3-4 שנות מאסר לבעלי ולמנהלי אשבל לשעבר בגין עבירות מס

יוסף שחם ונאוה אנוש הורשעו ברישומים כוזבים במסמכי תאגיד בסכום של מעל 100 מיליון שקל ועבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון אזיקים / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון אזיקים / צלם: פוטוס טו גו

3.5 שנים לאחר שהודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון, בית המשפט המחוזי בירושלים גזר באחרונה את דינם של יוסף שחם (70), מנהל ובעליה לשעבר של חברת אשבל טכנולוגיות, ובת זוגו נאוה אנוש (71), מנהלת הכספים וחשבת החברה לשעבר, שהורשעו ברישומים כוזבים במסמכי תאגיד בסכום של מעל 100 מיליון שקל ועבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

השופט יורם נועם הטיל על שחם 50 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על-תנאי ותשלום קנס בסך 2.5 מיליון שקל; על אנוש נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על-תנאי ותשלום קנס בסך 1.5 שקל.

אשבל, שהוקמה ב-1986, פיתחה את תוכנת פריוריטי (Priority), שמספקת פתרון תוכנה לניהול תהליכים בנושאים לוגיסטיים, כספיים, משאבי אנוש, שיווק ועוד (ERP) עבור בתי עסק בינוניים וקטנים. התוכנה הפכה לפופולרית מאוד לאורך השנים, ולפי אתר החברה היא מותקנת בכ-6,000 ארגונים, עם יותר מ-200 אלף משתמשים בעולם.

הפרשה החלה בראשית 2011, אז הוגש כתב האישום נגד שחם ואנוש, בו נטען כי בשנים 2000-2008 הכינו השניים מערכת הנהלת חשבונות אחת במשרדי אשבל - ומערכת הנהלת חשבונות נוספת, מקבילה וכוזבת, במחשבו האישי של שחם. לפי הנטען, במערכת החשבונות הכוזבת שינו השניים אלפי דיווחים אודות הכנסות החברה, הוצאותיה ונתונים מהותיים נוספים ביחס לפעילות החברה.

עוד הואשמו מנהלי אשבל לשעבר כי הם נהגו להעביר לרואה החשבון שלה את הנתונים הכוזבים אודות פעילות החברה, מתוך מערכת החשבונות הכוזבת, ובמטרה שיכין את דוחות אשבל בהתאם לנתונים הכוזבים שקיבל. המסמכים הכוזבים שימשו את אשבל לצרכים שונים, ובין היתר כבסיס לחישובי חלוקת רווחים ובונוסים לעובדים ובעלי המניות בחברה. כתוצאה מכך, הקטינה החברה את חיוביה לעובדים ולבעלי מניות, ומנגד התאפשר לנאשמים למשוך מהחברה כספים בסכומים גדולים לשימושם הפרטי.

עבריינות שיטתית

במארס 2011 הורשעו שחם ואנוש בעבירות המיוחסות להם. ואולם, בין הצדדים נותרו מחלוקות בנוגע לעובדות שמבססות את כתב האישום, בין היתר, בנוגע לשאלה האם מול 30 מיליון שקל שמשכו הנאשמים מחשבון החברה ללא דיווח, היו הפקדות של כספים אישיים שלהם ושל בני משפחתם בקופת החברה.

על רקע זאת התקיים דיון חריג וממושך - מ-2011 עד ראשית 2014 - במסגרת הטיעונים לעונש.

בתום הליך זה ניתן גזר הדין, במסגרתו ציין השופט כי לשאלה אם הופקדו כספים בחברה על-ידי שחם אין השפעה ניכרת לעניין העונש. לדבריו, בכל מקרה הנאשמים לא הוכיחו כי הפקידו כספים בחברה מול המשיכות האישיות הלא מדווחות ממנה.

"העבירות שביצעו הנאשמים מצביעות על דפוס התנהלות עברייני שיטתי בתחום המיסוי לאורך שנים, לצורך התחמקות מתשלומי מסים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים", נקבע.