הקלה בעונש לעבריין מס שנטל אחריות אך לא השיב את המס

שני בעלי חברה העלימו יחד הכנסות בסך 6 מיליון שקל ■ האחד החזיר את המס אך לא נטל אחריות מלאה למעשיו ■ השני הודה במעשיו, אך בהיותו פושט-רגל לא החזיר את הכסף ■ ביהמ"ש גזר על שניהם עונש זהה - 18 חודשי מאסר

ד"ר שמואל בורנשטיין / צילום: אוריה תדמור
ד"ר שמואל בורנשטיין / צילום: אוריה תדמור

שני עברייני מס, שותפים, העלימו בצוותא הכנסות בסך 6 מיליון שקל, נתפסו והורשעו בעבירות המס שיוחסו להם. האחד החזיר למדינה את כל המס שהעלים כבר בראשית החקירה (למעלה מ-2 מיליון שקל), אך לא נטל אחריות מלאה ושלמה למעשיו, והאשים את שותפו בכך שגרר אותו לביצוע עבירות מס; השני, לעומת זאת, הודה במעשיו ונטל אחריות, אך בהיותו פושט-רגל לא יכול היה להחזיר למדינה את סכומי המס שהעלים. על מי נגזר עונש חמור יותר?

בית המשפט המחוזי מרכז גזר לאחרונה עונש מאסר בפועל זהה על שני עברייני המס הללו, וקבע כי למרות שהאחד החזיר את המס, והשני לא השיב את המס הנגזל למדינה - שניהם למעשה "הסירו את המחדל", כיוון שהודאתו של השותף שלא היה בידו להחזיר את המס שהעלים, ושיתוף-הפעולה שלו עם החוקרים, הם שווי-ערך להשבת המס למדינה.

השופטים, סגן נשיא בית המשפט אברהם יעקב, זהבה בוסתן וד"ר שמואל בורנשטיין (שופט המיסוי החדש), קבעו כי "מלאכת האיזון שיש לערוך בין נאשמים בצוותא חדא אינה עניין מדעי או מתמטי, והשיקולים שיש להוסיף או להסיר מכפות המאזניים אינם נמדדים ביחידות משקל, אורך או נפח. לא ניתן, אפוא, לומר כי הסרת מחדל בעבירת מס 'שוקלת' יותר או פחות מנטילת אחריות מלאה, ובוודאי שלא ניתן לומר זאת בכל מקרה ומקרה".

מדובר בהלכה תקדימית ובעלת השלכות רוחב משמעותיות על עברייני מס, אשר למעשה מאפשרת לעבריינים אלה לקבל "הקלה" בעונש, גם אם לא החזירו את מלוא סכום המס המועלם למדינה.

הסרת המחדל

ההחלטה ניתנה בערעור שהגישו שני נאשמים - ירון אלון ודורון גרינפטר - על חומרת העונש שהוטל עליהם, לאחר שהורשעו, לפי הודאתם, בכתב אישום מתוקן בעבירות של השמטת הכנסה מדוח, מסירת תרשומת כוזבת, הכנה וקיום של פנקסי חשבוניות ורשומות כוזבות ועבירות של שימוש במירמה, עורמה ותחבולה בניגוד לפקודת מס הכנסה.

בשנים 2003-2005 היו השניים בעלי מניות ומנהלים פעילים בחברת "תפודי השלושה", שעסקה במיון, ניקוי, אריזה ושיווק תפוחי אדמה.

השניים הודו כי בכל אחת משנות המס בתקופה הרלבנטית השתמשו במירמה, עורמה ותחבולה כדי להעלים הכנסות מפקיד השומה. זאת, בין היתר, באמצעות קבלת הכנסות מעסק במזומן והנפקת תעודות משלוח ידניות בגין מכירות במזומן בהיקף של כ-6 מיליון שקל, ללא הנפקת חשבוניות מס על מירב הכנסותיהם; תרשומת כוזבת והשמטת הכנסה מדוחות החברה במזיד ובכוונה להתחמק ממס; הגשת דוחות על הכנסה חייבת ממשכורת, כשכירים בחברה, תוך השמטת מירב הכנסותיהם במזומן; ואי-ניכוי מס במקור.

לאחר הרשעתם הטיל בית משפט השלום על כל אחד מהם 24 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הוטל על אלון קנס כספי בסך של 400 אלף שקל, ועל גרינפטר קנס כספי בסך של 800 אלף שקל. על עונשים אלה ערערו השניים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

בערעור על עונשו טען אלון, באמצעות עורכי הדין נבות תל-צור ושמוליק קליין, כי בית משפט השלום לא נתן את המשקל הראוי לעובדה שהוא הסיר את המחדל, בכך ששילם לרשויות המס את מלוא המס בו הוא חייב בגין ההכנסות שהושמטו, בסך של כ-2 מיליון שקל.

עוד לטענתו, הסרת המחדל מלמדת על נטילת אחריות מלאה ושלמה, וכן הסרת המחדל, כשלעצמה, מצדיקה הקלה משמעותית בעונש.

לטענת אלון, ראוי הוא להתחשבות במיוחד כאשר בוחנים את התנהגותו ביחס להתנהגותו של שותפו, גרינפטר, שלא הסיר את המחדל ולא שילם את המס, ולמרות זאת עונשי המאסר שהוטלו על שניהם זהים.

מנגד טען גרינפטר, באמצעות עורכי הדין קובי ואורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', כי אמנם לא הסיר את המחדל ולא שילם את המס, אבל מאידך השיב לחברה את מלוא הכספים בהם מדובר, וזאת להבדיל משותפו אלון שנטש את החברה עם חובותיה והפסדיה.

עוד טען גרינפטר כי בשל כך שהחזיר את כל הכספים לחברה, הוכרז כפושט-רגל - ולפיכך אין מקום להטיל עליו את הקנס שנקבע, ובכל מקרה אין להטיל עליו קנס בסכום העולה על זה שהוטל על שותפו.

בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי בית משפט השלום צדק כשקבע כי אין להבחין בין שני המערערים בכל הנוגע למתחם הענישה ההולם את מעשיהם, כמו גם בכל הנוגע לעונש המאסר שיש להטיל עליהם בתוך אותו מתחם. זאת, בין היתר, כיוון שניתן לראות בנטילת האחריות על-ידי גרינפטר והשבת הכסף לחברה, "הסרת המחדל" בדומה להשבת המס למדינה על-ידי שותפו, אלון.

השופטים ציינו כי אלון אמנם הסיר המחדל ושילם את המס, וזאת להבדיל מגרינפטר, אך האחרון השיב את הכספים לחברה לאחר שהחקירה החלה, ובמידה מסוימת אף בכך יש מעין הסרת מחדל, שהרי אלמלא השיב את הכספים, אפשר שהיה משלם מס על ההכנסות שנותרו בידו, בדרך שנהג שותפו.

עוד צוין כי בעוד אלון הטיל האחריות להסתבכותו על גרינפטר כמי שהיה אחראי על השיווק והגבייה בחברה שבבעלותם, גרינפטר החל מחקירתו הראשונה נטל אחריות מלאה על מעשיו.

על כן קבעו השופטים כי "בכל הנוגע לגרינפטר, נטילת אחריות מלאה, שיתוף-הפעולה עם החוקרים והשבת הכספים לחברה, שקולה להסרת המחדל".

לבסוף קיצרו השופטים בחצי שנה את עונש המאסר שהוטל על שני המערערים ל-18 חודשי מאסר, אך הותירו את הקנסות שהוטלו עליהם על כנם.

השופטים ציינו כי הקנס על גרינפטר לא יופחת, כיוון שאין בפשיטת-הרגל כדי להוות נסיבה מקלה. עם זאת, לאור מצבם הכלכלי, ניתנה לאלון וגרינפטר האפשרות לשלם את הקנסות בתשלומים ורק לאחר ריצוי המאסר.

עורכי הדין קובי ואורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', שייצגו דורון גרינפטר, מסרו בתגובה כי "מדובר בהחלטה אמיצה מאד של בית המשפט המחוזי בהרכב של 3 שופטים, לפיה 'הסרת המחדל' בעבירות מס אינה חזות הכול, שכן ישנם אנשים שבמהלך ההליך המשפטי הופכים לחדלי אמצעים, ומן הראוי היה שבית המשפט יהפוך הלכה הנוהגת שנים רבות, לפיה רק מי שיש לו כסף יכול להסיר את המחדל מול רשות המסים ולהקל בעונשו. לפסיקה זו תהיה השלכה רוחבית על כל תיקי המס שבהם לנאשמים אין אפשרות לשלם את המס ולהסיר את המחדל, ולמרות זאת הם מבקשים להקל בעונשם".