כל מה שכדאי לדעת על המסלול האדום והירוק בנתב"ג

שורה של טכניקות משכנעות יותר ופחות נוקטים הנוסעים הישראלים כדי להתחמק מתשלום בנקודת המכס בנתב"ג ■ מה הסיכוי להיתפס, על מה חייבים לדווח, ואילו חפצים פטורים ממיסי יבוא? "גלובס" מביא את כל התשובות

נקודת מכס בנתב"ג / צילום: תמר מצפי
נקודת מכס בנתב"ג / צילום: תמר מצפי

אחת מכל 3 חופשות בעולם מיועדת למסע קניות חסר מעצורים - כך עולה ממחקר שנערך עבור ITB - יריד התיירות הגדול המתקיים מדי שנה בברלין. על-פי המחקר, 80% מהתיירים הסינים הגדירו מסעות שופינג כיעד מרכזי בשהותם בחו"ל, לעומת 30% מהתיירים האמריקאים שהביעו חיבה לגיהוץ כרטיס האשראי בזמן חופשה. מבין האירופים נמצא כי הקונים הנלהבים ביותר הם הפינים ואחריהם הגרמנים, הצרפתים, השבדים והרוסים.

עם ישראל לא שונה. גם אנחנו נחשבים לחובבי שופינג מושבעים מעבר לים. מאידך, את המסלול האדום בנתב"ג - בו צריך להצהיר על הטובין שקנינו - אנחנו מתעבים. כל-כך מתעבים שחלקנו יעשו הכול כדי להתחמק ממנו.

"בנקודת המכס אנחנו רואים ששפת הגוף של אנשים משתנה: פתאום הם הולכים מהר יותר, מדברים בטלפון או נזכרים לדבר עם בן הזוג", אומר ל"גלובס" רפי גבאי, מנהל מכס נתב"ג.

עוד לדבריו, חכמולוגים יש בשפע. "יש את אלה שמגיעים מיוזמתם למסלול האדום אבל מצהירים על פחות מוצרים ממה שיש באמתחתם ונתפסים; ויש חכמולוגים שבכוונה משאירים את המזוודה שלהם במסוע, בתקווה שתהפוך לכבודה שנשכחה ותועבר לביתם על-ידי חברת התעופה. הם רק לא יודעים שאנחנו משקפים 100% מהמזוודות האלה, וגם שם יש לא מעט תפיסות מעניינות".

עוד לדבריו, במקרים בהם נוסעים נחשדים בהברחה משמעותית יותר של טובין המוצמד לגופם, כמו סמים, אמצעי לחימה, כסף ויהלומים, הנחשד מוכנס למכשיר "גמם" הסורק את כל מה שבין העור לבגדים ומגלה את כל מה שמתחת לבגדים.

לדברי גבאי, בחגים יש עלייה בכמות הנוסעים ובאופן טבעי גם במספר תפיסות המוצרים הלא מוצהרים. "מדי שנה נדרשים כ-250 אלף נוסעים לשקף את כבודתם, מתוכם אנחנו תופסים כ-12 אלף איש שחרגו משיעור הפטור, 25%-30% מהם מוגדרים כאירועים חמורים של הברחת סמים, מוצרים גנובים, הלבנת הון, אמצעי לחימה ותרופות מזויפות".

עו"ד גיל נדל, שותף, ראש תחום דיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במשרד גולדפרב-זליגמן ושות', טוען כי "בשנים האחרונות אנו עדים להגברת האכיפה של המכס בנתב"ג ביחס לטובין המוברחים ב'מסלול הירוק', והסברים של 'לא ידעתי', 'טעיתי בתום-לב' וכיו"ב אינם מתקבלים עוד".

עוד לדבריו, במקרה הטוב, האירוע מסתיים בהחרמת הטובין ובקנס כספי משמעותי, ובמקרה הפחות טוב - בהעמדה לדין פלילי ובהרשעה.

"הניסיון מלמד כי אם נתפסת עם טובין לא מוצהרים על-ידי בודקי המכס, דרך הפעולה הטובה ביותר על מנת למזער את הנזק היא לשתף פעולה עם הרשויות. במקרים כאלה עשויה רשות המכס לוותר על החרמת המוצר ולהסתפק בקנס כספי".

"גלובס" מציג את המדריך המלא למסלול האדום ולמסלול הירוק:

- האם צריך להצהיר על מוצרים שהבאתי מהבית?

אדם הנושא עימו חפצים ששווים מעל 200 דולר, ובכוונתו להוציאם ולהחזירם ארצה, חייב לדווח על כך לפקיד המכס באולם היוצאים באמצעות טופס מכס מיוחד לכך. זה יכול להיות מחשב נייד, מצלמה וכל פריט אחר ששוויו כאמור מעל 200 דולר. בכניסה לישראל יש להציג את הטופס בפני פקיד המכס כדי להימנע מתשלום מס.

- איזה חפצים פטורים ממכס?

החפצים הפטורים ממיסי יבוא הם: הלבשה, הנעלה וצרכי טואלטיקה אישיים בכמויות הנהוג להביא במטען יד: רבע ליטר תמרוקים כוהליים. מבחינת משקאות חריפים: 1 ליטר משקה חריף ו-2 ליטר יין לכל אדם מעל גיל 18. לגבי סיגריות: עד 200 סיגריות שהן פקט אחד לכל אדם מעל גיל 18. בחפצים ששווים אינו עולה על 200 דולר נכללים גם סוגי מזון שמשקלם של כל אחד אינו עולה על 1 ק"ג, ומשקלם הכולל אינו עולה על 3 ק"ג, אשר משמשים לשימוש עצמי או למתנה.

יצוין כי המגבלה בעניין הלבשה והנעלה אישיים היא שהם יובאו בכמויות שנהוג להביאן במטען יד. כלומר, ההגבלה היא כמותית ואינה נגעת לעניין השווי. לפיכך, אם אדם הביא מעיל אחד ששוויו מעל 200 דולר - לא צריך לעבור במסלול האדום, בהנחה שמדובר בצריכה אישית בלבד.

- כיצד לנהוג אם איני יודע באיזה מסלול לעבור?

אם יש ספק באיזה מסלול לעבור, האפשרות המומלצת היא לעבור במסלול האדום.

- מהי הסנקציה המוטלת על מי שמחויב להצהיר ולא עובר במסלול האדום?

אדם שייבא חפצים וכמויות שאינם פטורים ממס ולא הצהיר על כך במסלול האדום, עובר עבירה בגינה יחויב בקנס מינהלי ואו בהעמדה לדין. כמו כן, המכס רשאי לחלט את המוצרים לטובת המדינה.

במקרים של חילוט, רשות המכס נוהגת להציע לאדם שמידיו נתפסו המוצרים לשלם כופר כסף ולקבל לידו את המוצרים בחזרה. במקרים מסוימים, ניתן לסגור את העניין כבר במעמד התפיסה - לשלם את הקנס המינהלי ואת הכופר. במקרים אחרים, העניין מובא בפני ועדת תפיסות, שתפקידה לקבוע את הענישה שתחול באותו מקרה. בתקופת הביניים, המוצרים נשארים בידי המכס ומחויבים בדמי אחסנה.

למשל, יבואן יהלומים שלא הצהיר על תכשיטים שלטענתו צורפו בטעות למשלוח יהלומים שהובא על-ידו, נדרש לשלם כופר בגובה של למעלה מ-400 אלף שקל כדי שיוכל לשחרר את היהלומים מהמכס. במקרה אחר תפסה רשות המכס חלקי אופנוע שיובאו על-ידי נוסע (הגם שניתן להם אישור של משרד התחבורה) ולא הסכימה כלל לשחררם, גם לא כנגד תשלום כופר כסף.

- מה אני עושה אם ערך החפצים שהבאתי נמוך מ-200 דולר, אבל פקיד המכס חושב אחרת ותופס אותם?

גם המכס יכול לטעות. ראשית, רצוי מראש לשמור את כל חשבוניות הרכישה כדי שניתן יהיה להציגן בפני פקיד המכס. שנית, ניתן לפנות לגורמים הרלבנטיים באותו בית מכס (ועדת תפיסות) במכתב מנומק ולנסות לשכנע אותם בצדקת עמדתנו או להגיע להסדר פשרה.

תמיד ניתן לערער בבית המשפט על החלטת המכס. יחד עם זאת, כדאי להביא בחשבון גם שיקולי עלות מול תועלת: לעיתים עלויות האחסנה של החפצים שנתפסו, בתקופת הביניים, עלולות להיות גבוהות יותר מהחיסכון של תשלום הקנסות.

- נניח שניסיתי להערים על המכס ולעבור במסלול הירוק. מה הסיכוי שלי להיתפס?

ראשית, ראוי שלא לגנוב את אוצר המדינה, גם אם לא נתפסים. שנית, מדובר בביקורות אקראיות שעורכים פקידי המכס במעברים, וכן בביקורות הנעשות על-פי סימנים מחשידים בהתנהגות הנכנס. לא פורסמו סטטיסטיקות בנושא, אבל כדאי שלא לבחון הנושא באופן אישי.

הנה כמה דוגמאות: שני תושבים שחזרו ארצה מחו"ל בשנת 2011, עברו במסלול הירוק ונתפסו עם סיגריות. אצל האחד 97 קרטונים, ואצל השני 33 קרטונים. מעבר לכך שהסיגריות הוחרמו, הם גם הורשעו בבית המשפט, והוטלו עליהם עונשי מאסר על-תנאי וקנסות בגובה אלפי שקלים לכל אחד.

במקרה אחר ניסה נוסע להבריח כמות גדולה של גלולות ויטמינים בשווי 105 אלף שקל החייבים במסים בגובה כ-34 אלף שקל. הנוסע נתפס והועמד לדין, ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 15 אלף שקל. הגלולות הוחרמו, כמובן.

- האם מותר להכניס כל מוצר למדינת ישראל?

לא. בחוק קיימים איסורים והגבלות על מוצרי יבוא שונים. למשל, אסור להכניס לישראל חפצים גנובים, זיופים של מטבעות ומסמכים, כרטיסים ודברי פרסומת להגרלה והימורים שלא ניתן היתר מראש לעריכתם, שקים משומשים ששימשו לאריזת חומר צמחי, סכינים (למעט אולר וסכינים המשמשים למקצוע או לבית), משבש מד מהירות לייזר, כלי ירייה דמוי עט או דמוי אקדח הזנקה או כלי ירייה המופעל בגז, גז מדמיע שצורתו צורת כלי ירייה, משחקים אסורים, חומרי נפץ וחומרים מתלקחים, יצורים חיים כמו נחשי צפע למשל, ציוד משומש לגידול דבורים, חפצים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, חפצים המגלים הזדהות עם ארגון טרור ועוד.

- האם יש חפצים המצריכים אישור מראש להביאם לארץ, גם אם מדובר ביבוא אישי?

כן, ישנם חפצים המצריכים אישור של הרשויות המוסמכות, לדוגמה: יבוא קורקינט ממונע, מותנה באישור משרד התחבורה; יבוא חומרי גלם, מותנה באישור התמ"ת; יבוא צמחים מותנה באישור משרד החקלאות וכיו"ב.

- האם צריך לדווח על כספים בכניסה או ביציאה מישראל?

תושב ישראל היוצא או נכנס לישראל, ונושא עמו סכום כסף (מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים), בסך 100 אלף שקל - חייב לדווח על כך. הדיווח נעשה לפקיד המכס באולם היוצאים או בעמדת הכניסה לישראל (כאשר אין עמדת מכס במקומות היציאה), באמצעות טופס מיוחד שנקרא: "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים". אדם הנכנס לישראל מדווח לפקיד המכס במסלול האדום, באמצעות טופס מכס 84.

- האם אוכפים בפועל את הדיווח על הכנסת כספים לארץ?

ועוד איך. המכס מבצע ביקורות גם בעניין הלבנת הון זה ומטיל קנסות על העבריינים. למשל, אדם שנתפס בנתב"ג עם 71 אלף יורו נקנס ב-200 אלף שקל.

המספרים שמאחורי המסלולים במכס
 המספרים שמאחורי המסלולים במכס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988