הדור הבא של התחבורה הציבורית - טרמפים בתשלום

אובר וליפט שמתחרות בגט טקסי השיקו בשבוע שעבר שירות ניסיוני ■ איך ישפיע המהלך על התחבורה הציבורית, והאם הוא יצמצם את מספר המכוניות בכבישים?

נהגי מוניות בקליפורניה מפגינים / צילום: רויטרס
נהגי מוניות בקליפורניה מפגינים / צילום: רויטרס

בשבוע שעבר השיקו אובר, ליפט וסיידקר גם יחד וריאציה חדשה על מודל שיתוף הנסיעות הפופולרי שלהן: שיתוף מכוניות. שלוש החברות, הפועלות מסן פרנסיסקו, מאפשרות לכמה מלקוחותיהן את האפשרות לחלוק נסיעה עם אדם זר המבקש לעשות אותה דרך באותה שעה, ולעשות זאת בחצי המחיר בהשוואה לנסיעה לבד.

התכונה החדשה תהיה זמינה בתחילה לתושבי סן פרנסיסקו, משום ששלוש החברות נהנות ממאסה קריטית של נהגים ונוסעים בעיר הלא גדולה - כ-18 קמ"ר - התחומה במים משלושה צדדים. העובדה שמדובר באזור צפוף ובאוכלוסייה המאופיינת בפתיחות טכנולוגית ושמחה לקחת חלק בניסויים מסוג זה מקילה על האפשרות למצוא כמה לקוחות המבקשים להגיע ליעדים סמוכים.

לסיכויי ההצלחה של היוזמה החדשה תועיל כמובן גם העובדה כי בהשוואה לניו יורק, פריס או לונדון, מערכת האוטובוסים, החשמליות והרכבות בסן פרנסיסקו אינה מן המצוינות. עדיין אין לדעת כיצד ישפיעו חברות התחבורה הפרטיות הללו על שירותי התחבורה הציבורית.

סיידקר, אשר פיילוט הנסיעות המשותפות שלה החל בסן פרנסיסקו בחודש מאי, מציינת כי 13,000 איש הזמינו נסיעה כזו בשלושת חודשי הניסוי עד כה. תכונה זו, שאותה מכנה סיידקר "ליפט ליין", זמינה למשתמשי אייפון בעיר מאז יום ד'.

אובר, הידועה בנטייתה התחרותית העזה, ניסתה להאפיל על "ליפט" ולגנוב את אור הזרקורים באמצעות פרסום היוזמה שלה עצמה בנושא כבר בליל שלישי. אלא שלמעשה, שירות "אובר-פול" שהיא מציעה עדיין אינו זמין לרבים מלקוחותיה. לפני ההשקה הרחבה, שתתקיים בהמשך החודש, תהיה התכונה החדשה זמינה ללקוחות בטא פרטיים שמספרם לא צוין - ובכללם ה"חברים" בגוגל, שחטיבת ההון-סיכון של החברה היא בין המשקיעים. לקוחות בטא אלה יידרשו להתמודד עם תקלות והפתעות אפשריות בשירות החדש, בטרם ייפתח בפני הציבור הרחב.

הרשומות בבלוג של החברות בנושא מביעות התרגשות אשר הולכת ומסלימה מפרסום לפרסום, אף שלמעשה מדובר בעיקר בווריאציה בתשלום על עולם הטרמפים המסורתי.

"ניסוי חברתי נועז"

מבחינת אובר, נכתב, "ההשלכות מרחיקות לכת... מדובר גם בניסוי חברתי נועז... עולם חדש מופלא... ההשלכות החברתיות רחבות, ובכללן צמצום מספר המכוניות בכבישים, צמצום הצפיפות בערים, צמצום הזיהום והקלה במצוקת החניה... זה מעורר השראה".

ליפט, בינתיים, מצהירה כי "אנחנו יוצרים קטגוריה תחבורתית חדשה: מערכת היסעים אישית... מערכת ובה מספר בלתי מוגבר של מסלולים - שנעשית איתנה יותר, זולה יותר ויעילה יותר ככל שמשתמשים בה".

סיידקר, מצדה, גורסת כי כבר כעת היא משמשת חלופה לנסיעות הרגילות של נהג יחיד. "יותר ממחצית המשתמשים בסיידקר עושים בה את דרכם היומיומית לעבודה ובחזרה... האפשרות לנסיעות משותפות פותחת פתח לתעבורה בטוחה, זולה וזמינה לאנשים שנרתעו עד כה ממחירם של שירותים כמו סיידקר".

האם הפורמט של "מערכת היסעים אישית" אכן תורם לערים? לקוחות רבים שמחו להשתמש באפליקציות שמביאות נהגים פרטיים אל סף דלתם בתוך דקות, ומספקות להם לא פעם שירות טוב וזול יותר מאשר מונית רגילה.

אובר טוענת כי שיתוף מכוניות על פי דרישה הוא אפשרות זולה וידידותית יותר לסביבה בהשוואה לרכישת מכונית. מארק אנדרסין, שהשקיע בליפט, מכנה את השירות החדש שלה "דוגמה ניצחת לאופן שבו פונה עמק הסיליקון להתמודד עם בעיות קשות, ובמקרה זה, התחבורה".

אלא שנדמה כי במיוחד באמריקה, מערכות התחבורה הציבורית הן שעשויות להיפגע יותר מכול לנוכח יוזמות ההיי-טק. מימון של קווי אוטובוס ורכבת היה "בעיה קשה" עוד לפני שהחלו חברות הסטארט-אפ לגזול ממערכת התחבורה הציבורית דווקא את הנוסעים שבכוחם לשלם על הנסיעות ובכך לסבסד את השימוש עבור נוסעים צעירים יותר, מבוגרים יותר, עניים יותר או בעלי מוגבלויות, אשר מבחינתם אין תחליף לתחבורה הציבורית. האם השפעתם הגורפת של שירותי שיתוף המכוניות החדשים תגרום להוזלת שירותי התחבורה לרמה אשר לקוחות אלה יוכלו לעמוד בה - או שמא תסב דווקא פגיעה קשה בהכנסותיהם של השירותים שעליהם מסתמכים נוסעים אלה כיום?

קל לשבת במושב האחורי של לימוזינה זולה ולצהול על הפגיעה בתעשיית המוניות. פגיעה בשירותים הציבוריים - בייחוד בשעה ש"כלכלת השיתוף" עדיין חומקת בעיקרו של דבר מתשלום מס - היא כבר באמת עולם חדש מופלא.