"אנחנו לא מתביישים להסתכל על אפל ולרצות להיות שם"

3 מעצבים ישראלים צעירים חברו יחד לסטודיו Prime כדי לסייע לסטארט-אפים וחברות ישראליות לצלוח את משוכת העיצוב של מוצרים טכנולוגיים בדרך לגיוס המונים ברשת ■ "כמה שהטכנולוגיה תהיה מדהימה, חשוב לא פחות שגם האריזה תהיה כזאת"

איתי עמיר, דוד קלר ועומרי בר זאב / צילום: תמר מצפי
איתי עמיר, דוד קלר ועומרי בר זאב / צילום: תמר מצפי

ישראל מעולם לא נחשבה לשם דבר בתחום מוצרי צריכה אלקטרוניים. אמנם במשך שנים דיברו פה על נוקיה הישראלית, אך רק לחשוב על חברה ישראלית שמייצרת סמארטפונים או אפילו מקלדת למחשב היה נשמע כמו רעיון מוזר. נכון, היו פה פיתוחים, כמו הדיסק און קי, אבל מדובר במקרים יוצאי דופן.

אבל בשנתיים-שלוש האחרונות השוק המקומי עבר שינוי של ממש. את הקרדיט אפשר לתת לאתרי גיוס המונים, דוגמת קיקסטארטר ואינדיגוגו, שיצרו אקו-סיסטם שמעודד קמפיינים לגיוס כסף מהציבור בעבור מוצרי צריכה אלקטרוניים שונים. הישראלים קפצו על ההזדמנות בשתי ידיים ובהצלחה די מרובה, וחלק מהפרויקטים שיצאו מארץ הקודש צלחו את המשוכה וגייסו מאות אלפי ואף מיליוני דולרים מהציבור הרחב.

אך בעוד שהטכנולוגיה היא אבן פינה חשובה להצלחתה של חברה, בשונה מעולמות של פרסום דיגיטלי, אפליקציות או מנוע חיפוש חדש, בתעשיית מוצרי הצריכה הפיזיים יש משקל כבד גם למראה והתחושה של הפריט הנמכר. בהקשר הזה, מסתבר, ישראל לא הייתה ממש חזקה לאור חוסר הניסיון בתחום. אבל שלושה חבר'ה, בוגרי בצלאל ושנקר, הבינו שאפשר לחדד את היתרון הטכנולוגי של ישראל באמצעות עיצוב מושך ומוצר שארוז חכם.

לפני שלוש שנים התאגדו יחדיו דוד קלר, עומרי בר זאב ואיתי עמיר והקימו את סטודיו היצירה והעיצוב Prime כדי לסייע לסטארט-אפים וחברות ישראליות לצלוח את משוכת העיצוב והאפיון של המוצרים הפיזיים בדרך לגיוס המיליונים באינדיגוגו וקיקסטארטר ובכלל. מאז 2011 הצליחו השלושה לנווט בהצלחה את דרכם של כמה מיזמים מעניינים אל גיוסי מיליוני דולרים בפלטפורמות מימון המונים ונראה שהחבר'ה, שנמצאים בשנות ה-30 המוקדמות לחייהם, רק בדרך למעלה.

אחד המוצרים היותר מוכרים שהחברה עיצבה ואפיינה, ושעשה גלים ברחבי האינטרנט לאחרונה, הוא SCiO, סורק מולקולרי של חברת Consumer Physics, שגייס 2.75 מיליון דולר בקיקסטארטר, והפך לאחד מ-20 הקמפיינים המוצלחים ביותר באתר גיוס ההמונים. מוצר אחר שיצא מסטודיו העיצוב של פריים לאחרונה הוא Sensibo, בקר מיוחד שמוצמד כמעט לכל מזגן ומאפשר שליטה מלאה בטמפרטורה ישירות מהסמארטפון, שכבר גייס 200% מעל היעד שהציב.

בין המיזמים שנמצאים כעת בשלבי עבודה סופיים ועומדים לצאת לאוויר העולם אפשר למצוא את Bird של חברת MUV Interactive, שבאמצעות התקן לאצבע הופך כל מסך מוקרן למסך מגע אינטראקטיבי בסגנון הסרט "דו"ח מיוחד", או את Oggii, שמספקת מוצר לביש לכלבים שמנתח ומנטר את מצבו של הכלב ושולח דיווח יומי לסמארטפון.

קיקסטארטר יש אתגר גדול", אומר בר זאב, שמתפקד כמנהל עיצוב בסטודיו. "אתה מעצב מוצר שתוך זמן קצר צריך להגיע לשוק ולהימכר. אי אפשר הרי למכור הבטחה ולהראות מוצר אחד ולשלוח מוצר אחר. לכן, חשוב שאת המוצר שמציגים בסרטונים בקיקסטארטר נאפיין ביחד עם הלקוח, כדי שנוכל לתת לו אבטיפוס שיהיה הכי דומה למוצר הסופי. גם נושא עלות הייצור והעלות הסופית לצרכן הם נושאים חשובים, שבין היתר קשורים גם לחומרים ולעיצוב של המוצר. חלק מהעבודה שלנו עם המפתחים היא גם להבין טוב יותר מי הלקוח, מה הערכים שרוצים להעניק למוצר ומה המשמעות שלו עבור הלקוח".

3-4 חודשים לאבטיפוס

קלר, בר זאב ועמיר נפגשו כשעבדו יחד בחממת המעצבים של כתר מיד אחרי שסיימו לימודים בשנקר ובבצלאל. המכנה המשותף סביב אהבת הנושא העיצובי חיבר ביניהם (קלר: "היינו מסתכלים על הפס הצדדי באייפון החדש ומנסים להבין מאיזה חומר ואיך מכינים את זה"), והם הבחינו בוואקום שקיים בתעשייה לבית עיצוב עם התמקדות בעולם הסטארט-אפים והטכנולוגיה.

את הצעדים הראשונים הם חייבים לדב מורן, או יותר נכון לחברת KeyView שלו, שפיתחה את המקלדת smartype. באמצעות החיבור של שנקר, החברה פנתה לשלושת המעצבים, ויחד הם הוציאו לשוק מקלדת ראשונה שמיועדת לקהל מבוגר ושאפשרה, בין היתר, לראות על-גבי המקלדת מה המשתמש מקליד מבלי להרים את הראש. העיצוב היה מושך ואף זיכה את שלושת הצעירים בפרסים, אך על המדפים המקלדת הייתה רחוקה מלהיות הצלחה. משם התגלגלה החברה לעבוד עם סאנדיסק על מוצר חדש ואף נכנסה לתעשיית הסטארט-אפים המקומית.

כיום מעסיקה החברה שבעה עובדים ומחפשת להתרחב עם גיוס של מעצבי מוצר ומהנדסי פלסטיקה. עם זאת, בר זאב מדגיש כי "השאיפה היא עדיין להישאר משרד בוטיק של עד 15 איש. מאוד חשוב לנו להשקיע בכל לקוח ולקוח ולעבור איתו את כל התהליך".

עד כה טיפלה החברה ב-30-40 לקוחות, כשבכל רגע נתון הסטודיו עובד על כעשרה פרויקטים, שנמשכים כשנה מהרגע שבו הם יושבים עם הלקוח בפגישה הראשונה ועד למוצר קיים על המדף. עם זאת, מי שמבקש להכין אבטיפוס ולמכור בקיקסטארטר יצטרך להמתין רק שלושה-ארבעה חודשים.

מלבד העובדה שקשה למצוא בשוק המקומי כוח אדם מיומן בעיצוב מוצרי צריכה אלקטרוניים, השלושה גם מביאים לשולחן את הניסיון שצברו במהלך שלוש השנים האחרונות, ומסייעים ללוות את החברות מתחילת הדרך ועד לייצור. "המפתח להצלחה הוא מערכת יחסים טובה עם הלקוח", מסביר קלר, שמשמש כמנהל הסטודיו. "בתהליך פיתוח של מוצר יש אי ודאות. זו רכבת הרים. זה לא פרויקט שאתה מרים אפליקציה בתוך חודש. לכן אנחנו מאוד פתוחים עם הלקוחות שלנו". בר זאב מוסיף כי "מהניסיון שלנו אנחנו יודעים גם מה להציע ללקוח ואפילו עוזרים לו להתעקש עם היצרן על החומרים שהוא מתכוון להשתמש בהם".

