פרויקט מיוחד: מה צפוי לנו בשנת המשפט תשע"ה?

מרים נאור תמונה לנשיאת העליון ■ הכרעה במשפטם של ראשי הערים שלומי לחיאני וצבי בר ■ גורלם המשפטי של אולמרט, אשכנזי, בן-אליעזר, עו"ד רונאל פישר ואלון חסן ■ שינוי המציאות המשפטית של הסדרי החוב ■ ועוד היד נטויה

השופטת מרים נאור / צילום: אוריה תדמור
השופטת מרים נאור / צילום: אוריה תדמור

פגרת הקיץ של בתי המשפט, שהסתיימה השבוע, מנוצלת באופן מסורתי על-ידי עורכי הדין והשופטים כדי לנפוש בארץ ובעולם, לבלות עם משפחותיהם ולמלא מצברים. ואולם, השנה מדובר היה במשימה כמעט בלתי אפשרית בגלל מבצע "צוק איתן". רבים מעורכי הדין גויסו למילואים, ושאר המשפטנים, בדומה לרוב אזרחי ישראל, היו עסוקים באיתור מרחבים מוגנים יותר במנוחה ובילוי.

עם סיומו של המבצע נפתחה השבוע לא רק שנת הלימודים בבתי הספר אלא גם שנת המשפט החדשה, ובתי המשפט יחזרו לפעילות מלאה.

גם השנה ימקד התחום המשפטי את תשומת-הלב התקשורתית והציבורית. המשפטים של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ימשיכו להתנהל בירושלים; פרשות עו"ד רונאל פישר, נמל אשדוד ופרשות נוספות יגיעו להכרעה; עונשו של ראש העיר בת-ים המושעה, שלומי לחיאני, ייגזר על-ידי בית משפט השלום; בית המשפט העליון יכריע בדיון הנוסף סביב תביעת הדיבה שהגיש סרן ר' נגד העיתונאית אילנה דיין; רשויות המס ימשיכו לנסות להילחם בהון השחור; הממונה על הגבלים עסקיים יכריז על קבוצות ריכוז במשק; ושופטים חדשים ימונו לבית המשפט העליון.

לרגל שנת המשפט החדשה, פנה "גלובס" למומחים בענפי המשפט השונים, כדי לשמוע מהם מה צופנת בחובה שנת המשפט הקרובה, בכל תחום ותחום.

צווארון לבן: סוף לפרשות אולמרט?

עו"ד עודד גזית, משרד גזית, בקל, כהן

"תחום הצווארון הלבן צפוי לעבור שנה מעניינת ורווית פעילות. במוקד יעמדו ההליכים השונים של אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, שצפויים להגיע לידי סיום. אולמרט עירער על הכרעת דינו של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד וערעורו צפוי להישמע יחד עם יתר המערערים, בהם דני דנקנר וראש העיר ירושלים לשעבר, אורי לופליאנסקי. עוד בעליון צפוי להיות מוכרע ערעור המדינה על זיכויו של אולמרט בתיק ראשונטורס. בנוסף, בית המשפט המחוזי בירושלים צפוי לשמוע את העדויות החדשות בתיק טלנסקי.

"שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, ינהל שני משפטים חשובים: הראשון, של איש העסקים נוחי דנקנר והברוקר איתי שטרום הנאשמים בהרצת מניות; השני, 'תיק פסגות', בו נאשמים דוד אדרי ושי בן-דוד בעבירות על חוק ניירות ערך.

"בית המשפט העליון יידרש, בין היתר, לרף הענישה החדש שקבע כבוב בעניינו של היחצן, צביקה רבין, בגין שימוש במידע פנים (גזית מייצג את רבין עם עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל). כבוב עצמו נחשב מועמד בולט לעליון ואם ייבחר, הטיפול בתיקים צפוי להיות מועבר לשופט אחר, וממילא יהיה צורך במינוי שופט חדש למחלקה.

"במקביל, באולמות אחרים בתל-אביב, צפוי להגיע לידי ניהול וסיום תיק 'מנופים פיננסיים', בו נאשמים איש העסקים ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר (השופט רוזן). השופט צבי גורפינקל צפוי להכריע בעניינו של צבי בר, ראש העיר רמת-גן לשעבר, המואשם בשוחד. השופט בני שגיא יגזור את דינו של ראש העיר בת-ים המושעה, שלומי לחיאני, שהודה במסגרת הסדר טיעון ב-3 עבירות של הפרת אמונים.

