דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הבאנו ביכורים: הכירו את החקלאות שתאכיל אתכם בעתיד

תרנגול עירום, צבר ללא קוצים ומלפפונים בצורות שונות: אלה רק מעטים מהפיתוחים המלהיבים שעובדים עליהם בימים אלה ממש במכוני המחקר ובחברות החקלאות המובילות בארץ

בעולם כולו אוכלים היום עגבניות ופלפלים שפותחו בישראל ושינו את החקלאות בזכות תנאי גידול חדשים והארכת חיי המדף. חברות כמו א.ב. זרעים, אבוג'ן, רוסטה גרין וביו-לוג'יק הפכו לדור הבא של האקזיטים הענקיים ויצרו סקטור טכנולוגי חדש. לא בכדי הפכה ישראל לנושאת בשורה חקלאית: השילוב בין העדר מסורת חקלאית של אלפי שנים, אקדמיה חזקה בתחומי הביולוגיה והכימיה, רוח יזמות כללית וצורך קיומי ממש לגבור במהירות על תנאים קשים בשנים הראשונות להתיישבות במדינה הוליד חקלאות תוססת ופורצת גבולות. לפניכם רק מעטים מהפיתוחים המלהיבים שעובדים עליהם בימים אלה ממש במכוני המחקר ובחברות החקלאות המובילות בארץ.

שוק הוורדים: מי יחזיר לפרחים את הריח?

כשאדם רואה פרח, באופן אוטומטי כמעט הוא יתכופף להריח אותו, ואולם ביקור בחנות פרחים יגלה לכם במהרה שרוב הפרחים כבר איבדו מעוצמת הריח שלהם, והדבר נכון בעיקר לוורדים. אם בעבר זר ורדים שנקנה בשישי בבוקר היה נותן ריחו בבית למשך סוף שבוע שלם, היום תוכלו ליהנות בעיקר מיופיו, אבל ריחו כמעט שלא יורגש.

האשם באובדן הריח הוא הטיפוח שנועד להאריך את חיי הפרח, וזאת משום שאותם חומרים הגורמים להפצת הריח הם גם אלה שמאיצים את תהליך ההזדקנות של הצמח ומביאים לנבילתו המהירה. כעת פועל פרופ' דני זמיר מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית להחזרת הריח לוורדים וגם להשבת העושר בעלי הכותרת שלהם - תכונה נוספת שניטלה מהם בתהליך הארכת חיי המדף. זו תמצית התערבות האדם בטבע - תחילה עושים שינוי דרסטי, אחר כך בוחנים את השלכות השינוי ואז מנסים לתקן מה שאפשר.

האם כעת השבת הריח ועושר עלי הכותרת יפגעו בחיי המדף הפרח? לאו דווקא, כי היום אפשר להאריך את חיי המדף באמצעות חומרים שונים בתוך המים, ולא בפרח עצמו. בכל זאת, זמיר מנסה למצוא את זן הפרח שיהיו בו כל התכונות הטובות יחד.

הזבובה הפריג'ידית: החשק המיני שפוגע בפירות

נקבות זבוב הים התיכון אוהבות לא רק לטעום מהפירות שעל העצים אלא גם להטיל בהם ביצים. מהביצים הללו בוקעות רימות, והדבר מקלקל את הפרי. למעשה, גם כשאינן מטילות ביצים, בתקופת הייחום, הנקבות מפתחות יצר קינון ואז הן חופרות תעלות קטנות בתוך הפרי (לצורך הטלה עתידית של ביצים). התעלות הללו הן בית גידול לחיידקים ופטריות ומעודדות ריקבון בפרי.

כדי למנוע את הטלת הביצים בפרי, נהוג היום לפזר בעונת הייחום זכרי זבוב שעברו עיקור באמצעות קרינת UV. אלה מעסיקים את הנקבות, וכך הן מתפנות פחות להזדווגות עם זכרים אחרים ומופרות פחות. אלא שהזכרים המעוקרים לא תמיד מצליחים לשרוד כמו הזכרים רבי האון, ולא תמיד הם יוצרים תחרות טובה מולם על הנקבות. כאן נכנסת לתמונה חוקרת הפקולטה לחקלאות ד"ר יעל חפץ.

חפץ הצליחה להביא לידי ביטוי בזבובים העקרים גן הגורם לזרע שלהם להכיל חלבון מסוים שמפחית את החשק המיני של הנקבות. כך, הזבובות לא רק שאינן מופרות מן הזכרים העקרים שהגיעו מהמעבדה, הן גם יוצאות מהמגע איתם עם פחות חשק להתרבות עם הזכרים האחרים שמתעופפים בטבע. חפץ עובדת על פיתוח נוסף: החדרת הורמון נוסף לזרע של הזבוב, שיעצור את התהליך ההורמונלי של הזבובה ומעודד אותה לדקור את הפירות. המטרה אינה להשמיד את אוכלוסיית הזבובים כליל, שכן שימור אוכלוסייה מוגבלת של זבובים חשוב לאיזון הסביבתי, אלא להפחית את התרבותה כך שהפירות לא יינזקו.

