"'צוק איתן' היא ללא ספק מלחמת הסלולר הראשונה"

אתרי האינטרנט החדשותיים, ובעיקר אפליקציות המובייל שלהם, הגיעו לשיאי טראפיק במהלך מבצע "צוק איתן" ■ מה היו השיקולים העריכתיים, ואיך מחליטים בתוך שטף האירועים על מה צריך להוציא התראות בסלולר?

אתרי חדשות/ צילומים: Shuterstock , דני כתרי
אתרי חדשות/ צילומים: Shuterstock , דני כתרי

הזינוק בטראפיק

באופן טבעי, כל האתרים מצביעים על עלייה ניכרת בתעבורת הגולשים ובעיקר בכניסות מהמובייל. בהיעדר מערכת מדידה אחידה, וכשבחלק מהאתרים נמנעו מלמסור נתונים, אפשר בעיקר להצביע על כך שהתחזקות המובייל באה לידי ביטוי מובהק והמכשירים הניידים מיצבו את עצמם כאמצעי הגלישה המוביל לעומת המחשב. בשונה מהטלוויזיה, שאליה מתנקזים הישראלים בשעות אחר-הצהריים והערב, המובייל ובכלל האינטרנט מלווה אותם לאורך כל היום, כולל בתוך המרחבים המוגנים.

"הטראפיק במבצע הנוכחי גבוה מאשר במבצע 'עמוד ענן'", אומר אבירם אלעד, ראש מחלקת החדשות באתר וואלה. "זה נובע מכך שחלק גדול ממדינת ישראל בעורף נמצא במצב של אזעקות, ולכן זה מעלה את רמת העניין. בכל פעם שיש אזעקה לאזורים גדולים כמו גוש דן והשרון, ישנה עלייה מיידית בכמות הכניסות".

"רמות הטראפיק במהלך הלחימה בעזה הן חסרות תקדים בהיסטוריה של ynet", אומר אחד הבכירים באתר החדשות. "אל תשכח שבניגוד לאתרים אחרים, אתר ynet תמיד היה אתר חדשות. זה לא אתר שהוא אתר רכילות או ספורט או אופנה, שהחליט להפוך לאתר חדשות".

לדברי הבכיר, הטראפיק המרכזי אכן מגיע מהמכשירים הניידים: "המלחמה הזו היא מלחמת המובייל הראשונה. אם מבחינה תקשורתית מלחמת יום כיפור הייתה הראשונה של הטלוויזיה, והאינתיפאדה השנייה הייתה הראשונה של האינטרנט - אז 'צוק איתן' היא ללא ספק מלחמת הסלולר הראשונה. כל המדינה מעודכנת דרך הסלולר, גם כשאנשים נמצאים בממ"ד".

בניגוד לימי שגרה, ב-ynet מסבירים כי באופן כללי אין פיקים בטראפיק כמו שעת הכניסה למשרד בבוקר או בדרך חזרה הביתה: "הפריים-טיים מתחיל כשהמדינה מתעוררת בשש בבוקר, ומסתיים באחת בלילה כשכולם הולכים לישון", אומר הבכיר.

באופן טבעי, גם במאקו יש זינוק בתעבורת הגולשים, אך העורך הראשי, אורי רוזן, לא מתבייש להגיד את מה שכל התעשייה חשה. "התקופה הזו מביאה המון טראפיק, אבל מעט מאוד פרסומות. יש ירידה של עשרות אחוזים בהיקף הפרסום", הוא מודה.

מתקפת הפושים

תרבות הפושים, אותן התראות שקופצות על המסך לכל בעל סמארטפון, כבר מזמן הפכו לזירת קרב בפני עצמה בין אתרי החדשות השונים. המינון, הניסוח והתזמון הם חלק מהאסטרטגיה של האתרים להגיע לקהלים חדשים ולשמור על הקיימים. במלחמה כמו במלחמה, הדבר נכון כפליים.

כששני שליש מהמדינה נמצאים תחת איום טילים, וכשבנים, בעלים ואבות רבים לוחמים בעזה, השאלה המתבקשת היא כמה פושים הם כבר יותר מדי בשביל עדכון שוטף. "אנחנו לא מוציאים פוש על כל אזעקה", אומרים ב-ynet. "כשמאות אלפי ישראלים מחוברים לפושים האלה, צריך להיזהר לא לעורר חרדה במדינה שלמה. אנחנו מאוד שמרניים ומוציאים פושים רק כשיש אזעקות באזורים גדולים".