"בגזרת החקירות המתנהלות חקירתו של ח"כ בנימין בן-אליעזר (העבודה) צפויה להגיע לידי הכרעה אם יוגש כתב אישום. עוד צפויה הכרעה בשאלה אם יוגשו כתב אישום בעניינם של עו"ד רונאל פישר ובעניינו של אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, החשוד בסחיטה באיומים ובעבירות נוספות.

"גם הטיפול בעניינו של הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, ויתר המעורבים בפרשת "מסמך הרפז" ונגזרותיה, עובר להכרעת פרקליטות המדינה. חקירה נוספת שצפויה לעמוד במוקד העניינים היא זו של רשות ניירות ערך בעניין החשדות הנוספים סביב פרשת חברת החשמל וזכייתה של חברת סימנס במכרז הטורבינות".

חדלות פירעון: הסדרי החוב לאן?

עו"ד עופר שפירא, שותף מנהל במשרד שפירא ושות'

"הנושא המשמעותי ביותר בתחום, לו מצפים כל העוסקים, הינו פרסום המלצות הוועדה בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל. הוועדה, שהוקמה על רקע הד ציבורי רם שגרס כי 'הסדרי החוב של חברות כושלות נערכים על חשבון הציבור', נושאת עמה ברכה רבה בעצם הקמתה, כמו גם בהחלטות האמיצות ופורצות הדרך שפורסמו במסגרת דוח הביניים.

"עם זאת, הדוח זכה גם לביקורת, וככל הנראה בפני הוועדה עוד עבודה רבה. על הוועדה יהיה להתאים את הרעיונות התיאורטיים למציאות הסדרי החוב הסבוכה בישראל ולעקרונות הקיימים בדיני חדלות פירעון בישראל. ניסיון העבר מראה שדרך החקיקה ארוכה ועוד רחוקה הדרך לשינוי.

ערב השנה החדשה קייממת מצוקת אשראי אמיתית במשק, המקשה על פעילותן של חברות רבות. עם תום מבצע 'צוק איתן' עשויים נושים ש'ישבו על הגדר' במשך תקופה ארוכה לנקוט בפעולות אקטיביות כדי להגן על זכויותיהם. לדעתנו, אף שהורדת הריבית במשק צפויה לייצר הקלה זמנית בגיוס הון ומחזור חובות, הניסיון מוכיח שסביבת ריבית נמוכה מהווה קרקע פורייה ליצירת אשראי בעייתי ומסוכן, במיוחד בשוק ההון, שבטווח הארוך, ועם שינוי המגמה בשוק, עלול להפוך לגל נוסף של קריסות והסדרי חוב".

הגבלים עסקיים: מלחמה ביוקר המחיה

עו"ד צחי יגור, שותף בכיר במשרד שביט, בר-און, גלאון, צין, יגור ושות'

"בשנת המשפט הקרובה צפוי הממונה על ההגבלים העסקיים להמשיך, וביתר שאת, בכיוון שהחל בו אשתקד: למקד את עבודת רשות ההגבלים בניסיון לסייע לממשלה להפחית את יוקר המחיה, תוך הגברת התחרות בענפים המרכזיים במשק: בנקאות ומימון, ביטוח, אנרגיה, תקשורת ותחבורה. סביר לצפות כי הממונה ישתמש לשם כך ב'כלים' החדשים שניתנו לו בחוק בשנים האחרונות.

"כך, למשל, יוכל הממונה להכריז על 'קבוצות ריכוז' במשק ולטפל בהן באמצעות 'מתן הוראות' שיכווננו להוזלת מחירי מוצרים ושירותים והטלת קנסות מינהליים על בעלי מונופולין, שתיאסף לגביהם תשתית עובדתית מספקת לכך שגבו 'מחיר מופרז' או 'בלתי הוגן'. ברוח זו, צפויה השנה גם התחזקות של המגמה להצלבות מידע עם רשויות מקבילות בעולם, בין השאר לצורך טיפול בקרטלים בינלאומיים.

