ועדת ששינסקי 2 תגיש מחר את הדוח הסופי; כיל מאיימת לפטר

הוועדה צפויה להמליץ על העלאת התמלוגים על משאבי טבע ל-42% ■ כיל: "אם נידרש לשלם את תקבולי המדינה הגבוהים בעולם - נפטר עובדים" ■ פרופ' בלס: "כיל שילמה תמלוגים נמוכים במשך שנים"

מפעלי ים המלח תעשיה / צלם : תמר מצפי
מפעלי ים המלח תעשיה / צלם : תמר מצפי

הוועדה לבחינת חלקה של המדינה במשאבי הטבע בראשות הפרופ' איתן ששינסקי תגיש מחר (ב') את הדוח הסופי שלה לשר האוצר יאיר לפיד. המלצות הוועדה אמורות לעניין במיוחד את ראשי קבוצת כימיקלים לישראל (כיל ) שמוחזקת בידי החברה לישראל שבשליטת עידן עופר. שם מקווים שהוועדה תרכך בדוח הסופי שלה את המלצותיה מדוח הביניים, שהוגש לפני כחצי שנה, שאחת מהן היא לחייב את כיל לשלם מס רווחי יתר על שימוש במשאבי טבע בשיעור של 42%. לפי תחשיבים שנעשו בוועדה, אימוץ ההמלצות יכניס לקופת המדינה מדי שנה כחצי מיליארד שקל.

בעקבות המלצות הביניים, החליט דירקטוריון כיל על עצירת תוכניות לפיתוח תעשייתי באזור הדרום, ואחת מהן נוגעת גם לעתידו של מפעל המגנזיום ההפסדי, שמחזיקה הקבוצה בסדום. בינואר 2017, כשייכנסו המלצות ששנסקי 2 לתוקף, המפעל ייסגר ו-400 עובדיו יפוטרו. במקביל, החליטה מועצת המנהלים של כיל על תוכנית הבראה שכוללת פיטורי עובדים בחברת תרכובות ברום שבנאות חובב. בהנהלת כיל התרעמו ואמרו כי ההמלצות הנוקשות של ועדת ששינסקי, כפי שהובאו בדוח הביניים שלה, פוגעות בכדאיות הכלכלית שלה להשקיע בארץ.

בשבועות האחרונים, ולא במנותק מפרסום ההחלטות של כיל על צמצום השקעותיה בישראל, התבטאו גורמים שמקורבים לעבודת הוועדה על בחינת הקלות לכיל במסגרת הדוח הסופי, וזאת בניסיון להגיע לנוסחה מאוזנת שתרצה את שני הצדדים. גורמים בכיל אמרו היום, יממה לפני פרסום הדוח הסופי, כי "גורמים רבים בוועדה הבינו שההמלצות מדוח הביניים הן קיצוניות ומרחיקות לכת ועלולות לפגוע באינטרס הציבורי, בכלכלה ובמשק הישראלי. למרות זאת, אנחנו חוששים מספין של הוועדה, שיכלול שינויים קוסמטיים והתייחסות מסוימת למפעל המגנזיום, כשבפועל הוועדה לא תשנה את העובדה שיידרש ממנה לשלם את תקבולי המדינה הגבוהים ביותר בעולם, בשיעור של עשרות אחוזים מכל מקום אחר בעולם".

לדברי הגורמים בכיל, "כל עוד הממשלה תכפה על כיל את הסביבה העסקית ואת תקבולי המדינה הגבוהים והקיצוניים ביותר בעולם, החברה תיאלץ לשנות את האסטרטגיה העסקית שלה בישראל, לרבות ביטול השקעות של מיליארדי שקלים מדי שנה, צמצום פעילות ופיטורי עובדים והסטת פעילות יצרנית למקומות אחרים בעולם. אין חברה בעולם שהממשלה תיקח ממנה 500 מיליון שקל והיא לא תתאים את פעילויותיה למצב החדש. בסופו של דבר, כנראה לא רק כיל תשלם על ההמלצות השגויות מצד הוועדה, אלא גם המשק, הכלכלה הישראלית ועשרות אלפי עובדים ומשפחות שמתפרנסים מכיל".

"מגזימים ברדיפה אחרי כיל"

בין חברי הוועדה שקראו לריכוך ההמלצות, גם מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג. בראיון מקיף ל"גלובס", שהתפרסם בערב סוכות, אמר לנג כי "אם ההמלצות יובילו לעצירת השקעות ואולי לחיסול העסק, זה יוביל מהר מאוד לפיטורי עובדים והדרום יינזק. אני לא אפחד להתנגד להמלצות האלה ואני לא מפחד שיכתבו עלי מאמרים בנוסח 'הון-שלטון'. אני לא אתמוך בהמלצות כאלה ומצדי שכיל היחימוביצ'ים יקרעו אותי".

לטענת לנג, ניכר שהאווירה הציבורית העוינת מהשנים האחרונות כלפי בעלי הון מחלחלת לדיוני הוועדה: "שומעים שם הערות מסוימות שעולות בהשראה של איזה פרסום בעיתון ואי אפשר להתעלם מכך. האמירות בנוסח 'כיל שוחטת את המדינה' אין בהן כלום. יש אמירות ש'הם עשו הרבה שנים המון כסף ועכשיו נשחוט אותם'. מה זה רלוונטי? צריך להסתכל לאלפי העובדים בעיניים".

גם נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, התייצב היום לצד כיל וקרא לחתור להמלצות "סבירות והגיוניות": "אנחנו קצת מגזימים ברדיפה אחר כיל. אזרחי ישראל ראויים לקבל את התמורה ממשאבי הטבע של המדינה, אך יש להיזהר משפיכת התינוק עם המים. המצב הזה יוצר אווירה עכורה בדרום, שכן הוא מסכן את מקומות העבודה של אנשים רבים. מוטב למדינה לגמור את כל הסיפור הזה אחת ולתמיד. להגיע להסדר עם כיל באופן שיאפשר לה גם ודאות וגם להשקיע בנגב. המצב הקיים מוכיח כי הרגולציה המשתנה והבלתי יציבה במדינה מסבה נזקים עצומים למגזר העסקי", אמר.

פרופ' בלס: "כיל שילמה תמלוגים נמוכים במשך שנים"

"במשך שנים התמלוגים ששילמה כיל למדינת ישראל היו נמוכים בהשוואה בינלאומית", כך טוען הכלכלן הראשי לשעבר של בנק ישראל ובעלי החברה לייעוץ כלכלי, ERCG, פרופ' אשר בלס, בראיון ל"גלובס". בלס, מעורה במשטר המיסוי הקשור לכימיקלים לישראל, אמר הבוקר, כי "המדינה רשאית לשנות את שיעורי המסים שהיא גובה מחברות ואפשר לראות את המקרים שבהם אנשים חסכו לפנסיה ועם השנים מצאו את עצמם במשטר מיסוי אחר. עם כיל הלכו בעבר גם לכיוון ההפוך: בעבר הרחוק הוחלט על כך ששיעורי התמלוגים של החברה יעלו, והמדינה העניקה הטבות והנחות לחברה ולבעלי המניות שלה ביחס למה שכתוב בשטר הזיכיון. מכאן לא נכון להעלות טענה שמדובר במהלכים חד צדדיים נגד כיל.

"קראתי שכיל הגישה לוועדת ששינסקי חוות דעת ולפיה אם משטר המיסוי כלפיה ישונה - היא תפחית את השקעותיה בנגב. למרות שיש לא מעט השקעות מצד כיל, יחסית הערך של החברה טמון במחצבים שהיא כורה ופחות בהשקעות הפיזיות שלה. על רקע העובדה שהזיכיון של כיל מגיע לסופו ב-2030 - יש כאן נקודות שראויות למחשבה, כי יתכן ששנים אחדות לפני תום תקופת הזיכיון - מי ירצה לבצע השקעות נוספות?".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988