השפעות צוק איתן: פחות מזומן וצ'קים, יותר עסקאות באשראי

חברת ERN העוסקת בסליקת צ'קים מדווחת כי חלה ירידה של כ-18% בעסקאות בצ'קים באזור הדרום וירידה של כ-10% בעסקאות בשאר אזורי הארץ

כרטיס אשראי / צלם: thinkstock
כרטיס אשראי / צלם: thinkstock

נתונים שפרסמו בימים האחרונים חברות העוסקות באמצעי התשלום השונים מעידים על ירידה בפעילות העסקית במשק במבצע "צוק איתן". חברת ERN, העוסקת בסליקת צ'קים, פרסמה היום (א') נתונים, שלפיהם חלה ירידה של כ-18% בעסקאות בצ'קים באזור הדרום וירידה של כ-10% בעסקאות בשאר אזורי הארץ.

לעומת זאת, בתקופה זו חל גידול של כ-5% בהיקף העסקה הממוצעת באזור הדרום, דבר המעיד על רכישות מרוכזות יותר ולפרק זמן ארוך יותר. גם בתחום כרטיסי האשראי היקף העסקה הממוצעת רשם בתקופה האחרונה עלייה.

ב-ERN מציינים כי הירידה בולטת במיוחד בענף האופנה, שהיקף הצ'קים בו ירד במשך המבצע בכ-50% בדרום, וב-25% בפעילות במרכז הארץ. ענף נוסף שבו בולטת הירידה הוא מוצרי החשמל, שם עמדה הירידה באזור הדרום על 30%.

גם בשימוש במזומן נרשמה ירידה. לפי נתוני חברת ברינקס, העוסקת בשינוע מזומן ותפעול של חלק ממכשירי הכספומטים, נרשמה ירידה חדה במשיכות המזומן באזור הדרום.

העיר שבה בולטת הירידה היא נתיבות, עם 35%. עוד בולטת הירידה בשדרות עם 16%, ובאר-שבע עם ירידה של 15%.

באשקלון, שספגה מטחי ירי כבדים מתחילת המבצע, נרשמה ירידה של 8% בלבד. לעומת זאת, ביישוב עומר הסמוך לבאר-שבע נרשמה דווקא עלייה של 8% בקירוב בהיקף המשיכות. ממוצע המשיכות ממכשיר כספומט ירד מ-201 אלף שקל ביום, ל-174 אלף שקל, ירידה של כ-13%.

חברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) - הנמצאת בשליטת הבנקים, ואשר מבצעת את סליקת העסקאות בכרטיסי אשראי - פרסמה נתונים אף היא. אם בתחילת מבצע "צוק איתן" ציינו בחברה כי ישנה ירידה בשימוש בכרטיסי אשראי ועלייה בשימוש במזומן - הרי שכעת הם מדווחים על התאוששות בתחום כרטיסי האשראי.

בשבוע השני למבצע התבצעו עסקאות בכרטיסי אשראי ב-624 מיליון שקל, לעומת 556 מיליון שקל בלבד בשבוע הראשון. עם זאת, עדיין מדובר בנתון נמוך יחסית לעומת חודש יוני, אז התבצעו במשך שבוע בממוצע עסקאות ב-654 מיליון שקל.

בשב"א מציינים כי חלה עלייה של 36% בהוצאה ממוצעת לעסקה: 298.8 שקל בשבוע השני ל"צוק איתן", לעומת 218.2 שקל בשבוע הראשון למבצע. ההוצאה הממוצעת אף גבוהה מזו של חודש יוני, אז היא עמדה על 221.9 שקל.

בשב"א מעריכים כי העובדה שמספר העסקות באשראי נותר דומה, אך ההיקף שלהן גדל בצורה משמעותית, נובעת מכך שהציבור הישראלי עושה עסקאות גדולות יותר - דבר שאופייני לתקופת מתיחות ביטחונית מתמשכת.