בזמן שאורן נהרי, עורך חדשות החוץ של ערוץ 1, פרסם את אחד הסקופים הגדולים של תקופת מבצע "צוק איתן" - תמליל השיחה בין נשיא ארה"ב ברק אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו, הצביעה מליאת הכנסת על סגירת רשות השידור כפי שהיא היום.
"זו תחושה מוזרה", אומר נהרי בשיחה עם "גלובס". "האנשים שאתה רואה על המסך עובדים ללא הפסקה, כשאנחנו יודעים שמקום העבודה שלנו נסגר. אין לנו מושג אם עוד שנה אנחנו לא מצטרפים למספר ההולך וגדל של המובטלים ולאלה שהתקשורת נסגרה על פניהם. אנחנו ממשיכים להביא מדי יום ביומו את הכותרות הנכונות והטובות".
- אבל צופים בכם פחות מ-3%.
"צופים בנו מעט, אני מסכים. אבל הקריסה הזו הייתה בין השאר בגלל הידיעות על הסגירה. לתוכנית 'גלובוס' (שאותה נהרי עורך ומגיש, ל"א) היו כבר 7%-8% והיום הרבה פחות, ועדיין 2% הם 30 אלף איש. גם אם זה 300 איש, אני חייב להם את המוצר הכי טוב שאני יכול לתת".
פניו וקולו של נהרי מוכרים היטב לשוחרי השידור הציבורי. גם בימים רגועים יותר, בתוכניות כמו "רואים עולם", "גלובוס" ו"השעה הבינלאומית", ברשת ב', והוא מאיר באלגנטיות ובידענות את המתרחש בפינות החשוכות ביותר בעולם, כמו גם באלה שנוגעות לנו יותר. כך היה גם בשבוע שעבר, כשמכל פרשני החוץ בעיתונות הישראלית, גם עתירי הרייטינג שבהם, בחר מקור אמריקאי בכיר לתת לנהרי את הסיפור שיעשה כותרות.
בתמליל השיחה הקשה שהביא נהרי לצופיו, נוזף נשיא ארה"ב בראש הממשלה ודורש ממנו לנצור אש חד-צדדית מיידית, ואף דורש להיענות לתיווכן של קטאר וטורקיה ולהסרת המצור על רצועת עזה.
- אחרי שפרסמת, מיד יצאו בטוויטר הכחשות רשמיות של הבית הלבן ושל ירושלים, ואחריהן מיד צייצו עיתונאים מתחרים שלך, והטילו ספק באמיתות הפרסום.
"המילה פרגון היא לא אחת המילים החזקות בישראל. שמעתי מה נאמר ואני, בשל טבעי, לא אכנס לעימותים. סיפר לי אדם בכיר מאוד שחבר שלו - שר בכיר, הגיע להתראיין באחד הערוצים, והכתבים דיברו ביניהם ותהו מי יכול היה להדליף את המידע. הוא אמר לי, 'הם הגיעו למסקנה שזה אני. תעשה משהו'".
- זה לא הוא.
"לא. אמרתי שמדובר במקור אמריקאי בכיר, ואני לא יכול להגיד יותר מזה. אני נמצא במקצוע הזה לא מעט, נכון שחדשות חוץ זה תחום שמטבעו הוא פחות עתיר סקופים, אבל פרסמתי לא מעט סיפורים שכולם היו נכונים. וכך גם הסיפור הזה".
- אז אתה עומד מאחורי הפרסום הזה לחלוטין?
"חד-משמעית. אותם מקורות אמריקאיים נתנו לי במהלך המבצע הזה 4 סיפורים".
בהמשך פרסם נהרי, כי מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי נמצא בקטאר ומעביר שם את הצעתו. "אז בתוך ישיבת הקבינט מתברר שישראל דוחה את ההצעה, ויומיים אחר-כך ברק רביד ("הארץ", ל"א), שיצא נגדי בעניין הזה, מפרסם את ההצעה, שהיא מילה במילה מה שאני אמרתי יומיים קודם לכן".
- גם בזה הטילו פקפוק.