"כמו כן, במארס 2016 צפויים לפקוע מרבית פטורי הסוג הנוכחיים שעוסקים בהסדרי זכיינות ובלעדיות, הסדרי רכישה בלעדיים, הסדרי מחקר ופיתוח ועוד. לפיכך, צפוי כי מלאכת העיצוב של הפטורים העדכניים תתרחש בשנת המשפט הקרובה.

"בגזרה אחרת, בית המשפט העליון צפוי לעסוק בערעורו של מנכ"ל שופרסל לשעבר, אפי רוזהנויז, שהורשע לא מכבר בהפרת תנאי מיזוג ובניסיון לכפיית הסדר כובל. נוכח העובדה שמדובר במקרה היחיד שבו הוטלו עונשי מאסר בפועל, צפוי דיון תקדימי ומעניין בנושא.

"דיון משמעותי נוסף שצפוי להתקדם הינו בנושא התביעה ההגבלית האזרחית הגדולה בישראל, בנושא קרטל GIS. התביעה הוגשה בהמשך לקביעת הממונה, לפיה חברת סימנס וחברות בינלאומיות נוספות חילקו ביניהן שווקים ותיאמו מחירים של מוצרים ותשתיות שנרכשו, בין היתר על-ידי חברת החשמל בישראל. בירושלים צפוי להגיע לידי סיומו תיק ההגבלים העסקיים שמכונה 'קרטל הלחם'".

משפט חוקתי: עידן נאור

עו"ד רנאטו יאראק, ראש מחלקת משפט מינהלי וחוקתי במשרד מ. פירון ושות'

"בתחילת שנת המשפט החדשה צפויה להסתיים כהונתו של אשר גרוניס כנשיא בית המשפט העליון ואת מקומו תתפוס, לפי שיטת הסניוריטי, המשנה הנוכחית, השופטת מרים נאור. בשנים האחרונות גבר הדיון באשר לשיטה, שלפיה ממונה נשיא לעליון ובאשר לשיטת המינויים הזמניים בעליון. שיטת הסניוריטי למינוי הנשיא נהוגה כבר עשרות שנים, ונהוגה גם במערכות משפט הדומות לנו, כמו באוסטרליה ובקנדה. השיטה מאפשרת חילופים בנשיאות העליון שאינם כרוכים במתחים וחיכוכים פנימיים. בדרך זו השופט הוותיק והבכיר ביותר ממונה לנשיא והשופט שלאחריו - למשנה שלו. אלמנט הוודאות הזה חשוב למערכת, ורצוי לשמרו לדורות הבאים.

"במקביל, הוועדה למינוי שופטים תחליט השנה אם להמשיך עם הנוהג שהשתרש במינוי שופטים זמניים מהמחוזיים לעליון. המינוי הזמני מאפשר לבחון את מידת התאמתו של השופט לשיפוט בערכאה העליונה. גדולי שופטי העליון, דוגמת שמעון אגרנט, משה זילברג, יואל זוסמן, ומשה לנדוי, התחילו בדרך זו, ולטעמי מוטב לשמרה. בעוד שביטול שיטת הסניוריטי עלול להכניס שיקולים פוליטיים ומתח בינאישי מיותר, הרי שהוויתור על מינויים זמניים נוטל מהמערכת את הכלי המרכזי לבחון התאמה של מועמד לתפקיד שופט בעליון".

תביעות ייצוגיות: פחות סובלנות לתביעות-סרק

עו"ד חגית בלייברג, ראש מחלקת ליטיגציה תאגידית במשרד גולדפרב, זליגמן

"בשנים האחרונות, כפועל יוצא מהעלייה בשכיחות השימוש בכלי התביעה הייצוגית, אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם תובעים ייצוגיים מנסים לעשות שימוש לרעה במכשיר משפטי זה. בתי המשפט לא נותרים אדישים למגמה זו. מההחלטות ומפסקי הדין הניתנים בקשר עם תביעות ייצוגיות רבות, וכן מהתייחסות השופטים בדיונים בתיקים אלה, אני מעריכה כי בשנה הקרובה נראה עליית מדרגה בטיפול של בתי המשפט בתביעות ייצוגיות, שאינן עומדות בהלימה עם מטרות חוק תביעות ייצוגיות.

