למכור במקום לפרק "בעין"

התובעת העדיפה את אופציית המכירה על פני אופציית החלוקה בעין משום חוסר שיתוף הפעולה שבין הצדדים

סעיף 37 לחוק המקרקעין קובע, כי כל שותף במקרקעין זכאי בכל עת לדרוש פירוק שיתוף.

על פי הוראות החוק, תינתן עדיפות לפירוק השיתוף "בעין" משמע - חלוקת המקרקעין פיזית בין השותפים המסוכסכים, כאשר כל אחד מהם יזכה לחלק המקרקעין על פי חלקו היחסי.

החוק מוסיף וקובע, כי במקרה שחלוקה "בעין" אינה אפשרית או במקרה בו בית המשפט יווכח שחלוקה בעין תגרום הפסד לשותפים, אזי יפורק השיתוף על ידי מכירת המקרקעין בשלמותם לצד ג' וחלוקת פדיון המכירה בין השותפים.

בית משפט השלום בחיפה נדרש לאחרונה לסוגיה במסגרת הליך משפטי שהתנהל בפניו.

עניינו של ההליך המשפטי במגרש בשטח 750 מ"ר המצוי ברחוב התפוח 6 בזיכרון יעקב עליו בנוי בית מגורים ותיק.

את המגרש חוכרים יחדיו חמישה אנשים בחלקים בלתי מסויימים.

התובעת, אלמנה בת כשבעים, שלה מחצית מזכויות החכירה במגרש, ביקשה לממש את זכויותיה במגרש, אולם נסיונותיה להגיע להבנות והסכמות עם שותפיה למגרש לא צלחו.

אשר על כן, עתרה התובעת לבית המשפט בבקשה שיורה על פירוק השיתוף במגרש על דרך של מכירתו לצד ג' ולחלוקת תמורת המכר בין השותפים על פי חלקיהם היחסיים.

הנתבעים, שותפיה של התובעת במגרש, לא התנגדו לפירוק, אולם טענו, כי יש לבצע את הפירוק על דרך חלוקת הזכויות "בעין" ולא על ידי מכירתו לצד ג'.

לטענת הנתבעים, יש לפנות לקבלת חוו"ד מומחה ולחלק את המקרקעין על ידי הפרדה בין המגרש ובין המבנה הקיים עליו.

על מנת להקל על מתן הכרעה במחלוקת שבין הצדדים, מינה בית המשפט מומחה (שמאי מקרקעין).

בחוו"ד שהגיש המומחה לבית המשפט, העלה המומחה שלוש אפשרויות לפירוק השיתוף. הראשונה (עליה המליץ המומחה) על ידי חלוקה בעין של המגרש (לשני חלקים לא שווים- האחד קטן יותר עם בית המגורים המצוי עליו והשני גדול יותר בו ניתן לבנות שתי יחידות דיור ולצד חלוקה זו ביצוע תשלומי איזון). השניה- על ידי מכירתו בשלמות לצד ג' והשלישית לחלקו לשני חלקים שווים (אשר לדידו של המומחה הינה בלתי כדאית כלכלית).

התובעת, כצפוי העדיפה את אופציית המכירה על פני אופציית החלוקה בעין וזאת, כנטען על ידה, משום חוסר שיתוף הפעולה שבין הצדדים ומפאת יתרונה הכלכלי של אופציה זו. התובעת הוסיפה וטענה, כי חלוקה בעין כפופה לאישור הועדה המקומית וספק אם אישור מעין זה ינתן.

מנגד, ביקשו הנתבעים להעדיף חלוקה "בעין" של המגרש, למרות שטענו, כי החלוקה שהציע המומחה אינה אפשרית משום שקו הגבול ששרטט עובר בתוך הבית הקיים במגרש.

לאחר בחינת טענות הצדדים, מצא בית המשפט לקבל את טענות התובעת וקבע, כי פירוק השיתוף יעשה באמצעות מכירת המגרש בשלמותו וחלוקת פדיון המכירה בהתאם לחלקו של כל אחד מהשותפים במגרש.

נקבע, כי החלוקה עליה המליץ המומחה אינה אפשרית ותגרום לשותפים הפסד כלכלי וכן כי היא מצריכה תשלום של תשלומי איזון (ומס שבח בגינם), הוצאות עבור עריכת תשריט חלוקה, קבלת אישור מוסדות התכנון, תשלומי אגרות ושכ"ט וזמן ניכר.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי אופציית מכר המגרש עדיפה לצדדים הן מבחינה כלכלית והן על מנת לסיים באופן סופי את הסכסוך שביניהם.

נמצאנו למדים, כי למרות הוראות החוק המבכר פירוק על ידי חלוקה "בעין" על פני פירוק על דרך מכירת הזכויות לצד ג', יעדיף בית המשפט דווקא את אופציית מכר הזכויות, כאשר יוכח בפניו כי אופציה זו תטיב יותר עם השותפים ותביא לקץ את המחלוקות שביניהם.

הכותב, מומחה במקרקעין, בעל משרד עורכי דין ונוטריון (מגדל V-TOERT בני ברק).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988