מהפכת השומשום: בקרוב אפשר יהיה לקטוף גם במכונה

ראיתם פעם צמח של שומשום? מדובר בגידול שדה שהקטיף שלו נעשה בעיקר במדינות עולם שלישי, והסיבה לכך אינה מזג האוויר. ד"ר מיכל לוי, האחראית על תחום החקלאות ביישום, חברת המסחור של האוניברסיטה העברית, מסבירה שמדובר בגידול שצריך לקטוף בעדינות רבה, אחרת ההלקט נפתח והשומשום מתפזר על הרצפה. לכן הקטיף נעשה רק באופן ידני ורק במקומות שבהם המשכורות לקוטפים נמוכות, כלומר בעיקר באפריקה. "לכן הגידול גם לא כל כך מעניין את חברות הזרעים הגדולות, משום שהוא מוגבל בתפוצתו ואינו תעשייתי", אומרת לוי.

ד"ר צביקה פלג מהפקולטה לחקלאות גילה מוטציה בגן השומשום הגורמת לכך שההלקט נשאר סגור גם אם מפעילים עליו מעט כוח - דבר המאפשר קטיף באמצעות מכונה.

"בעונת הקיץ, גם בארץ, שדות החיטה והשעורה עומדים ריקים ואילו השומשום הוא דווקא גידול של קיץ. המחשבה הייתה ששומשום תעשייתי יכול להשתלב ולתת פרנסה נוספת לחקלאים כששדה החיטה ריק", אומרת לוי. ואם השומשום יהפוך תעשייתי, הוא יתחיל לעניין גם את חברות הזרעים הגדולות שיכולות להשקיע בהשבחתו. הפוטנציאל כמעט שאינו מוגבל: אפשר לייצר שומשום עשיר יותר בשמן, חלבוני יותר לטחינה משופרת, עשיר בברזל שנספג בבני אדם.

- ומה יהיה על הכלכלות באפריקה המבוססות על קטיף שומשום?

"הן יתחילו לגדל את השומשום התעשייתי. הדרישה לשומשום עולה עם השנים, אז יהיה מקום לכולם".

קוויאר אקספרס: ההורמון שיאיץ את רביית הדגים

"תחום גידול הדגים נמצא היום בשיאו, בגלל הצורך של העולם בחלבון זול וזמין. גידול דגים הוא מרתק כי בעוד אנחנו ניזונים ממספר קטן של זנים בקרב ההולכים על ארבע, מספר הזנים של דגי המאכל הוא כמעט בלתי נגמר", אומרת ד"ר מיכל לוי. אחד האתגרים בגידול דגים הוא לגרום להם להתרבות בשבי. הם לא אוהבים לעשות זאת, ואם הם מתרבים, זה קורה במועדים בלתי צפויים ואז יש בבריכה אחת דגים בגדלים שונים. חוסר אחידות כזה הוא חולשה בתהליך ייצור תעשייתי.

כעת, ד"ר ברטה סיוון מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, גילתה הורמון שתפקידיו לא היו ידועים עד כה בספרות אבל הוא מעורר ומאיץ את תהליך הרבייה של דגים, והוא מופיע במינים רבים של דגים. היום ההורמון מוזרק לדג, אך בעתיד הכוונה היא לפזרו במים ולאפשר לדגים לספוג אותו דרך הזימים.

ההורמון הזה יכול, למשל, לזרז את תהליך ההבשלה המינית של דג החדקן, יצרן ביצי הקוויאר, כך שהביצים יופיעו בתוך שנים ספורות במקום בתוך 20-30 שנה כמקובל היום (ומכאן מחיר המוצר). אפשרות אחרת היא לעכב את ההורמון, לעכב הבשלה מינית ולתת לכל הדגים להשריץ יחד, כדי שכולם יהיו בגדלים דומים.

הלו קיטי, גרסת המלפפון: האם ילדים יאכלו את זה?

בתקופה הקרובה עשויים להופיע בסופרמרקטים נבחרים באזור מגוריכם פירות וירקות בצורות, למשל מלפפון או עגבנייה בצורת לב, או מלפפון בצורת כוכב. לא מדובר במוטציות חדשות של הירקות, אלא ב"טריק" שטיבו כרגע סודי, אבל מדובר במניפולציה שעושים בירק בעודו קטן, שגורמת לכך שהוא יגדל בצורה מסוימת. הטכנולוגיה החדשה הזאת תוצג בתערוכת פרש אגרו משוב, שתתקיים ב-11-16 ביוני בתל אביב, ולמעשה היא תאפשר לגדל ירקות בכל צורה שרוצים. היום מדובר בכוכב ולב, ומחר אין סיבה שלא נראה את דורה, הלו קיטי או מיקי מאוס בגרסת הירקות שלהם. המטרה המוצהרת היא להפוך את הירקות לאטרקטיביים יותר לילדים או להשתמש בהם בשירותי קייטרינג.

