מודיעין: נדל"ן של אין ברירה

הכינו תוכניות נקודתית ל-9,000 דירות, ישראבלוף ישראלי קלאסי

מודיעין / צילום: מתוך הספר העיר מודיעין
מודיעין / צילום: מתוך הספר העיר מודיעין

ההחלטה להקים עיר בהליך מקוצר בשל צורכי דיור דחופים היא סבירה" (1993, תשובת משרד הפנים ומשרד השיכון לבג"ץ, בעקבות עתירה שהוגשה נגד התוכניות להקמת מודיעין).

הליך הקמתה של מודיעין צריך להוות פרק מכונן בהיסטוריה של מדינת ישראל, הרבה לפני מבחן התוצאה הסופית. אליעזר ברוצקוס, הממונה על התכנון במשרד הפנים, דחף כבר בשנות ה-50 להקמת העיר מודיעין.

מאז, במשך ארבעה עשורים, שבה ועלתה האופציה להקים עיר חדשה ב"ערש צמיחתו של מרד המכבים" (ציטוט מדברי השופטת דליה דורנר בפסיקת בג"ץ בינואר 1994). ואף על פי כן, בכרוניקה כל כך מוכרת לכל מי שחי פה, מודיעין הוקמה בסופו של דבר בדחיפות שיא.

קראו ראיון עם ראש עיריית מודיעין הטוען שריבוי הגירושין בעיר הוא "עיוות סטטיסטי"

האישור להקמת אלפי הדירות הראשונות ניתן במסגרת חוק הוראת השעה לוועדה לבנייה למגורים (הול"לים המפורסמים של שר השיכון דאז, אריאל שרון).

אותה ול"ל, למי שתהה, "לא היתה מוסמכת לאשר את התוכניות" (עוד ציטוט של השופטת דורנר). אז איך בכל זאת זה קרה? כרגיל אצלנו. וכפי שאמרה השופטת דורנר בפסק הדין: "דא עקא, שביצוע התוכניות יצא כבר לדרכו, הושקעו מאמצים בלתי מבוטלים..." וכו' וכו'. תמיד ההחלטות יתקבלו פה כשהסכין על הצוואר. תמיד זה יהיה כשעולים חדשים/זוגות צעירים גרים באוהלים והמדינה מוכרחה לדאוג להם לדירה.

מצב של אין ברירה, עם הוראת שעה שגונזת ברגע אחד את כל התוכניות היקרות וארוכות הטווח שהיו מונחות על השולחן. רק באפריל 1989, למשל, קבעה תוכנית המתאר המחוזית (ת/מ/מ/3) כי מודיעין תישאר "אזור הנופש עבור תושבי מחוזות תל אביב והמרכז", וכי "הבנייה ביישובים שיוקמו בו תישא אופי של בנייה נמוכה המתמזגת יפה בנוף". אז קבעה.

בדצמבר 1990, כשגלי העלייה מברה"מ החלו להגיע, הודיעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי הרעיון המחודש להקמת העיר מחייבת לשנות את תוכנית המתאר הארצית לתפרוסת האוכלוסייה.

ועדת המשנה קבעה כי יש לנצל את עתודות הקרקע לבנייה ברמלה, בלוד, בראש העין ובבית שמש, "בטרם תחל תנופת הבנייה במודיעין, כך שלא תיווצר תחרות עם יישובים אלה". אבל למי היה זמן לכל זה? מיליון עולים בפתח.

אז במקום לעשות את זה מסודר ומתוכנן ("תוכנית המחייבת הליכים העלולים להתמשך חמש עד עשר שנים", יאמר השופט אליעזר גולדברג בפסק הדין), החליט משרד השיכון "לעשות קיצור דרך" (לשון בג"ץ).

במקום לבקש אישור לתוכנית מתאר לעיר מודיעין כולה, הכינו במשרד השיכון שלוש תוכניות נקודתיות ל-9,000 דירות, ישראבלוף ישראלי קלאסי, שאושרו כמובן מיד בוול"ל. והלוואי שיכולנו לומר שמשהו השתנה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988