רמת גימור של תכשיטים

אחת הסיבות אולי לחוסר התיאבון של יזמים לעולם מוצרי החומרה הפיזיים נבע לאורך השנים מהחשש שגילו קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מהתחום. העובדה שעיצוב וייצור מוצר פיזי מצריכה סכומי כסף גדולים יותר מפיתוח אפליקציה או טכנולוגיית פרסום, השאירה את הפוטנציאל במגירה ללא תשתית פיננסית רלוונטית.

"הכניסה של אתרים כמו קיקסטארטר לצד ההתפתחות של מוצרים לבישים, האינטרנט של הדברים ואפילו מדפסות תלת-ממד, יצרה הזדמנויות חדשות בשוק", מסביר קלר. "הזדמנויות גיוס הכספים השתנו ואפילו עלויות הייצור, שכן היום אפשר להדפיס אבטיפוס במדפסת תלת-ממד".

ועדיין, אנשי פריים מודעים לבעייתיות של לא מעט יזמים לגייס הון ראשוני רק בשביל לממן עיצוב של אבטיפוס כדי להציגו בסרטון של קמפיין בקיקסטאטר או להראות אותו למשקיע פוטנציאלי. אבל זה ממש לא עוצר אותם מלעבוד עם אותם יזמים. "אנחנו מבינים את הקושי המימוני של הסטראט-אפים שאיתם אנו עובדים", אומר קלר ומצביע על כך ש-70% מלקוחות הסטודיו הם סטארט-אפים.

"כאשר אנחנו מאמינים בצוות וברעיון אנחנו מציעים מספר מודלים: שותפות, אחוזים מגיוס בקיקסטארטר, תשלום לאחר גיוס הון או תמלוגים ממכירות", מסביר קלר. "המודל הזה מאפשר לנו לתת 30%-40% הנחה, ליטול חלק מהסיכון על עצמנו (מתוך הנחה שהעבודה שלנו מתורגמת לגיוס מוצלח ומכירות מוצלחות של המוצר) ולאפשר לסטארט-אפ את מרווח הנשימה הפיננסי שלו הוא נזקק".

אפילו יותר מבעולם האפליקציות, בתחום של מוצרי צריכה אלקטרוניקה לעיצוב יש חשיבות גדולה מאוד להצלחה של מוצר, מסביר בר זאב. "מוצר צריך להיות מאוד חכם גם מבחינה חומרתית וגם מבחינה טכנולוגית. חשוב שהוא יהיה מאוד ידידותי ושהמשתמש יקבל ערך מהמוצר. כמה שהטכנולוגיה תהיה מדהימה, חשוב לא פחות שגם האריזה תהיה כזאת".

"אנשים מגדירים את עצמם לפי הדברים שהם לובשים עליהם", מוסיף קלר. "בגלל זה העיצוב חשוב. אם לאפל הייתה את אותה טכנולוגיה מתקדמת ושיווק יוצא דופן אבל עיצוב גרוע, המוצרים שלה לא היו מקבלים את אותו אימפקט שקיבלו. מוצר היום הוא לא רק מוצר. זה כולל גם את חווית הפתיחה של מסך הנעילה בסמארטפון, הערכים של החברה, איפה מייצרים אותו, השירות המתלווה.

"צריכה להיות שפה משותפת ביחד. זה משהו שהוא מאוד ב-DNA שלנו וזו הבשורה שאנחנו רוצים להביא - מוצרים שרמת הגימור שלהם היא ברמה של תכשיט. אנחנו לא מתביישים להסתכל על אפל ולרצות להיות שם".

חמישה מוצרים בולטים
 חמישה מוצרים בולטים