אושר: הגבלת קדנציות למנהלים בבתי החולים הממשלתיים

על-פי הרפורמה שאושרה על-ידי הקבינט החברתי-כלכלי של הממשלה, הקדנציה של מנהלים בבתי החולים הממשלתיים תוגבל ל-6 שנים, עם אפשרות לקדנציה נוספת של 4-6 שנים - ובכל מקרה לא יותר מ-12 שנים ברצף

יעל גרמן / צילום: תמר מצפי
יעל גרמן / צילום: תמר מצפי

הקבינט החברתי-כלכלי של הממשלה אישר היום (ב') את מתווה הרפורמה במסגרתה יוגבלו הקדנציות של מנהלי מחלקות, מכונים ובתי חולים במערכת הממשלתית. על פי ההחלטה, המתווה ישמש כבסיס למו"מ בעניין עם ההסתדרות הרפואית, שמסתייגת חלקית מהמתווה המוצע. הכוונה להביא את הרפורמה לאישור הממשלה פורסמה לראשונה ב"גלובס" לפני כחודש.

על פי מתווה הרפורמה, הקדנציה של מנהלים בבתי החולים הממשלתיים תוגבל ל-6 שנים, עם אפשרות לקדנציה נוספת של 4-6 שנים ובכל מקרה לא יותר מ-12 שנים ברצף. כיום, מי שהגיע לתפקיד של מנהל מחלקה ומעלה, יכל לכהן בתפקיד עד פרישתו לפנסיה ללא הגבלה. על פי נתוני נציבות שירות המדינה, רק 2% בלבד ממנהלי המחלקות שסיימו את תפקידם עזבו שלא מחמת גיל פרישה. המשמעות, על פי הנציבות, היא חשש לסטגנציה של המערכת, היעדר אופק קידום לרופאים מוכשרים רבים ויצירת עודף כח בידי מספר מנהלים, לרבות מנהלי בתי החולים עצמם. כך למשל, המנהלים של איכילוב והלל יפה, פרופ' גבי ברבש וד"ר מאיר אורן, מכהנים בתפקידם כבר 21 שנה.

בהתאם למתווה הרפורמה, מנהל מחלקה או מנהל בית חולים יוכל לכהן בסוף הקדנציה בתפקיד רוחבי מקביל. כך, בדומה לנהוג בבתי החולים של שירותי בריאות כללית (בילינסון, מאיר ועוד), מנהל של בית חולים קטן או בינוני יכל לעבור לנהל בסוף קדנציה אחת או שתיים בית חולים גדול יותר. בהסתדרות הרפואית התנגדו בעבר באופן עיקש לרפורמה לאור סירובה של המדינה להותיר בידי המנהל את מלוא שכרו גם לאחר סיום התפקיד, אולם הפעם המדינה הסכימה לכת כברת דרך: על פי המתווה שאושר, בתום קדנציה אחת של 6 שנים יישמרו 2/3 מכוננויות העל של המנהלים (מרכיב משמעותי בשכר), ואילו בתום שתי קדנציות יישמר מלוא השכר. בהסתדרות הרפואית, לעומת זאת, דורשים כי השכר המלא יישמר גם בתום קדנציה אחת ועל פי הערכות הארגון צפוי להעלות דרישות נוספות שאינן בתחום השכר.

הרפורמה גובשה בנציבות שירות המדינה והובילו אותה הנציב משה דיין והממונה על מערכת הבריאות בנציבות, יוני דוקן. בשנה האחרונה הרפורמה קיבלה זריקת עידוד משרת הבריאות יעל גרמן ובעיקר ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. יצוין כי במקור הייתה כוונה להעביר את ההחלטה בממשלה יחד עם החלטה נוספת שנוגעת לצמצום היכולת של מנהלי בתי חולים ממשלתיים לעסוק בעבודות פרטיות, אולם החלטה זו תובא בנפרד באחת מישיבות הממשלה הבאות - כך לטענת גורמים במערכת הבריאות.

"יש לנו מערכת בריאות מצוינת ועל מנת להמשיך ולשמור על מצוינותה אנו חייבים לאפשר אופק קידומי עבור רופאים ומנהלים פוטנציאלים הנמצאים במערכת", אמרה היום גרמן. "הרפורמה, שעיקריה אושרו היום, תביא לרוטציה בתפקידי הניהול הרפואיים ולקציבת משך הכהונה של מנהלים בכירים מדובר ברפורמה נחוצה ונדרשת על מנת להמשיך ולחזק את מערכת הבריאות". הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר: "ההחלטה שהגיעה היום לאישור הממשלה לאחר שנים רבות של עיסוק בנושא, מטפלת בנקודה ארכימדית שתקרין על הניהול בכל מערכת הבריאות ותעביר אותה לסטנדרטים של ניהול מתקדם. קצובת כהונה נקבעה כעיקרון- על גם ברפורמה בשירות המדינה". פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות, הוסיף: "מדובר בשינוי שיאפשר אופק קידום לרופאים מוכשרים ויקדם את דרגי הניהול הבכיר. זוהי בשורה אמיתית למערכת הצמאה לרפורמה בניהול".