"נכון. אלה אותם מקורות, ואני יודע מאיפה הם מקבלים את זה. אנשים אומרים: 'מה זאת אומרת, שיחה בין אובמה לנתניהו? מה, אורן נהרי היה באמצע והאזין? לא. ה-NSA ויחידת 8200 עומדים באמצע ומאזינים. אבל בישראל יש עוזר שרושם את עיקרי הדברים, ובישראל מוכת ההדלפות זה עובר לעוד 3 או 4 אנשים; בארה"ב, מדינה קצת יותר מסודרת, ישנו העוזר, שיושב בדרך-כלל על השלוחה, ורושם את הדברים בתזכיר. משם הוא מועבר לאותם גופים שונים בממשל שצריך לעבוד איתם".
- יש לציין גם כי ההכחשות רוככו עם הזמן ובמסיבת העיתונאים שערך נתניהו הוא כבר דיבר על "אי-דיוקים". אבל, כשאתה מפרסם דבר כזה, האם עולה לך בראש, שאתה עשוי לפגוע ביחסי ארה"ב-ישראל בתקופה כה מתוחה?
"אני פטריוט ישראלי, אנחנו בתקופת מלחמה, וזה בהחלט עובר לי בראש, אבל זה לא ברמת עבירת הצנזורה שבגינה אני אעצור בעדי. תפקידנו כעיתונאים הוא להביא את האמת, ככל שאנחנו יודעים ורואים אותה. מעבר לזה, יכול להיות שכשאני מציף את הנושא הזה, זה גם עושה טוב".
- היחסים עם ארה"ב נמצאים היום במשבר?
"לא. כבר שכחנו שהמנהיג האמריקאי הראשון שביקר בישראל אי-פעם היה ניקסון, והוא עשה את זה שבועיים לפני שהוא התפטר. אנחנו לא זוכרים את עצירת הערבויות בתקופת שמיר, אנחנו זוכרים רק את קלינטון ואת בוש הבן. בוש הבן יצא למלחמה בעיראק והמית על האזור הזה אסון גאו-אסטרטגי. הוא מוטט את האויב היחיד של אירן, הוא פירק את עיראק ויצר את פרי הבאושים הזה - דאע"ש - וזה בא מתוך הנשיא האמריקאי הכי ידיד ישראל שהיה לנו. כך שבין הכוונות לתוצאות יש פער. הממשל הזה מעניק כספים לישראל בזמן משבר כלכלי אדיר בארה"ב, ומטיל וטו באו"ם על החלטות נגד ההתנחלויות".
- אנחנו עושים עוול לקרי, שהפך לשק אגרוף לאומי?
"בוא נפריד בין אישים בממשל הישראלי, לבין עיתונאים. כעיתונאי מותר לעודד גרנות (הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 1, ל"א) ולי להגיד שהתנהלות קרי היא כמו של פיל בחנות חרסינה, למרות כל הרצון הטוב. בשנים האחרונות, מדיניות החוץ של האמריקאים הולכת מדחי אל דחי, לא רק בנושא הישראלי-פלסטיני. מצד שני, כשבממשל הישראלי אנשים אומרים דברים ולכל שר יש מדיניות חוץ משלו, זה כבר עניין אחר. בארה"ב, אם שר החוץ מציג עמדה אחרת מהנשיא, מחר הוא כבר לא שר חוץ".
- נדמה שיחסי החוץ של ישראל בשפל חסר תקדים. נראה שהפסדנו בקרב על דעת הקהל העולמית.
"אני חולק על זה. בוא נפריד בין הצד המדיני לבין 'מלחמת ההסברה'. בצד המדיני, ישראל יצאה למבצע הזה כשיש לה חבל ארוך שלא היה לה באף מבצע קודם - גם בגלל ההמתנה בכניסה הקרקעית, וגם כי ישראל הסכימה להפסקות האש. שרי החוץ של האיחוד האירופי נתנו הצהרת תמיכה שלא שמעתי מעולם, ודאי שלא בזמן מבחן צבאי. לחמאס אין אף ידיד בעולם.