בוואלה נוקטים גישה הפוכה. "אנחנו מוציאים פוש על כל אזעקה - לא משנה איפה", מסביר אלעד. "במציאות שבה אנחנו נמצאים, כשכל המדינה תחת איום טילים ויש סולידריות בכל ישראל, אנשים רוצים לדעת מה קורה לא רק אצלם, אלא בכל רחבי הארץ. זה גם נותן אינדיקציה אם המלחמה התגברה או לא התגברה".

במאקו, מסביר רוזן, מנסים לשמור על שפיות במינונים: "אי-אפשר שבכל פעם שיש אזעקה באזור כלשהו בארץ יהיה פוש על אזעקה, פוש שני על קולות נפץ שנשמעו באזור ופוש שלישי על יירוט הטילים. מעבר לכך, אנשים נכנסים לממ"ד, אין שם קליטה, יוצאים החוצה ואז מקבלים את הפוש על אזעקה בתל-אביב. לכן, אין אצלנו פושים על אזעקה, אלא אנחנו מחכים כמה דקות ומוציאים פוש לגבי היירוט".

הקצנה בטוקבקים

טוקבקים מתלהמים הם חלק מהנוף של אתרי החדשות, אך בוואלה הופתעו לראות שישראלים משאירים את האנונימיות בצד ומרשים לעצמם להגיב בחריפות גם תחת הזהות האמיתית שלהם. "יש לנו באתר טוקבקים רגילים - תחת זהות בדויה, וגם תחת כאלה הזהות של פייסבוק, ובשני המקרים הייתה הקצנה מאוד גדולה באופי ובתוכן של התגובות לשני הצדדים - גם ימין וגם שמאל", אומר אלעד. "זה מאוד מפתיע שאנשים מזדהים בשם שלהם ועדיין מרשים לעצמם להגיד דברים קשים ובוטים, לעיתים מזעזעים, ולא מסתתרים מאחורי כינוי אנונימי".

באתר ynet, אולי מי שהגדיר בתחילת הדרך את תרבות הטוקבקיסטים בישראל, דווקא לא מופתעים מההתלהמות שנוצרה בעקבות הלחימה בעזה. "השיח הפתוח הציבורי בישראל תמיד היה אלים מאוד ואנחנו משתדלים עד כמה שאפשר למתן, אבל יש בעיה של הליכה על חבל דק בין חופש הביטוי לבין הרצון שלנו לא לשמש במה לביטויים אלימים וקיצוניים".

לשדר או לא לשדר?

אולי אחת ההחלטות האמיצות של מערכות החדשות בתקופת המלחמה עד עכשיו הייתה השאלה אם לתת במה לסרטון שהוציא החמאס, שבו נראים מחבליו מנסים לחדור לנחל עוז, כשבדרכם הם הורגים מספר חיילי צה"ל.

"המטרה שלנו היא לא לזעזע ולהראות בכוח אלימות, בטח ובטח כשיש ניסיון להשתמש בנו באירועים אלימים כמו הסרטון שהוציא החמאס. אנחנו מיד הבנו במה מדובר וקיבלנו החלטה מהירה שלא לתת לזה ביטוי בשום צורה שהיא. שום פריים לא עלה באתר", הסביר הבכיר מ-ynet.

גם בוואלה נקטו צעד דומה ואף התגאו בכך באופן שבו הציגו את הנושא ככותרת הראשית באתר, במקביל לעובדה שהעורך הראשי, ינון מגל, שיתף את צילום עמוד הבית בפייסבוק שלו. "חשבנו שהסרטון גרפי מאוד ומשמש כחומר תעמולתי של החמאס", אומר אלעד. "התפקיד העיתונאי שלנו הוא להצביע על מחדלים ולחשוף דברים ולכן טיפלנו בנושא מהצד של המחדלים של אותה חדירה. אז אנחנו לא פרסמנו, אבל אני בטוח שמי שממש רצה לראות חיפש אותו בגוגל".

במאקו, ובכפוף להחלטה של חדשות 2, החליטו לשדר גרסה ערוכה של הסרטון. "זה חשוב ויש לזה ערך חדשותי", אומר רוזן. "זה לא נכון להסתיר את זה אבל צריך לערוך את זה נכון ולהבין מה קרה שם ואיך הראש של החמאס עובד".

אולפנים סביב השעון

אולפני הווידיאו של האתרים וואלה ו-ynet כבר מזמן אינם חדשים בנוף האינטרנט, אך במהלך "צוק איתן" הם צברו עוד ועוד שעות מסך. "אנחנו משדרים בממוצע שבע-שמונה שעות אולפן ביום בשלושת השבועות האחרונים, כשביום רגיל יש רק מהדורה אחת ומבזקים", אומר אלעד. לדבריו, במבצע הקודם וואלה עדיין לא תחזק אולפן חדשות, אך נעשו שידורים חיים מגג הבניין של בית וואלה בתל-אביב. "המבצע הפעם מאוד מצולם וויזואלי, כמו למשל החומרים הרבים והאיכותיים שדובר צה"ל מוציא. אתה מקבל חומר על חדירת מחבלים ממנהרה תוך שעתיים-שלוש מהרגע שזה קורה בפועל ואז הווידיאו הופך להיות הסיפור".

