הכספים הסודיים

צדקה סתיו שפיר. מי יודע איזה דיל פוליטי נרקם סביב חשאיות המהלך

סתיו שפיר / צילום: יוסי זמיר
סתיו שפיר / צילום: יוסי זמיר

יש שתי סיבות לדאגה העמוקה שצריכה להתעורר לאחר פרשת העברת מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון על ידי ועדת הכספים של הכנסת. הראשונה היא אופן העברת הכספים שנעשה ללא שקיפות, ללא הסברים לציבור, ללא נימוקים. השנייה, שהיא חשובה לא פחות, היא משמעות השערורייה המתמשכת של שינוי מהותי בתקציבי המדינה באמצע השנה, מה שהופך את מהות המושג "תקציב" לפיקציה.

בכל מה שקשור להעברת 3.3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, צדקה לחלוטין ח"כ סתיו שפיר בביקורת שהשמיעה בנוגע לאופן שבו מועברים כספים. אנו רשאים לנחש שחלק מהכספים נועדו לשלם עבור הפעילות של הצבא בעת המלחמה בעזה.

אלא, שאדם סביר צריך לשאול את עצמו אם היה "דיל" כלשהו בין מפלגת הבית היהודי, מפלגתו של יו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי, לבין משרד הביטחון, תמורת הטיפול המזורז והסודי בהעברת הכספים.

בהיעדר מידע מוסמך, החשד לא יכול לרדת מסדר היום. כאן מגיעים לסיבה השנייה שבגינה המהלך של היום צריך לעורר דאגה רבה. כמו קודמו בתפקיד, יובל שטייניץ, גם שר האוצר, יאיר לפיד, נותן יד למהלכים אשר מחבלים באפשרות לנסח מדיניות פיסקאלית אמינה. שני שרי אוצר נטולי ידע וניסיון הביאו למצב שבו מימוש התקציב הפך להיות עניין של מזל ולא פרי של מדיניות מודעת.

כאשר התקציב שמאושר ע"י הכנסת אינו אלא מסמך ריק מתוכן שניתן לחולל בו במהלך שנת הכספים שינויים עמוקים מאוד בסעיפים מרכזיים, במיוחד בתקציב הביטחון, הרי שהצגת התקציב על ידי שר האוצר וגם תהליך אישורו אינו אלא פארסה עצובה. ועדת הכספים תתכנס כל פעם מחדש, תאשר פעם אחר פעם העברות של מיליארדי שקלים בדקות ספורות, ללא הסברים, ללא דיון ציבורי ובעצם ללא ידיעת הציבור. במציאות זו הצבא ימשיך להתייחס לאזרחי מדינת ישראל כאל מכונה למשיכה של מזומנים בכל עת שיחפוץ, וכל התוכניות על הנייר לשקם את ההוצאה האזרחית לא יהיו אלא בדיה.

כפי שהראה מבקר המדינה בדוח שלו על תקציבי 2011, הבעיה אינה רק בצד ההוצאות אלא גם בצד ההכנסות. שנה אחרי שנה האוצר מכין תקציב על סמך הנחות שבדרך כלל לא עומדות במבחן המציאות.

לפעמים הטעות היא כלפי מעלה, כפי שקרה באותו תקציב שאליו מתייחס המבקר (ראו עמ' 4-5), ולעתים היא כלפי מטה, כפי שאירע במחצית הראשונה של השנה הנוכחית. כך שמדובר במעין רולטה. כבר לפני עשור כתבו כלכלני קרן המטבע הבינלאומית דוח שביקש מהאוצר שקיפות גדולה יותר לגבי הנחותיהם בעת הכנת התקציב, אך לאור הדוח של המבקר נראה שכמו מסמכים רבים גם זה של הקרן הוכנס למגירה ומאז נעלמו עקבותיו.

כך מתחילות להן ההכנות לקראת תקציב 2015, בלי שיודעים כמה תהיה ההוצאה וכמה תהיה ההכנסה. מאחורי הקלעים משחקי אגו ואינטרסים. מצד אחד, משרד הביטחון שמוכן לנפח את חשבון המלחמה מתוך מחשבה שהוא הולך להשתתף בסחר סוסים ומוטב "להתחיל גבוה".

מצד שני, שר אוצר אשר מסיבות פוליטיות לא מוכן לוותר על תוכנית 0% מע"מ על רכישת דירה בעלות של שלושה מיליארד שקל, ושמכניס בדרך זו את כל צד ההכנסות של המדינה לסדר של אילוצים בלתי אפשריים. זה מה שנשאר מתהליך תקציבי שפעם, לפני שנים לא רבות, עדיין ניסה לשמור על חזות של מכובדות ורציונליות.