לפצות את עובדי רשות השידור

אסור לגוף השידור הציבורי החדש שיקום להתרומם בחטא

גלעד ארדן / צילום: קובי גדעון - לע"מ
גלעד ארדן / צילום: קובי גדעון - לע"מ

האם הפעם זה "זה"? האם יכול להיות שאחרי עשרות שנים של תפקוד לקוי ואף מושחת של הגוף שזלזל במשך כל-כך הרבה שנים בכספי משלם האגרה הישראלי, ייסגר, ותחתיו יקום שידור ציבורי חדש ויעיל? ובכן, כפי שזה נראה עכשיו, זה בהחלט יכול להיות. לראשונה, אחרי שאינספור רפורמות קודמות נהגו, עוקרו ונגרסו, יש מקום לאופטימיות - יכול להיות פה שידור ציבורי חדש וראוי.

כמה שלא תמיד נוח פה בתקשורת לשבח פוליטיקאים, חייבים להודות ביושר: השר גלעד ארדן ראוי לשבחים. לא רק שהצליח בזמן אפסי כמעט לתמצת חוק היסטורי ומהפכני, שרבים לפניו כשלו בקידומו, לכדי 3 שבועות אינטנסיביים של דיונים - הוא גם הגיע עצמו לכל ישיבה וישיבה, הפגין בקיאות וסיפק תשובות מיידיות.

ההישג העיקרי של ארדן הוא בהסכמתו לשנות ולבטל סעיפים שהיו עשויים לפגוע בחופש העיתונאי ובמרחק מהפוליטיקאים בתאגיד השידורים הציבורי שיוקם. הוא הסכים להיוועץ עם נשיא בית המשפט העליון לפני מינוי יו"ר ועדת האיתור, להתרחק ממינוי המנכ"ל הזמני הראשון ולוותר על נקודות השקה נוספות, שכפוליטיקאי לא בהכרח נכון לוותר עליהן.

אין לטעות בו לרגע, בארדן. מדובר בפוליטיקאי משופשף שמכיר את המלאכה. הוא גם יודע להקשיב לתקשורת ולנסות להשפיע עליה, ומעל לכול - הוא מכיר את הבוס שלו.

נדמה כי כל סביבתו של ארדן - מלמעלה ומלמטה - מגבה בינתיים את התהליך החשוב הזה, ואנחנו הצופים נצא נשכרים. עכשיו מגיע תורם של החשדנים שבנו לשאול: אם עד עכשיו זה הלך כל-כך חלק, איפה בכל זאת יבוא התשלום שיגבה ראש הממשלה משוק התקשורת?

לצד הברכות הראויות לארדן (ויש לציין שגם לח"כ קארין אלהרר, שניהלה בהצלחה את דיוני הוועדה, ולח"כ עיסאווי פאריג', איש מרצ שהוכיח מחויבות לנושא), יש לזכור את המשימה העיקרית שנותרה עדיין פתוחה - והיא עובדי רשות השידור.

מאות רבות מבין העובדים יאבדו את מקום עבודתם. סגירת האכסנייה האיומה שהעסיקה אותם במשך שנים היא הדבר הנכון לעשות, אולם אין בשום אופן לראות בהם את האשמה בסגירתה.

כמובן, מיעוטם הבולט ידעו לנצל את השיטה למען תועלתם האישית. אלה סובבו את תקניו ושיטותיו של השירות הציבורי כדי לקדם את מטרותיהם ולהתקדם, ובדרך רמסו קהל עובדים גדול וחרוץ שמשלם היום את המחיר. בתוך הבועה העכורה הזו הם חיו כל השנים, ואולי הטעות הגדולה שלהם היא שהם לא דאגו לפוצץ אותה לפני שהיא התפוצצה עליהם.

אסור לגוף השידור החדש שיקום להתרומם בחטא. רק כאשר כל אחד מהעובדים הקיימים יפוצה עד תום, ורק לאחר שהרשות החדשה תהיה מופת - לא רק לעיתונות חופשית ולחופש ביטוי משגשג, אלא גם לתנאי העסקה ראויים ונאותים - רק אז אפשר יהיה לבסס את התוכניות החדשות.

בתוך כך, חשוב לדאוג שמי שמנהל היום, לא יהיה חלק מהמחר של הגוף המבטיח שיקום.

כעת, ארדן מתפנה למשימתו הבאה, והיא פתיחת הפלונטר של השידור המסחרי, לאור גורלו הלא ברור של ערוץ 10. אם יעבור החוק בהקדם בקריאותיו השנייה והשלישית, הוא יוכל בכל החלטה שיקבל לשרבב גם את העובדה הלא מובנת מעליה, שגוף הערוץ הציבורי שיקום, יהיה שחקן משמעותי שאת נוכחותו יש להביא בחשבון.

צרו איתנו קשר *5988