רוזן, מנגד, ציין כי "כל האתרים עושים שידורי וידיאו מסביב לשעון, אבל פה זה מבליט את היתרון שלנו. למרות שהאתרים עשו קפיצת מדרגה, עדיין לחדשות 2 יש את נבחרת החדשות הכי טובה בישראל. יש לנו חצי מיליון צפיות בלייב סטרימינג של מה שמשודר במקביל בטלוויזיה".

קמפיינים שיווקיים

התחרות בין וואלה ו-ynet מעמיקה, באופן טבעי, גם בתקופת המלחמה. לא מדובר רק על אייטם בלעדי, מרואיין כזה או אחר או על מי מוציא פוש ראשון, אלא גם על התפיסה של כל אחד מהם כמקור החדשות המוביל. וואלה הקדימה לעשות ויצאה בקמפיין טלוויזיוני בכיכובו של מגל, שמדגיש את ההישענות של האתר על אולפן הווידיאו וצוות החדשות, בהשקעה של כ-500 אלף דולר במחירי מחירון, על-פי נתוני יפעת בקרת פרסום. ב-ynet, שילבו ידיים עם עיתון הפרינט בשבוע שעבר ויצאו בקמפיין תדמית עם ווליום יותר נמוך (160 אלף דולר במחירי מחירון), אך גם כזה שמבקש להדגיש את היכולות והאיכויות.

שני האתרים ניסו לאחרונה גם להפוך את עצמם לגופים קצת יותר ממלכתיים ולהתחבר למצב ולשיח הממלכתי. ראשונים היו ynet, שיצאו בהודעה לעיתונות שלפיה הם מקדישים את פרסומות המעברונים באפליקציית המובייל לטובת קמפיין תמיכה בחיילי צה"ל. הרעיון היה חיובי, אך התגובות בחלקן היו שליליות כשהן טוענות כי ממילא שוק הפרסום בתקופה זו קשה ולכן אין הרבה קופצים על הנדל"ן המסחרי.

וואלה השיק בשבוע שעבר קמפיין בכיכובם של מפורסמים ואנשי ציבור שנושאים סטיקר תחת הסלוגן "קודם כל ישראלי", ומטרתו הייתה לאחד בין פלגי העם בתקופה זו. אך גם הוא זכה לביקורת בציבור, כשהיו מי שטענו שיש להסתכל על העם קודם כל כבני אדם או קודם כל כיהודים. במאקו, אגב, מסתכלים על שני המהלכים האחרונים מהצד. "אנחנו מעדיפים להתמקד בעבודה החדשותית ופחות להתמקד במהלכי תדמית על רקע דגלי ישראל", אומר רוזן. עם זאת, כדאי לציין, כי גם בערוץ 2 - שאליו מסונף מדור החדשות של מאקו - וגם בערוץ 10, עלו בקמפיינים תדמיתיים שמטרתם לחזק ולהדגיש את איכות מערכות החדשות בכל אחד מהערוצים.

אסקפיזם לצד חדשות

חדשות ואקטואליה הם כמובן עיקר העיסוק של אתרי התוכן בימים אלה ועיקר תשומת הלב של הגולשים מופנית לשם, אך נראה שהמדורים האחרים באתרים - כמו ספורט, תרבות או לייף סטייל - לא נשארים מקופחים. "אמנם מבחינת העבודה האתר כולו מגויס לעניין המבצע ועורכים וכתבים מערוצים אחרים קיבלו צו 8 לחדשות", אומר הבכיר ב-ynet, אך "המדורים האחרים נהנים גם הם מהטראפיק ומראים כניסות גבוהות מהרגיל. זה מפתיע אבל יש צורך לאסקפיזם. אנשים עדיין מחפשים את המציאות הנורמלית שהייתה אמורה להיות בקיץ ישראלי סביר". גם רוזן מצביע על מגמה דומה: "כל המדורים עולים בטראפיק ולא רק החדשות. אנשים נכנסים, רואים מה חדש ברמת ההארד ניוז ואז ממשיכים למדורים אחרים".

חלק ממילות חיפוש שזינקו הכי הרבה בגוגל במהלך חודש יולי

פיקוד העורף

צוק איתן

צבע אדום

כיפת ברזל

עזה

עופרת יצוקה

חמאס

גדעון לוי

מלחמת לבנון השנייה

אורנה בנאי

* מקור: גוגל ישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988