לעבודה ורואה איך המעסיק 'מכבד' את זכות ההתארגנות. זה לא מקרה שאחרי הפסיקה של בית הדין היו 85 התארגנויות חדשות, וזה משהו שלא קרה בעבר".

לין הבהירה לשופטים מה תהיה המשמעות של נסיגה מפסק הדין: "הפסיקה ההיא הביאה את תנופת ההתארגנות, ואתם כבודכם נמצאים במקום שאתם יכולים לעצור את ההתארגנות הזו. אתם תשיגו אותנו לאחור".

באופן שעשוי להיתפס כאירוני במיוחד בשנה האחרונה, ההסתדרות זכתה במהלך הדיון לגיבוי מצד המדינה, שיוצגה בידי עו"ד מיכל לייסר מהפרקליטות.

לדברי עו"ד לייסר, "התלות ופערי הכוח בין מעסיקים לעובדים, כל אלה הביאו לניתוח התשתית המשפטית, ובהיבט הזה הניתוח של היועמ"ש והניתוח ושל בית הדין לעבודה הם זהים. אנחנו לא מסכימים עם העתירה ומתנגדים לה. אנו לא חושבים שהיא נכונה", הוסיפה - זאת לאחר שהשופטים התעקשו לחלץ ממנה תשובה ברורה ביחס לעמדת המדינה.

הדיון הסתיים לאחר שעה קלה בלבד, ולא ברור האם השופטים יזמנו דיון נוסף לפני הכרעה בעניין. על-פי הערכות בשני הצדדים, ספק רב אם השופטים יוציאו צו זמני שמבטל הלכה למעשה את פסיקת בית הדין לעבודה עד לקביעה אחרת, אולם ייתכן מאוד כי השופטים יקבעו כי לכללים שקבע בית הדין יש להוסיף גם את המודל שהציע היועמ"ש.

צביקה אורן, יו"ר לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, אמר ל"גלובס" בתום הדיון: "אני מאוד שמח שבית המשפט העליון גילה עניין בסוגייה המאוד חשובה הזו, ואני בטוח שכניסתו לעובי הקורה תיעשה סדר כך שתישמר הזכות של העובדים להתארגן מבלי לגרום נזק למקום העבודה. מראש כל מה שביקשנו זה להיכנס לדיון עם ההסתדרות על הכללים המחייבים, כך שתושג המטרה שעובדים יתארגנו בלי לגרום נזק".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר בתגובה: "אינני יכול להתערב בשיקולי בג"ץ, ובוודאי לא ארצה לעשות זאת. על שום כך אצטט את שאמרתי מספר פעמים בעבר: בית המשפט העליון היה זה אשר במו-פיו או קולמוסו העמיד את זכות חופש הביטוי כאחת מזכויות היסוד הלא מעורערעת בישראל. הוא אפילו העניק את חופש הביטוי לגורמים שפעלו במובהק נגד צה"ל ונגד המדינה.

"הייתכן שזכות זו תישלל מהמעסיקים, אשר בסיכון שלהם בנו עסקים ויצרו מקומות עבודה, מלהביע את דעתם על תוצאות התארגנות עובדים בעסקים שלהם? האם הם צריכים לשבת כפסלים דוממים, בעוד שלארגוני העובדים מותר לומר כל מה שהם חפצים? היכן האיזון, והיכן חופש הביטוי של המעסיק?".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988