הנקראות ביותר

עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל

ישראל השקיעה כ-2 מיליארד שקל בפיתוח ובייצור של כיפת ברזל - ואת השאר מימנו האמריקאים ■ הסוללה התשיעית תהיה מוכנה לפריסה בימים הקרובים

כיפת ברזל גראד עזה טילים / צלם: רויטרס
כיפת ברזל גראד עזה טילים / צלם: רויטרס

בחברות רפאל, התעשייה האווירית ואמפרסט עובדים מסביב לשעון במטרה לספק למערך ההגנה האווירית של צה"ל סוללה תשיעית של מערכת היירוט כיפת ברזל כבר במהלך הימים הקרובים. מדובר בסוללה, שעל פי תוכנית ההצטיידות של חיל האוויר, תוכננה להימסר לו רק במהלך חודש מרץ 2015, אולם מטחי הרקטות התכופים מרצועת עזה לעומק ישראל הובילו בימים האחרונים להאצת פעולות הייצור של הסוללה החדשה.

במהלך סוף השבוע כבר נמסרה לחיל האוויר הסוללה השמינית של כיפת ברזל, זאת לאחר שלוחות הזמנים להספקתה והכרזתה כסוללה מבצעית הוקדמו בלא פחות מ-4 חודשים. גורמים ביטחוניים אמרו כי לשתי הסוללות החדשות יכולות משופרות מאלה של שאר סוללות כיפת ברזל שפרוסות ברחבי הארץ.

מערכות ההגנה שישמשו את צה"ל במלחמה הבאה

loading

מערך הסוללות של כיפת ברזל זוכה להצלחה של כ-90% ביירוט של הרקטות שנורות לעבר ישראל מרצועת עזה ומאיימות על אזורים מיושבים. על פי הערכות, במהלך 2015 יימסרו החברות שמעורבות בייצור כיפת ברזל את הסוללה העשירית והאחרונה שתוקצבה, לפחות בינתיים, למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר.

ישראל השקיעה עד כה, במסגרת תוכנית הפיתוח והייצור של כיפת ברזל, כ-2 מיליארד שקל. לסכום זה נוספו תקציבים מיוחדים מצד הממשל האמריקאי בשני סבבים: בראשון, משנת 2011, העמיד הממשל לישראל סיוע של כ-200 מיליון דולר להצטיידות במערכות יירוט; ועל סיוע נוסף, בהיקף משמעותי יותר של כ-680 מיליון דולר, החליט הממשל האמריקאי בשנת 2012. לדברי גורמים המעורים בנושא, עד כה הועברו לישראל כ-480 מיליון דולר מן ההקצאה השנייה - כך שעד כה הושקעו במערכת כיפת ברזל כ-4.5 מיליארד שקל. סכום זה כולל גם את ההצטיידות של מערכת הביטחון בטילי יירוט, שמחירו של כל אחד מוערך ב-50-100 אלף דולר.

במסגרת תהליך הפיתוח והייצור של מערכת היירוט, מהנדסי רפאל והתעשייה האווירית משפרים בתדירות גבוהה את ביצועיה. עדכוני חומרה ותוכנה שנעשו למערכת האריכו באופן משמעותי את טווחי היירוט של הרקטות; את הדיוק של טילי היירוט "טמיר"; את הגילוי וניתוח מסלול המעוף של הרקטות הנורות לעבר ישראל; והרחיבו באופן משמעותי את מרחב הכיסוי האפקטיבי של כל סוללה.

לדברי ראש מינהלת חומה במשרד הביטחון, יאיר רמתי, "בסופו של מבצע 'עמוד ענן' הפקנו את הלקחים. הסיוע האמריקאי מאוד עזר ומשרד הביטחון הכפיל את קו הייצור של כיפת ברזל. למבצע 'צוק איתן' נכנסו עם כמות נאה של מיירטים. יכולות ההגנה השתפרו מאוד מול האיומים והטווחים של האיומים, וככל שהם עולים כך גם יכולת היירוט מצדנו, שכן המכ"ם שמחובר למערכת מצליח לעמוד בהם. מאחר שהצד השני משפר את יכולותיו ואחוזי היירוט מצדנו לא ירדו אלא רק עלו - יש להניח שטיפלנו נכון בנושא. לא נגיע ל-100% יירוטים, אי אפשר לצפות לזה. להיות באזור של ה-90%, כפי שמסתמן כרגע, זה יפה מאוד".

בינתיים, בחברת רפאל נמשכת מלאכת הפיתוח של מערכת היירוט של לרקטות כבדות יותר, המכונה "שרביט קסמים". בתוכנית זו מעורבת גם החברה האמריקאית רית'און. סוללה ראשונה של מערכת זו תימסר על פי התוכניות לכוחות צה"ל במהלך שנת 2015, וזאת לאחר שבמהלך תוכנית הפיתוח שלה המערכת עברה בהצלחה שורה של ניסויי יירוט בשטח וזכתה בהם לאחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

מדינה במלחמה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות