האם חוות הרוח הראשונה בישראל תהיה גם האחרונה?

חוסר הוודאות הקשה במשק החשמל מוביל לזעם בקרב יזמים ולמבול של עתירות לבג"ץ, ובהן זו שאפשרה את יציאתו לדרך של פרויקט טורבינות הרוח הראשון בישראל

טורבינות רוח / צילום: רויטרס
טורבינות רוח / צילום: רויטרס

שוק החשמל בישראל מתנהל כיום מאולם בית המשפט. את מקומם של המהנדסים והמתכננים החליפו צוותי עורכי הדין, שעמלים על מבול של עתירות לבג"ץ: אתגל, צומת אנרגיה, דנהאם קפיטל, EDF-EN ואנלייט - אלה הם רק חלק משמות החברות שכבר הגישו או יגישו עתירות לבג"ץ בימים הקרובים. העתירות הן תוצאה ישירה של חוסר הוודאות הקשה שיצר הרגולטור במשק החשמל.

הסכמי מימון בנקאי אינם יכולים להיחתם ושדות סולאריים חדשים אינם יכולים להתחבר לרשת - והכול עד להודעה חדשה. באוצר ובמשרדי הממשלה האחרים מטילים את האחריות למצב על נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה השופט רמי כהן, שהכריז לפני חודשיים על "הקפאת מצב" במשק החשמל, במטרה למנוע מהמדינה להמשיך בקידום מהלכים חד צדדים שמחלישים את כוח המיקוח של עובדי חברת החשמל. בקרב היזמים לעומת זאת, הנאשמת העיקרית היא רשות החשמל.

זהו המצב למשל, בתחום הרוח: רק עתירה לבג"ץ נגד הרשות אפשרה את יציאתו לדרך של פרויקט טורבינות הרוח הגדול הראשון בישראל. חברת אפקון של שלמה שמלצר ושותפה ד"ר אלי בן-דוב דיווחו אתמול על השלמת הסגירה הפיננסית למיזם משותף להקמת 11 טורבינות ברמת סירין ו-14 טורבינות במעלה גלבוע. כ-200 מיליון שקל יושקעו בפרויקט, ש-80% ממנו ימומן על ידי בנק הפועלים.

רגע לפני הסגירה עתרו היזמים לבג"ץ לאחר שהתברר להם כי תעריף החשמל שקבעה להם רשות החשמל - או המחיר שיקבלו עבור החשמל שתפיק חוות הרוח במשך 20 השנים הקרובות - הופחת על ידי רשות החשמל מ-51.77 אגורות לקוט"ש ל-46.75 אגורות. העתירה עשתה את שלה: ברשות הסכימו לתעריף הפשרה, בגובה 48.51 קוט"ש, סכום שאפשר לאפקון ובן-דוב לצאת לדרך. הדרך של המיזם החלה, אגב, לפני עשר שנים, מה שממחיש כמה קשה להקים כאן אנרגיה ירוקה.

אבל האם פרויקט הרוח הראשון שנבנה בישראל יהיה גם האחרון שייבנה כאן, לפחות בשנים הקרובות? יזמי הרוח מזהירים שזו בדיוק תהיה התוצאה אם הרשות לא תחזור בה מכוונתה לקצץ את התעריף המובטח להם ב-15%. ברשות החשמל, לעומת זאת, מסרבים להתרגש. שם משוכנעים שמדובר בקריאות הסרק הרגילות שמשמיעים היזמים בכל פעם שהרשות מנסה לקצץ בתעריף, שמגלם גם רכיב סובסידיה שמשולמת על-ידי כלל צרכני החשמל. האמת נמצאת כנראה באמצע.

ב-8 באפריל הודיעה רשות החשמל על החלטתה לעדכן את התעריף למתקני רוח גדולים (בהספק של מעל 50 קילו-ואט). התעריף המקורי שנקבע ב-2011 עומד כיום על 43.22 אגורות, אך ברשות החליטו להורידו לפחות מ-40. ברשות הסבירו שהעדכון מתחייב אם רוצים לשמור את רמת הרווחיות שמבטיח התעריף ליזמים - 14% על ההון. מאז נקבע התעריף המקורי, נימקו ברשות, ירדו מחירי הטורבינות בעולם בשיעור ממוצע של 12% בעוד שבאותו הזמן השתפרה היעילות של הטורבינות ב-10% בממוצע. המסקנה מחישוב חשבונאי תראה שכדי ששיעור הרווחיות של היזם יישמר סביב 14% יש צורך בהורדת התעריף ב-15%.

התגובה של היזמים הייתה קשה ונזעמת. מה שהשתנה הוא לא מחירי הטורבינות, טענה למשל חברת EDF, אלא הנחות היסוד של רשות החשמל ששמה לה למטרה לחתוך בתעריף ויהי מה. יזמים אחרים מאשימים את הרשות בלא פחות ממניפולציות ובהצגת מספרים בצורה מעוותת ושקרית. "יש כאן איזה רוע לב, איזו נחישות שלילית לרוץ מהר ולחתוך לפני שהוקם כאן אפילו מתקן הרוח הראשון", אומר שלמה מילוא, מנכ"ל תע"ש לשעבר, העומד כיום בראש קבוצת Tailwind המספקת שירותים למיזמי רוח.

הטענות של היזמים מתחלקות לשניים. ראשית הם זועמים על החלטת הרשות להצמיד את התעריף למדד מחירי הטורבינות שמפרסמת חברת המידע הכלכלי בלומברג. מדובר בחברה פרטית שגובה דמי מנוי שנתיים של 50 אלף דולר ממי שמבקש גישה חופשית למידע. חברת אנלייט מקבוצת ירוקום עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את הרשות לחשוף את בסיסי המידע שעליהם נבנה מדד בלומברג, מכוח עיקרון השקיפות.

ב-EDF טוענים כי "מדובר בהתפרקות פסולה של הרשות מהסמכות המרכזית לשמה קמה והעברתה לידי גוף עסקי זר. בלומברג אינה מחויבת לאמת מידה של חוסר פניות והמדד שהיא עורכת אינו מייצג את המאפיינים הייחודיים בישראל".

בנוסף טוענים היזמים שהרשות התעלמה מנתונים שאינם נוחים לה. מדד בלומברג למשל עלה מתחילת השנה בכ-20%. העלות של טורבינת רוח עומדת לפי מדד בלומברג על 0.82 דולר לוואט מותקן לעומת 1.1 דולר בתעריף המקורי של 2011. אלא שהנתון בתעריף מ-2011 נלקח ממדד אחר.

אם בודקים את מחירי הטורבינות לפי המדד של התעריף במעודכן מתברר כי מחירן דווקא עלה משנת 2011, טוענים היזמים. גם טבלה של מדינות השוואה שהציגה הרשות מעוותת - טוענים היזמים: ב-11 מבין 14 המדינות המוצגות בטבלה לא חל שינוי בתעריפי הרוח, בשעה שבשלוש מדינות בלבד קוצצו התעריפים בשיעורים שבין 26% ל-60%.

לסיום טוענים היזמים כי ברשות מתעלמים מהקשיים הייחודיים של השוק הישראלי שנאלץ לספוג עלויות הובלה ימית ויבשתית גבוהות ושסובל ממחסור בכוח אדם מיומן ובציוד מתאים להקמת טורבינות רוח. ולבסוף, אי אפשר בלי הגופים הסביבתיים שדאגו לחייב את היזמים להוצאות מיוחדות כמו הצבת מכ"ם מיוחד בשעות הלילה, שעלותו כמיליון דולר, לצמצום הפגיעה בעטלפים.

ברשות החשמל טוענים שמדובר בניסיון להסיט את הדיון מהנתונים. גם ללא בלומברג הצטברו ברשות החשמל שלל סקירות ודיווחים של גופים בלתי תלויים - ובהם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה ומשרד האנרגיה של ארה"ב - המעידים על ירידה במחירי הטורבינות.

ברשות לא מבינים את הטענה שהמדד עלה מאז פרסום השימוע - הרי שגם התעריף יעלה בעקבותיו, מדגישים שם. הטענות על ערבוב נתונים ממדדים שונים נובעות מהעובדה שסוג הטורבינות שבשימוש היזמים השתנה ובמקום הדור הישן יש היום טורבינות חדישות ובעלות תפוקה גבוהה יותר - טורבינות שמחיריהן כאמור ירדו משמעותית. ובאשר למאפיינים הייחודיים של השוק הישראלי - גם לכך יש ברשות תשובה: מרכיב עלות הטורבינה הוא החלק היחיד בתעריף שהשתנה. יתר העלויות ובהן ההובלה, ההקמה, התחזוקה והתפעול ואפילו עלות הצבת המכ"ם בלילה נגד העטלפים - כל אלה מתומחרים כבר בתעריף.

כדי לדעת מי צודק ניאלץ כנראה להמתין לא מעט זמן. חוות הרוח ברמת סירין ובגלבוע היא היחידה שמתוכננת להיבנות כאן בשנתיים הקרובות ובאופק נראה לפי שעה רק מיזם רוח גדול אחד - בעמק הבכא. בינתיים נתראה בביהמ"ש.

מחלוקת בוועדת האיתור לתפקיד מנהל רשות הגז

מתעכב מינוי מנהל חדש לרשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות. ל"גלובס" נודע כי ועדת האיתור לא הצליחה לגבש הסכמה רחבה על מועמד אחד מבין המועמדים שרואיינו על ידיה. לאור אי-ההסכמה נשקלת האפשרות לפנות למועמדים חדשים.

בוועדה, בראשות מנכ"לית משרד התשתיות אורנה הוזמן בכור, חברים גם המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד אבי ליכט, סגן הממונה על התקציבים באוצר אודי אדירי, מנכ"ל האוצר לשעבר דורון כהן ונציגה מטעם נציבות שירות המדינה. המועמדים הסופיים בהליך האיתור הנוכחי היו ראש מינהל הדלק במשרד התשתיות חן בר-יוסף, ארנון רונד, מנכ"ל חברת הייעוץ הלוי דוויק ומוריס דורפמן, סגנו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל. משרת מנהל רשות הגז לא מאוישת זה כחצי שנה מאז פרישתו של המנהל הקודם, שוקי שטרן.

משרד התשתיות מסר בתגובה: "ועדת האיתור עדיין לא סיימה עבודתה".