בין אזעקה ליירוט בשבוע האחרון, נעלמו כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי לא מעט משברים שמחכים לפרוץ ברגע שהאש תדעך (בתקווה, כמובן, שזה יקרה כמה שיותר מהר).
הסיפור של דואר ישראל הוא אחד מהם: החברה נמצאת באחת מתקופות השפל הגדולות ביותר שידעה אי פעם ונדמה שכולם מסכימים שתוכנית ההבראה חייבת לצאת לדרך בתוך זמן קצר. מה תוקע מקלות בגלגליה? כרגיל, היריבות בין רשות החברות למשרד התקשורת בשאלה "מי בעל הבית".
הנה תקציר האירועים: בעלי איגרות החוב, שחוששים לגורל כספם, פנו לבית המשפט למינוי נציג מטעמם שיפקח על מה שקורה בחברה; היו"ר חזי צאיג הודיע קבל עם ועדה שהוא לא מאמין שהמנכ"ל, חיים אלמוזנינו, מסוגל ליישם את תוכנית ההבראה; הדירקטוריון לא תומך בצאיג ולא מאפשר את הדחת המנכ"ל; מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, מאיים להדיח את צאיג; ושר התקשורת גלעד ארדן מתעמת עם יוגב על רקע סירובו של האחרון לאפשר מינויים של דירקטורים חדשים בחברה. יש מישהו שמוצא את ידיו ואת רגליו בקלחת הזו?
רשות החברות היא הבעלים, אבל הרגולטור הוא משרד התקשורת. וכשליוגב ולארדן יש אינטרסים מנוגדים, מי שמפסיד מכל הסיפור הוא החברה שעשויה להגיע לפירוק. בלית ברירה ומכיוון שהריבים האישיים הפכו להיות חזות הכול, יידרש בית המשפט לשמש כמבוגר האחראי ולהציל את החברה מידי בעליה - ומפקחיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
