מנכ"ל כיל: המלצות ששינסקי יעלו לנו 7 מיליארד שקל

סטפן בורגס בשימוע אצל ששינסקי 2: "אמנם אנחנו לא יכולים להוציא את ים המלח מישראל, אבל העולם לא זקוק לים המלח"

מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, התייצב הבוקר (ב') לשימוע בוועדת "ששינסקי 2" במשרד האוצר יחד עם בכירים בחברה והזהיר, כי יישום המלצות הוועדה יסבו לחברה נזק של כ-7 מיליארד שקל. כיל מבססת את החישוב על הערכת ועדת ששינסקי עצמה, שלפיה ההמלצות יעלו לכיל כ-500 מיליון שקל בשנה למשך 14 שנה.

בורגס אף שיגר שוב איומים מרומזים לעבר הוועדה שכיל תעביר פעילות לחו"ל כשאמר, כי "אמנם אנחנו לא יכולים להוציא את ים המלח מישראל, אבל העולם לא זקוק לים המלח". מדובר באיום שנשמע כבר בעבר, כאשר עם פרסום המלצות ועדת ששינסקי במאי השנה, הצהירה החברה כי לא תיוותר בידה ברירה והיא תיאלץ לעצור את רוב השקעותיה בישראל ותפטר עובדים רבים.

היום חזר בורגס בפני הוועדה על כך שכיל עצרה השקעות ב-2.5 מיליארד שקל, ואמר שישראל היא מדינה לא נוחה לבצע בה השקעות בגלל השינויים הרגולטוריים התכופים. "כשיש הרבה רגולציה, גם קהילת המשקיעים שמה לב לזה", אמר והוסיף כי תנאי ההשקעה בישראל "הידרדרו".

במאי השנה פרסמה ועדת ששינסקי, בראשות פרופ' איתן ששינסקי, את המלצותיה, ובהם ההמלצה על הטלת מס משאבי טבע (מס רווחי יתר) - על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד - בשיעור של 42%, שיניב לקופת המדינה כחצי מיליארד שקל בשנה, ועל תמלוגים אחידים של 5% על משאבי טבע. כיל תהנה מהפחתת התמלוגים שלה העומדים על כ-8%, אולם תידרש לשלם מס רווחי יתר גבוה, שאינה משלמת כיום.

ההמלצות לגבי כיל ייכנסו לתוקף רק בשנת 2017, ולא מיד עם סיום הליכי חקיקת החוק.

הבוקר הופיעו בהליך השימוע שנערך לכיל בוועדה יו"ר הדירקטוריון, ניר גלעד; מנכ"ל החברה, סטפן בורגס; המשנה למנכ"ל, דני חן; סמנכ"ל בכיר לכלכלה, אלי עמית; וד"ר דוד תדמור, ממשרד עורכי הדין תדמור ושות', המייצג את כיל בעניין זה.

בין היתר, טענו נציגי החברה כי המס שמציעה הוועדה לקבוע, כלל לא יחול על "רווחי יתר", ובהמלצותיה ממסה הוועדה את ההון הייצורי המושקע בכיל, במקום להגן עליו ובמקום להבטיח תשואה נאותה עליו. כיל מבססת טענתה זו על דו"חות כלכליים מפורטים שהגישה מטעם משרד רואי החשבון הבינלאומי PwC, ומטעם משרד הייעוץ הכלכלי הבינלאומי המתמחה במשאבי טבעFTI Consulting, שבהם נטען כי נפלו טעויות מהותיות בדו"ח הוועדה ובחוות הדעת שעליה הסתמכה הוועדה. לטענתם, מדובר בשגיאות עובדתיות, חישוביות ומתודולוגיות רבות, שתוצאתן היא שרווחים "רגילים" והון מושקע ימוסו על פי המלצות הוועדה, בשיעור שולי חסר תקדים וחסר מקבילה העולה על 60%; חלקה של המדינה ברווחי כיל יגיע אל מעל ל-70%.

עוד נטען, כי כאשר באה הוועדה לקבוע את ההון הייצורי של כיל, שעליו היא תהיה זכאית לתשואה נאותה מחוץ לגדרו של המס החדש, שגתה הוועדה בשלושה היבטים עיקריים. ראשית, במקום לבחון את השווי הכלכלי של נכסי כיל, היא בחנה את השווי החשבונאי המופחת שלהם; שנית, הוועדה משום מה לא קבעה תשואה על ההון החוזר של כיל, למרות שזהו מרכיב ייצורי מובהק ששום חברה אינה יכולה להתנהל בלעדיו; ושלישית, הוועדה לא קבעה תשואה על הקניין הרוחני של כיל - על הידע הייצורי הלא מוחשי שלה, ומדובר לטענת החברה, בהשמטה מרכזית ביותר היות וכיל השקיעה בטכניקות ייצור מיוחדות שהיא פיתחה בסכומי עתק לאורך השנים, שחובה להכיר בהם.

גורמים בוועדה ובאוצר דחו היום מאחורי הקלעים את מרבית הטענות שהעלו נציגי כיל, ואמרו ל"גלובס" בין היתר, כי הטענה כי המס אינו מוטל על "רווחי יתר" שגויה. "הם השתמשו בטרמינולוגיה שמציגה את העניין כאילו המס יחול כשהם יפסידו, אבל זה לא נכון", אמר גורם בוועדה וציין, כי "המס הוא מס על רווחים, ולא מס על מחזור, וכדי שהוא יגלם מס רווחי יתר נתנו שכבה נוספת של הגנה ותשואה על נכסים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988