"כך למשל, אני מעריכה, כי נראה מקרים רבים יותר של חיוב בהוצאות במקרה של ייצוגיות שהן תביעות-סרק, או במקרה שהן מוגשות בחוסר תום-לב. בתי המשפט יגלו פחות ופחות סבלנות כלפי מקרים בהם התובע הייצוגי מגיש תביעות כמעט זהות בפני מספר בתי משפט, בניסיון למצוא פורום שיתמוך בתביעתו, תוך הכבדה על הנתבעים ועל המערכת.

כמו כן, נראה שבתי המשפט ימשיכו להחמיר בדרישותיהם ולדקדק בבקשות לאישור הסדרי הסתלקות או לאישור הסדרי פשרה, במטרה למצוא את ההסדר המיטבי לקבוצת התובעים. מדובר במגמה מבורכת שתוביל לעידוד הגשתן של תביעות אמת מבוססות שיש בהן תועלת לקבוצה, ולא תביעות שאינן אלא כלי לקבלת תגמול מהיר לתובע ולבא-כוחו".

מסים: הפעלת נוהל גילוי מרצון

עו"ד זיו שרון, משרד זיו שרון ושות'

"תחום המסים הפך בשנים האחרונות לאחד הבוערים ביותר בחברה הישראלית וההכרה כי מדובר בכלי להכוונת התנהגות עסקית וחברתית מחלחלת מטה במהירות. בתפקידי כיו"ר פורום המסים של לשכת עורכי הדין, אני מרגיש זאת היטב, בין השאר ביוזמות החקיקה והרגולציה הרבות בנושא. כך למשל, בשנה הקרובה, תמשיך ותעמוד על הפרק בצורה משמעותית השאלה של היקף ועומק הדיון בשלב ההשגה בהיבט של הבאת טיעונים וראיות בשלב הערעור. מדובר בשאלה שתשפיע עמוקות גם על זהות המייצגים בהשגות - עורכי דין או רואי חשבון.

"במישור המהותי, בתקופה הקרובה, יופעל מחדש נוהל גילוי מרצון לתקופה מוגבלת ויאפשר לנישומים "לנקות שולחן" מול רשויות המס. הנוהל יאפשר לנישומים לפנות באמצעות באי כוחם - עורכי הדין הנהנים מחיסיון - לרשויות המס באופן אנונימי, לנהל מו"מ על שומת המס האמיתית המגיעה לרשויות, ובסופו של דבר לקבל חסינות מפני העמדה לדין פלילי.

"צפוי כי נוהל זה, יחד עם ההעמקה הגוברת של מגמת החלפת המידע בין רשויות מס ובנקים, יסייעו למדינה בהגשמת יעדי הגבייה העדכניים ואף מעבר לכך, ובכך ירימו תרומה משמעותית לחוסנה הכלכלי של ישראל בתקופה מאתגרת זו. כמו כן, בשנה הקרובה צפויים להימשך הדיונים בין משרד האוצר והלשכות המקצועיות באשר למיסוי 'חברות הארנק'".

דיני עבודה: קידום אוכלוסיות מוחלשות

עו"ד שירה להט, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד יגאל ארנון ושות'

"שני נושאים משמעותיים צפויים להעסיק את תחום משפט העבודה בישראל. האחד, עיסוק גובר במניעת אפליה וקידום אוכלוסיות שנחשבות למוחלשות במקומות עבודה. כך, בשנה הקרובה יתחיל יישום החוק המחייב חברות המפרסמות את שכר בכיריהן, לפרסם גם את מינם של מקבלי השכר. מעבר לכך שנוכל לקבל יותר מידע לגבי פערי השכר בין גברים ונשים, עצם הפרסום צפוי לעורר דיון ציבורי נוקב ויגביר את המודעות לנושא.

"בנוסף, שר הכלכלה , נפתלי בנט, הודיע כי בכוונתו לפרסם צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי, המחייב את כל מי שמעסיק לפחות 100 עובדים, להעסיק אחוז מסוים של עובדים בעלי מוגבלות. בשנה האחרונה נחקקו חוקים שהעניקו זכויות היעדרות מוגדלות לעובדים עם מוגבלות או לבני משפחתם.

"אוכלוסייה מוחלשת נוספת שנידרש לזכויותיה בשנה הקרובה, היא אוכלוסיית עובדי הניקיון. השנה יעמוד למבחן היישום של צו ההרחבה בענף הניקיון שהעניק לעובדים הללו זכויות מיטיבות. המבחן יהיה כפול, שכן גם חברות הניקיון יידרשו ליישמו, וגם מי שמקבלים שירותים מחברות אלה יידרשו לוודא את יישומו - כך שהפיקוח על שירותי הניקיון יהיה מעט מורכב יותר.

"הנושא הבולט השני יהיה האבחנה בין הפרטי לציבורי במקום העבודה. כך, במהלך מבצע 'צוק איתן' נדרשו מעסיקים רבים להתערב או להגביל התבטאויות של עובדים ברשת בנושאי המלחמה, והיו גם כאלה שפוטרו בעקבות התבטאויות, שהן לכאורה פרטיות ואינן נוגעות לעבודה. בהתאם לכך, צפוי כי בקרוב בתי הדין לעבודה יידרשו להבחנה בין העובד כעובד לבין העובד כאדם פרטי, ולמידת ההשפעה שיכולה או צריכה להיות למעסיק על התנהלותו של העובד מעבר לשעות העבודה ובמרחב הפרטי, לכאורה".

שוק ההון: השטחת הפרמידות

עו"ד דוני טולידאנו, משרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'

"שני נושאים מרכזיים יגדירו את הפעילות המשפטית בתחום שוק ההון בשנה הקרובה. האחד, אנו צפויים ליותר ויותר עסקאות שהן פועל יוצא של מגבלות חוק הריכוזיות. שעון החול של תקופת המעבר שנקבעה בחוק (4-6 שנים) מתקדם ויהיה צורך בצעדים מעשיים להשטחת הפירמידות. זה כולל עסקאות מכירה של חברות, מיזוגים ופדיון מוקדם של אג"ח ציבורי במטרה לבטל "קומות" מיותרות במבנים פירמידליים.

"באשר לביצוע ההפרדה בין תאגידים ריאליים לפיננסיים, כמתחייב מחוק הריכוזיות, יש עדיין מספר גדול מאוד של חברות גדולות ומובילות במשק, כגון הבנק הבינלאומי וחברת פז, דלק והפניקס ועוד רבות אחרות, שיצטרכו לבצע את ההפרדה הזו בדרך של מכירת הנכס הפיננסי או הריאלי. בחלק מהחברות אולי יהיו שינויים מבניים, כגון מיזוגים פנימיים והצעות רכש שיפתרו את הבעיה, אבל ללא ספק הרבה חברות יעלו למדף למכירה, שוק העסקאות יתעורר ונראה הרבה פעילות בתחום הזה.

"בנוסף, אני צופה שנראה השנה מגוון של עסקאות מימון מחדש שמתאפשרות עכשיו בשל תנאי מימון נוחים, ריבית נמוכה מתמיד ונכונות של גופים מוסדיים להעמיד מימון בסכומים גבוהים".

נדל"ן: הרבה תוכניות, מעט פתרונות

ורדה לבון-ברמן, מנהלת מחלקת, נדל"ן, תכנון ובנייה במשרד אפשטיין, קנולר, טננבוים ושות'

"בשנת המשפט הקרובה צפוי שוק הנדל"ן להתמודד עם גל תיקוני חקיקה שיביאו התוכניות השונות הנדונות בימים אלה, שנועדו כולן להורדת מחירי הדיור. עם זאת, כבר ניתן לומר כי מרבית התוכניות לא עוסקות בטיפול בגורמים לבעיה עצמה: מדיניות ההיצע והביקוש של מינהל מקרקעי ישראל.

"בניסיון לטפל בבעיה, בימים אלה עבר בקריאה ראשונה תיקון 103 לחוק התכנון והבנייה, שנועד להסדיר את ה'הסחבת' שאליה נקלעו פרויקטים רבים של פינוי בינוי שנועדו להגדיל היצע דירות, תוך שימור אותן הטבות מיסוי לדיירים ולקבלנים, במסגרת 'פינוי בינוי'. אף שהתיקון אינו חף מקשיים ואינו צפוי להקל משמעותית את הביורוקרטיה הרבה הכרוכה בפרויקטים מעין אלה, נראה כי כל העוסקים במלאכה צמאים להסדר שיבטיח כי פרויקטים של התחדשות עירונית אכן יתקדמו מהר יותר, וכי אותם פרויקטים המצויים בשלבים מתקדמים אכן ימומשו, תוך ניצול ההטבות הניתנות - דבר שיאפשר הגדלת ההיצע של דירות ואולי אף יביא, בהמשך, לירידת מחירי הדיור.

"במקביל, כולנו תקווה כי גם תוכניתו של שר האוצר, לפיד, לאפס את המע"מ על רכישת דירה, אכן תביא להוזלה צפויה של כ-15% במחיר דירה. תוכנית נוספת שאושרה אך מוקפאת (עד לאישור תוכנית 0% מע"מ), הינה התוכנית לשיווק קרקע לדירה עם מחיר מטרה מוגדר וקבוע מראש. עם זאת, נוכח המציאות הכלכלית הנוכחית, אישור שתי התוכניות הינו אתגר כלכלי ופוליטי שספק אם יצלח.

"ובינתיים, בשטח, שתי חברות בנייה, כבר מרגישות 'על בשרן' את הקשיים ששוק הנדל"ן מציב בפני העוסקים בתחום, קטנים כגדולים. בין אם מדובר בקשיים תפעוליים ותזרימיים של ממש (צ. לנדאו), ובין אם מדובר בבור תקציבי עצום שנפער בשל בטעויות חשבוניות (א. דורי) - לכולם כבר ברור: אף אחד לא חסין".

לשון הרע: אתגר הפרסומים במדיה החברתית

עו"ד זאב ליאונד, משרד זאב ליאונד ושות'

"שנת המשפט הקרובה מציבה בפני הדין הישראלי התמודדות מאתגרת וגוברת עם סוגיית הפרסומים הפוגעניים בזירות הלא מפוקחות במדיה החברתית, דוגמת השאלות הרבות שמעוררת אפליקציית שיתוף הסודות 'סיקרט', או סוגיית הסרת תוצאות החיפוש בגוגל. בעוד שהסדרתו בחוק של נושא 'חשיפת פרטי גולש אנונימי' לא מגלה התקדמות ממשית, נראה כי הסוגייה הבוערת כיום היא הסדרת המנגנון להסרת תכנים פוגעניים, כאשר המפרסם אנונימי. פסק הדין האירופי בעניין גוגל חיזק מגמה זו, ונראה כי בשנה הקרובה יחלחל גם אל הדין בישראל. לא מכבר הוגשה הצעת החוק של ח"כ עפר שלח בדבר 'הזכות להישכח', ואולם אחד הקשיים הגלומים בה הוא היקף שיקול-הדעת הרחב המוקנה לבתי המשפט להכריע מתי הסרתו של פרסום היא מוצדקת, ומתי יש להותירו על כנו מחשש לפגיעה בזכות הציבור לדעת.

"מיון הפרסומים הפוגעניים בהתאם למידת העניין הציבורי וזהות הנפגע, ראוי שתעורר גם מחשבות על רפורמה בחוק איסור לשון הרע, באופן שתרחיב ההגנות לכלי תקשורת בסיקור נושאים ציבוריים מחד, ומאידך תגדיל את הפיצוי המקובל בגין פרסומים כנגד אנשים פרטיים.

"בנוסף, בשנה הקרובה צפוי בית המשפט העליון לפסוק בהרכב של 9 שופטים במסגרת דיון נוסף בתיק של סרן ר' נגד התוכנית 'עובדה' ואילנה דיין. כזכור, העליון ביטל את עיקר פסק דינו של השופט נעם סולברג, שקיבל את תביעת הדיבה של סרן ר', וקבע כי ביחס לעובדות שהיו ידועות בעת הפרסום, הייתה הכתבה ב'עובדה' הוגנת, סבירה ומידתית. הלכת 'אמת לשעתה' תעמוד במוקד ההכרעה וצפויות לכך השלכות רבות משמעות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988