"אפשר לעשות את התרגיל הזה גם בפירות קשים, אם כי זה קצת יותר מסובך", אומר רמי שדה מעין יהב, שמיישם את הפיתוח הזה בשדותיו. "גם כך אלה מוצרי נישה ורק חקלאים מסוימים מאוד טורחים לגדל אותם".

גם בחברת הזרע ג'נטיקס מתגאים בעגבנייה בצורת לב. וויטני שמה. במקרה הזה, מדובר בזן של עגבניה הצומח באופן טבעי בצורה אובלית, כך שכשחותכים את העגבנייה מתקבלת צורה המזכירה לב. העגבנייה הזאת תשווק בקרוב בחנויות באריזות בצורת לב, להשלמת האפקט.

הצבר החדש: לא צריך לפחד יותר מקוצים

ישראל היא מעצמה של גידולי צבר, וחוות אורלי היא חוות גידול הצבר הגדולה בישראל. "לו היינו לוקחים את כל שורות הצבר שלנו ושמים אותן זו אחרי זו, הן היו משתרעות מדימונה עד חיפה", מתגאה נועם בלום, המפתח של זן חדש שיוצג בתערוכת אגרו משוב שתתקיים בעוד כשבועיים בתל אביב. בזן החדש, קליפת הסברס רכה וניתנת לבישול, והוא כמעט נטול קוצים. גם אם נשאר קוץ כלשהו, הוא נמס בבישול, "כך שמי שאוכל אותו, מאה אחוז שלא יחטוף קוץ". הרעיון הוא ליצור ירק חסכוני המותאם לענף המסעדנות. במקום לזרוק את הקליפה המהווה חצי מהפרי, אפשר להפוך אותה לירק ממולא.

לחברה מוצר נוסף, "צבר ירוק", המבוסס על ענפי הצבר ("הקישקשתא"). החידוש שלו הוא שניתן לאכול גם את הענפים של הצמח, כמו במקסיקו, מולדתו של הסברס. בחוות אורלי פיתחו זן שבו הענפים רכים ונטולי קוצים, המרקם דומה לזה של מלפפון, והטעם - אינרטי, כלומר בבישול ענף הסברס סופח את טעמי הרוטב וכמעט לא מוסיף לו טעם משל עצמו. ניתן גם להחמיץ ענף כזה, ללא בישול מראש.

תשאלו, אם אין לו טעם, מה הטעם לאכול אותו? והתשובה היא בגלל הערכים התזונתיים. לדברי בלום, הצבר - הן העלים והן הפרי - מועיל לאיזון סוכר, עשיר בסיבים תזונתיים, עשיר בנוגדי חמצון וגם מועיל נגד חמרמורת לאחר שתיית אלכוהול.

התרנגול העירום: פחות נוצות, פחות חם בלול

שתי טכנולוגיות הנמצאות בפיתוח אמורות להפוך את חיי התרנגולות לקצת פחות קשים.

טכנולוגיה אחת תוכל למנוע את הצורך בהשמדת האפרוחים הזכרים. המצב כיום הוא שבעוד תרנגולות נקבות מיועדות להטלה והצורך בהן גדול מאוד, בזכרים אין צורך משום שהם אינם מתאימים להפוך לעוף (מדובר בזן אחר). לכן כאשר בוקעים אפרוחים זכרים הם עוברים, כמו שאומרת ד"ר מיכל לוי, "השמדה כזו או אחרת".

"הרגולציה ודעת הקהל בעניין הזה הופכות להיות יותר ווקליות", אומרת לוי. חלק מדעת הקהל היום מנסה כמובן להוביל להפסקה מוחלטת של צריכת הביצים, אבל יש גם קולות הקוראים לשיפור מסוים של התהליך, למשל באמצעות טכנולוגיה כמו זו של פרופ' רלי רוזנבוים - מכונה לסריקת ביצים מופרות, המאפשרת לדעת כבר ביום ההפריה אם יש בהן זכרים או נקבות. טכנולוגיה כזאת תמנע הרג של אפרוחים חיים וגם תחסוך למשקים אנרגיה רבה של גידול ביצים שלא תהיה מהן בסוף כל תועלת. חברת "אג דיטקט" היא סטארט-אפ שהוקם סביב הטכנולוגיה הזאת. "התעשייה משוועת לפתרון הזה", אומרת לוי.

טכנולוגיה נוספת "אולי לא נראית כל כך טוב", מודה לוי: פיתוח זן של תרנגולות ללא נוצות. המטרה היא להפחית את סבל התרנגולות מהחום. נהוג היום לגדל תרנגולות גם במדינות חמות, והלולים צפופים מאוד. אף שממזגים את הלולים בהשקעה רבה, תרנגולות בכל זאת מתות מחום. יותר מכך, 20% מאנרגיית המזון שהתרנגולות אוכלות הולכים לגידול הנוצות ולא הבשר. בימים שבהם מחירי הדגנים עולים בחדות, חיסכון של 20% במזון העוף עשוי להיות משמעותי מאוד למגדל. הדבר גם יחסוך את הצורך במריטת נוצות.

שלחו לי למייל את הדברים הכי החשובים שקרו השבוע בהייטק
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות