הנקראות ביותר

לא מה שהיה פעם: הטרנדים החדשים באקדמיה מודל 2014

האוניברסיטה של היום זה לא מה שהיה פעם - ובמוסדות האקדמיים בישראל נערכים לשינוי ■ "לאקדמיות המובילות נפל האסימון; מייצרים למידה משמעותית"

חופשת סקי באנדורה / צילום: גראנד ואלירה
חופשת סקי באנדורה / צילום: גראנד ואלירה

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, המונה 65 מוסדות אקדמיים ופותחת את שעריה בשבועות הקרובים בפני יותר מ-300 אלף סטודנטים, מתמודדת עם אתגרים רבים שמזמנות לה השנים האחרונות: שילוש מספר הסטודנטים ב-20 שנה, אחוזי נשירה גבוהים, נגישות לידע מחוץ לאוניברסיטה שמאפשרים הפיתוחים הטכנולוגיים והתמודדות של בוגרי תואר ראשון עם שוק עבודה שדורש ניסיון ולא רק תעודה מהאוניברסיטה - ואינו מחכה להם בידיים פתוחות.

האוניברסיטאות והמכללות מפנימות אט-אט את השינויים ומנסות לענות על הצרכים של הסטודנטים החדשים: חלקן עברו ללמידה מקוונת, שנמצא כי ברבים מהמקרים היא אפקטיביות יותר מלמידה פרונטלית מסורתית - וחלקן אפילו מציעות קורסים חינמיים גם לאלה שאינם סטודנטים; תוכניות אחרות מציעות לימודים חווייתיים בשטח; חלק מהמוסדות מציעים פרקטיקה בשוק העבודה; וגופים אחרים מנסים להתמודד עם בעיית ההנגשה של ההשכלה הגבוהה לקהלים חדשים. אז מהם הטרנדים החדשים באקדמיה 2014?

למידה מקוונת - המוקים

בשנים האחרונות השכילו האוניברסיטאות המובילות בעולם ובעקבותיהן גם אוניברסיטאות ישראליות לענות על הצימאון לידע והפיקו עבור הקהל הרחב את ה"מוקים" (MOOCs- Massive Open Online Courses). מדובר במקבץ של קורסים אקדמיים שכולל מספר קטעי וידאו קצרים, פרקים מספר לימוד דיגיטלי שמתבסס על חומרי הקורס שזמינים בפורמט דיגיטלי, מאמרים, מצגות, מבחנים ועבודות המיועדים ללימוד עצמי דרך האינטרנט. סגל ההוראה מלווה את התלמידים בפורום, צ'ט ועוד.

האוניברסיטה הפתוחה הצטרפה לפרויקט בחסות הנציבות האירופית ומציעה מספר קורסים חינמיים כאלה בארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית.

לדברי ד"ר יורם קלמן, מנהל היוזמות האקדמיות הבינלאומיות באוניברסיטה הפתוחה, הלמידה מרחוק עונה על הצרכים של הסטודנטים הישראליים, שלרוב אינם סטודנטים במשרה מלאה אלא לעתים נאלצים לקיים במקביל גם קריירה ומשפחה.

"המוקים ממצים את מה שהיום קורה בחברת הידע והמידע", אומר קלמן, "מצד אחד, הטכנולוגיות שמאפשרות לך לקבל את המיטב של המיטב בסגנון של הרצאות טד, ומצד שני ישנו הצורך של אנשים ללמידה לאורך החיים. תואר ראשון אולי מכניס אותך לשוק העבודה - וגם זה לא תמיד - אבל כדי להישאר בו חייבים להמשיך ללמוד. דרך אחת היא למידה פורמלית ודרך אחרת זה המוקים".

- ומה יוצא לאוניברסיטאות מזה?

"לאקדמיות המובילות נפל האסימון שלמידה מרחוק היא מאוד אפקטיבית. יש פה מימוש של חובתן החברתית לחלוק את הידע עם העולם, והן גם יודעות שאם אתה לא עושה מוקים אתה לא מבין את העתיד".

לדברי פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, גם האוניברסיטה שלו השכילה להבין היטב שאי אפשר להמשיך וללמד את קורסי המבוא הגדולים באותה מתכונת שבה לימדו באוניברסיטאות האירופיות של ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, ויש לעבור ללמידה בקבוצות קטנות שבהן מתקיים דיאלוג משמעותי בין המרצה לבין הסטודנטים שבמסגרתו הם מקבלים ארגז כלים שיאפשר להם לימודי המשך וגם השתלבות בשוק העבודה. "את קורסי המבוא הגדולים אנחנו רוצים להחליף בהדרגה בקורסים מקוונים שבהם התלמידים יבואו למספר מפגשים עם המרצה רק לצורך דיון בחומר ושאלות".

- איך זה קורה בפועל?

"התחלנו עם מהלך ראשון בשנה שעברה של שלושה מוקים באנגלית במסגרת הפלטפורמה של 'קורסרה' (Coursera). זה היה סוג של ניסיון: הקורסים היו פתוחים לעשרות אלפי משתמשים בעשרות רבות של מדינות".

את האוניברסיטה המקוונת קורסרה הקימה פרופ' דפנה קולר מאוניברסיטת סטנפורד.

- איזה יתרון זה נותן לסטודנטים שלכם?

ריין: "היינו חלוצים במתן קרדיט אקדמי לסטודנטים שלנו שלמדו את הקורסים המקוונים, שבסופם באו לקמפוס להיבחן במתכונת הישנה. כשבדקנו גילינו שהציונים היו באותה רמה ושביעות הרצון גבוהה יותר, ולכן אנחנו מרחיבים את המהלך הזה לקראת יעד של החלפה הדרגתית של מרבית קורסי המבוא הגדולים בסוג כזה של למידה מקוונת.

"בנוסף, בקורסים האלה תמיד אפשר לעצור לשמוע שוב אם משהו לא מובן או להאיץ את הקצב. הקורסים האלה נעשים על פלטפורמה שמאפשרת לנו להכין משוב באופן מדויק.

"בכמה מן המקרים אנחנו שותפים למהלכים מרגשים: לקורס מזרח התיכון נרשמו תלמידים מדינות מוסלמיות, שבפעם הראשונה שמעו מרצה ישראלי ציוני, זה סוג של חוויה מרגשת שלא ניתן היה לעשות בשום דרך אחרת".

לדברי ד"ר ליזי כהן, ראש המחלקה לטכנולוגיות למידה במכון טכנולוגי חולון, המכשירה מפעילי ומתכנני הדרכה מקוונת בארגונים בשילוב של ניו מדיה, במוסד פיתחו תהליך של למידה מרחוק בתוך הכיתה, המאפשר לתלמידים להצביע תוך כדי השיעור על הדברים שמעניינים אותם, כך שהמרצה יכול לקבל התייחסויות ושאלות תוך כדי ההרצאה ולהגיב באופן מיידי. "התהליכים האלה מייצגים מגמות של מעורבות פעילה של לומדים, כדי לייצר למידה משמעותית. יש לנו סמינריון שהסטודנטים בו מגישים את העבודה ב'הגשה גלויה': כל הסטודנטים רואים את ההערות שהמרצה כתב לסטודנטים".

ואיך זה משתלב בשוק העבודה? לדברי קלמן, אדם שמסיים מוק בהצלחה הוא בעל מוטיבציה פנימית ללמידה, משמעת עצמית ומיומנות למידה עצמאיות. "זה מה שאנחנו מחפשים במקום העבודה. בוגרים מוכיחים בעצם התעודה שיש להם המיומנויות הדרושות במאה ה-21".

חיבור לתעשייה

אחת הבעיות הקשות שבוגרי אוניברסיטה מתמודדים איתן הוא מציאת עבודה אחרי התואר. לדברי פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן ודיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, יש פער עצום בין ה'כותרת' של התחום שאתה לומד לבין מה שקורה בשטח, בשוק העבודה. לדבריו, הדרך לחשוף את הסטודנטים לעבודה העתידית היא להביא את התעשייה לתוך הקמפוס, אם באמצעות מרצים ומנטורים מהשוק העסקי או באמצעות מרצה אורח שמציג בפני הסטודנטים קייס סטאדי.

"העיקרון הוא לרדת ממגדל השן", מסביר קפלן. "האקדמיה לא רק עוסקת במחקר בסיסי אלא גם בהכשרה מקצועית. היעד זה פיוז'ן - שילוב בין השניים. קורה שסטודנטים מוצאים עבודה באמצעות הנטוורקינג של המרצים, אבל האקדמיה היא לא חברת השמה, היא נועדה לתת כלים לסטודנט למצוא עבודה בעצמו".

במכללת אפקה להנדסה פותח מודל ייחודי לחיבור בין האקדמיה לתעשייה. במסגרת זו הוקמו במכללה מרכזי פיתוח בכמה תחומים שלהם יש דרישה להזמנת פרויקטים מהתעשייה הישראלית. כך למשל בחודשים האחרונים חתמה מפא"ת על חוזה שמוערך ב-7 מיליון שקלים עם המרכז לעיבוד שפה במכללה על פיתוח טכנולוגיות בנושא זיהוי ועיבוד דיבור ולפני כחודש וחצי חתמה חברת ספיץ' מודולוס על חוזה גדול גם היא עם המרכז לעיבוד שפה.

בנוסף לכך במכללה מקפידים על שילוב מרצים בכירים בעלי רקע משמעותי בתעשייה ובהיי-טק. כך למשל נשיא המכללה הנכנס, פרופ' עמי מויאל, שימש בטרם הגעתו לאקדמיה כמנכ"ל חברת NSC המפתחת מוצרי זיהוי דיבור. סגן נשיא המכללה, אלון ברנע, שימש כמנכ"ל חברת SiliconGraphics וכיהן בתפקידים בכירים בחברות נוספות. המטרה בכך היא להעמיד מול הסטודנטים מרצים שמדברים בשפת התעשייה, מכוונים אליה במחשבה ויוכלו להשתלב במשרה נחשקת בקלות יתרה.

לדברי ברנע, "אחת המגמות הבולטות באקדמיה ובמקצועות ההנדסה בפרט היא ההשפעה הגוברת של הנעשה בתעשייה על המוסדות המובילים. תעשיית ההיי-טק מתקדמת בקצב מהיר כל כך, שאקדמיה העוסקת במחקר יישומי חייבת לעבוד בצמוד לתעשייה ועבורה על מנת שלא למצוא עצמה מפגרת מאחור ולא רלוונטית".

אופקים רחבים

בעולם הדינמי של היום הגבולות בין התחומים מיטשטשים. אם בעבר אינטרדיספלינריות הייתה טאבו, היום קמות מגמות המשלבות מספר תחומים אקדמיים. את המגמה הזו מייצגת גם תוכנית "כלים שלובים" באוניברסיטת תל אביב, המונהגת בשלוש השנים האחרונות ומחייבת כל סטודנט מ"מערב", הלומד בבנייני מדעי החברה והרוח, הממוקמים במערב האוניברסיטה, לקחת שלושה קורסים מ"מזרח" - בבנייני המדעים המדויקים - ולהיפך.

תוכנית שהולכת צעד אחד רחוק יותר עם ההעשרה מנהיג ד"ר עופר צלרמאיר, מומחה לקבלת החלטות המרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובקריה האקדמית אונו ומוביל כבר שנים תוכניות שיוצאות מחוץ לכיתות. הפעם מדובר בתוכנית "אקדמסקי", בשיתוף אוניברסיטת אנדורה, שזו למעשה חופשת סקי בת שבעה ימים באנדורה, שהיא קורס אקדמי.

למשל, אם לומדים ניהול סיכונים בהרצאות קצרות בבוקר ובערב - בשעות אחר הצהריים יצטרכו התלמידים לגלוש ולהתמודד באמצעות סימולציה עם מצב של מפולת שלגים וניהול מצב כזה עבור הגולש ועבור שאר האנשים המצויים באתר. באופן דומה מתנהל קורס בנושא חיבור בין אדם לטבע וקיימות.

הקורס מתקיים בחופשת הסמסטר ויעלה כמו חופשת סקי (השאר במימון אוניברסיטת אנדורה). באוניברסיטאות באירופה ניתנת על הקורס קרדיטציה של שתי נקודות, ובאוניברסיטאות בישראל צריך להגיש בקשה לאישור כקורס העשרה - ואם הנושא מתממשק עם נושא הלימוד, האוניברסיטה עשויה לאשר את מתן הנקודות.

עשייה חברתית

לפי נתוני ה-OECD, שיעור הנשירה של סטודנטים ממוסדות הלימוד עומד על 30% בממוצע במדינות החברות - ובישראל על 34%. השיעור מאמיר כשמדובר במקצועות כמו מדעי המחשב והנדסה ובמגזרים מוחלשים כמו דור ראשון של השכלה גבוהה הנשירה עשויה להגיע ל-60% ואף למעלה מכך.