"בפן התדמיתי, שלא תהיינה אי-הבנות - אני מעדיף לנצח במלחמה האמיתית, ולהפסיד במלחמת ההסברה, מאשר ההפך. במלחמת ההסברה, כשפגז פוגע בבית-ספר של אונר"א וחופרים גופות תינוקות מההריסות, ואתה מהצד שלך מראה את החמאס יורה שובלי עשן, ועל הקרקע נוחתים צינורות ברזל. אתה לא יכול להתמודד עם זה. זה לא כוחות".
- ההשפעה הזו של הלחימה בעזה על הלב של הציבור בעולם, תחלחל בסופו של דבר אל מנהיגיהם?
"ללא ספק. אחת הבעיות הגדולות שלנו היא שבארה"ב התמיכה בישראל היא בגילאים המבוגרים. ככל שאתה יורד למטה, אל האנשים שיהיו בצומת מקבלי ההחלטות עוד 10-20 שנה, המספרים האלה מאוזנים יותר. הם כבר לא גדלו על האתוס של השואה, אקסודוס או ששת הימים. בעיניהם זה כבר ישראל-פלסטינים".
מעדיף מאמר על פני סטטוס
- אחד הדברים שקרו בעקבות הסקופ שלך, זה שעמיתיך מנסים להביא אותך לפתוח חשבון טוויטר. אתה ער לשאלה, איך זה שאורן נהרי לא בטוויטר?
"כן, זה המשך של איך לאורן נהרי אין פייסבוק, ואיך לאורן נהרי אין בלוג. זה לא נובע מאיזושהי שמרנות דינוזאורית, אלא כי אני זוכר את התקופה הקצרה שהייתי בפייסבוק, וראיתי כמה זה אוכל את זמנך. אתה מתחיל לקבל מיליוני בקשות חברות, ואיזו בחורה בת 19 מציעה לי חברות בפייסבוק, אז אני שואל אותה למה בדיוק את רוצה להיות חברה שלי בפייסבוק? תסבירי לי, והיא כותבת לי בכנות: 'כי אבא שלי אמר לי שאתה מפורסם'. ואז, אם אתה לא מאשר אנשים, אתה נהיה חזיר מתנשא. אני בגישה שאם יש לי מה לומר, אני מעדיף לכתוב מאמר, אבל כנראה שאצטרך להיות בטוויטר. לאור המהומה האחרונה".
- אתה ער למה שהתרחש ברשתות החברתיות בלחימה האחרונה?
"גבולות חופש הדיבור הצטמצמו מאוד במלחמה הזו. הרשתות החברתיות הפכו להיות ביב שופכין נוראי. אני רואה נער שכותב, 'חבל שהיטלר לא הרג את כולכם, אשכנזים, שמאלנים, הומואים ולסביות'. קורה דבר מפחיד ואני רואה בזה סכנה לחברה הדמוקרטית".
- גם אתה סופג?
"לא. אולי בגלל שאני עושה את זה בסגנוני. אני מופיע מדי יום באולפנים ואומר, אני בא לנתח עבורכם. יש הבדל גדול מאוד בין פרשנות להבעת דעה, שהיא 'בואו אני אגיד לממשלת ישראל מה צריך לעשות'. אני, סגן במיל' אורן נהרי, זה לא תפקידי לתת הנחיות לגנרלים".
- יש אנשי תקשורת שחוטאים בזה לדעתך?
"זה האנדר סטייטמנט של השנה. אבל כנראה שכל אחד תופס את מושג הפרשנות באופן אחר. זה סגנון אישי".
"אין הבטחה לעתיד"
לדברי נהרי, ברשות השידור הוא נהנה מחופש עיתונאי מוחלט - אולי דווקא בגלל העיסוק בחדשות החוץ.
- יש לך פחד שבגוף החדש שיקום לא יהיה הטמפרמנט הזה?
"אני מקווה שלא. אף אחד לא יודע איך ייראה הגוף החדש, מי יהיה המנהל - אולי בדרגים שבין נתניהו לארדן אולי יש מישהו שקיבל הבטחה כזו או אחרת. אני בכל אופן, לא קיבלתי שום הבטחה כזו".
- אתה רואה עצמך חלק מהגוף הזה?
"אשמח להיות חלק בו, אבל יכול להיות שיגידו, 'אתה יודע מה מר נהרי, אנחנו מעוניינים בך מאוד, אבל שכרך יקוצץ', ואני אגיד תודה רבה ואקח את פיצויי ואלך לפנסיה. במלוא הצניעות, לא מעט מחבריי ומהקולגות שלי ברדיו ובטלוויזיה - אנחנו חלק מה-DNA הטוב, פארק היורה שצריך לשמר אותו. שידור ציבורי חייב לתת חדשות מהעולם".
- החוק כפי שהוא - לסגור ולפתוח מחדש, הוא נכון?
"מבחן התוצאה הוא זה שיקבע. עברנו את שלב ההכחשה, זה נעשה. אם יהיו מנהלים טובים, שייקחו אנשים טובים, אפשר לעשות שידור ציבורי נפלא".
- רשות השידור הביאה את הסגירה הזו על עצמה?
"האם העובדים המצוינים הביאו את זה על עצמם? לא. האם ניהול, הסכמי עבודה והגבייה הביאו את המיאוס שחש הציבור? אז כן. אני לא לוקח את האשמה על עצמי ועל חבריי הטובים. אבל היו דברים שהביאו את זה על עצמם".
- מה קורה אצלכם היום, לפני בוא המפרק?
"אנחנו לא יודעים מי מנהל אותנו. לחטיבת החדשות אין מנהל בחודשים האחרונים. אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו ניזונים ממה שמתפרסם ב'גלובס' ובאתרים השונים וקוראים על הקטטה היומית בין המנכ"ל שלנו לבין היו"ר, מושכים בכתפינו והולכים לעשות את העבודה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות. להגיד לך שזה לא משפיע על המורל? זה משפיע. אבל זה כבר לא משנה, ההחלטה עברה".
"מענישים אותנו, העיתונאים הבכירים, על הצטיינות"
נהרי, קרוב ל-35 שנה ברשות השידור, מתקומם לנוכח הסכמי הפרישה להם זכו רבים מהמוכרים שבעובדי הרשות.
"אין לנו ויכוח על זה שהפנים של רשות השידור, במיוחד בטלוויזיה, הם האנשים הבכירים", אומר נהרי ומתקומם: "והנה, התברר לנו שבמסגרת ההסדרים בין ההסתדרות, אגודת העיתונאים ומשרד האוצר, הוחלט שמרבית העובדים יקבלו הטבות להסכמי הפרישה שלהם, מי שעובד בהסכם גלובלי ומקבל שכר עד כפול מהשכר הממוצע במשק קיבל מעט פחות, ואלה שבין פי 2 לפי 3 מהשכר הממוצע קיבלו עוד פחות.
"מי שמעל לזה לא מקבל אגורה. כלומר, כל היתר מקבלים 11 משכורות הסתגלות, מענק של 105 אלף שקל ופיצויים של 230%, ואנשים בשכר בכירים - כרמלה מנשה, קרן נויבך, צ'יקו מנשה, אילה חסון, עודד גרנות, אמיר בר-שלום, עודד שחר, אני - לא מקבלים אגורה?".
- למה זה קרה?
"באגודות אמרו שהאוצר אמר שהוא לא מוכן, והם נכנעו. לא יוצגנו בשולחן המשא-ומתן. אנחנו חושבים שזו חרפה, ואנחנו ננקוט אמצעים. אנחנו זועמים. אנחנו קורעים את התחת, קיבלנו חוזה בגלל שאמרו לנו שאנחנו מצטיינים בעבודתנו, וזה אחרי עשרות שנים שקיבלנו את השכר הפנסיוני המחורבן כמו כולם. כלומר, על הצטיינות מענישים. זה דבר שאני לא יכול לקבל אידיאולוגית".
- אז מה עושים?
"אנחנו בינתיים בשיחות זעם בינינו. נאמר לנו על-ידי אגודות העיתונאים שזה לא סוף פסוק".
מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר כי הנושא נמצא בדיונים.
כתבות
ני"ע