מרבית הנשירה מתרחשת בתום השנה הראשונה ועולה למוסדות האקדמיים ממון רב: הם גם מפסידים את שכר הלימוד של השנה השנייה - כ-10 אלפים שקל ובנוסף את המימון שהם מקבלים מהות"ת, שעומד על 20 עד 30 אלף שקל לשנה. קרן רוטשילד קיסריה ו-Social Finance Israel פיתחו מודל השקעה של כסף פרטי בהפחתת נשירה, ובפיילוט שערכו באקדמית ת"א יפו, מדובר על הפסד של 25,600 שקל לכל סטודנט שנושר בתום השנה הראשונה.

המודל של האג"ח החברתי שפיתחו שני הגופים אמור לגייס השקעות בהפחתת הנשירה ולספק למשקיעים בתמורה תשואה על השקעתם. לדברי אלי בוך, מנהל פילנתרופיה קרן רוטשילד קיסריה, "המודל אמור להכניס כסף פרטי לנושאים חברתיים: במקום להשקיע בבורסה אתה תשקיע בתוכנית של השכלה גבוהה ותקבל תשואה של 7% - גם תרמת וגם יצאת עם רווח".

לדברי ירון נוידרפר, מנכ"ל Social Finance Israel, "המודל מאפשר לשלם רק על הצלחות והמשקיע לוקח את מלוא הסיכון. רק אם נמנעת נשירה - המוסד משלם את ההחזר, שהוא תמיד רק חלק ממה שהמוסד חוסך". בוך מוסיף כי מדובר בשינוי תפיסתי: "פתאום המוסד מבין לראשונה שמתוך 60%מהסטודנטים שנכשלו במבחן הראשון במתמטיקה - לא יסיימו את התואר".

בפיילוט באקדמית תל אביב יפו, אגב, הצליחה התוכנית להעביר לשנה השנייה 80% ממשתתפי הפיילוט, שכולם היו בעלי נתוני כניסה נמוכים. המודל צפוי להתחיל לפעול באופן ממשי בשנת הלימודים הבאה או אפילו לפני כן.

סטודנטים בעידן דיגיטלי

בישראל אין ברוב המוסדות חיים סטודנטיאליים תוססים: חלק גדול מהסטודנטים עובדים והאינטראקציה בין הסטודנטים קטנה יותר מאשר מקובל בעולם. גם פה הטכנולוגיה נרתמת לעזרתם: האתר cloudents.com, שעלה לאוויר באפריל 2014, הוא פלטפורמה אינטרנטית וחינמית שמאפשרת לסטודנטים מכל אוניברסיטה להעלות סיכומים ותכנים לאתר, לקיים קבוצות לימוד און ליין, לשתף סיכומים וללמוד יחד למבחנים.

לדברי המייסד, עידן אפלבאום, "בתחילה הקמנו שירות שמאפשר לשתף תכנים עסקיים, וכשהשקנו את המוצר ראינו שהרבה סטודנטים משתמשים בזה לצורכי לימוד, משום שהמערכות הקיימות לא ענו על הצרכים שלהם. כיום אנחנו עובדים כמעט עם כל אגודות הסטודנטים, שפונים אלינו כדי להצטרף".

באתר מותאם המובייל רשומים 60 אלף סטודנטים, וכל אחד מהם יכול לשתף ולצפות בתכנים של האוניברסיטה שלו. החברה עתידה להשיק בחודש הבא את האפליקציה grade back לדירוג מרצים.

ולא רק לימוד און ליין. הצורך בפידבק בין הסטודנטים למרצים הביא את המכללה למינהל להקים "האבים" ברחבי המכללה, שמאפשרים לסטודנטים להיפגש בינם לבין עצמם ועם מרצים שלהם. כל שעות הקבלה של המרצים רוכזו לכמה שעות אחר הצהריים במתחם אחד, שמאפשר לסטודנטים להכין שיעורי בית, להיוועץ עם עמיתים ומרצים ולייצר אווירת קמפוס תומכת. לדברי אורן קפלן, "בעקבות הקמת ההאבים, רמת הכישלונות ירדה, ושביעות הרצון עלתה".

לימודים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות