היחס בין יזמות וחדשנות לאבטלת צעירים במדינות ה-G20 וישראל

דוח חדש של EY מנסה להציע המלצות ברות יישום לשיפור המצב, לצד דוגמאות לתכניות מוצלחות שבוצעו במדינות השונות ומדינויות שונות שכבר אומצו

דוח חדש של EY נועד לעזור לממשלות מדינות ה-G20 להתמודד עם בעיית אבטלת הצעירים אשר ממשיכה להיות משמעותית ברחבי העולם ומהווה כיום את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר.

הדוח מזהה ומנתח את סוגיות אבטלת הצעירים עימן מתמודדות הממשלות השונות, ומנסה להציע המלצות ברות יישום לשיפור המצב, לצד דוגמאות לתכניות מוצלחות שבוצעו במדינות השונות ומדינויות שונות שכבר אומצו. דיון בנושא יתקיים בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג בשיתוף גלובס שייערך ב-30 באוקטובר בתל אביב.

נכון לינואר 2014, אבטלת הצעירים בספרד, יוון ואיטליה עמדה על כ-40%-60%. במדינות האיחוד האירופי עומד שיעור אבטלת הצעירים על 23.4%, ובמדינות ה-OECD על 15.7% עם שיעור דומה גם בארה"ב. לדור המדובר של אותם הצעירים, המכונה לעיתים "הדור האבוד", אין את הכלים הדרושים להתמודדות עם העולם החדש והאתגרים העולים בחובו. אבטלת הצעירים אינה רק מכה משמעותית בעבור "הדור האבוד", אלא גם הזדמנות מפוספסת אדירה עבור המדינות והממשלות השונות.

בישראל, לפחות באופן סטטיסטי, קל יותר לכאורה להיות צעיר מבחינה תעסוקתית. אמנם מדובר רבות על הקושי הכלכלי לחיות בישראל, "יוקר המחייה", אולם, נראה שדווקא בתחום תעסוקת הצעירים ישראל נמצאת במצב טוב יותר מחברותיה ב-OECD ו-G20.

נכון לסוף שנת 2012 מדובר על שיעור אבטלת צעירים שעומד על 7.6%, אם כי חשוב להדגיש שמדובר בעלייה מ-6.5% ביחס לסוף שנת 2011, נתון המצביע על קיומה האפשרי של מגמת עלייה באבטלת הצעירים. בנוסף, רמת תעסוקת הצעירים בישראל אמנם טובה יותר ממדינות רבות אחרות, אך אין זה אומר שהשכר המשולם מאפשר לצעירים לחיות ברמת חיים סבירה ועם יכולת לבסס עצמם ע"י רכישת דירה ללא עזרה מההורים.

ייתכן שהשכר הנמוך יחסית משקף רמת פריון נמוכה במשק הישראלי. בשל כל אלו, חשוב לא להיות שאננים ולשמור על מודעות גבוהה לנושא גם בישראל. הדו"ח של EY נועד כאמור להתמודד עם בעיה זו, ע"י זיהוי וניתוח הסוגיות השונות העולות מאבטלת צעירים וכן ע"י מתן 10 המלצות מפתח ברות יישום אשר מטרתן העיקרית היא לעזור לממשלות לפתח כלים להאצה והנעה של הצעירים אשר בסופו של דבר גם תגדיל את התעסוקה.

ההמלצות העולות מהדוח אשר מטרתן לעודד יזמות, נובעות מההבנה שהיזמות נותנת לצעירים הזדמנות לקחת את עתידם בידיהם ללא צורך להסתמך על גורמים חיצוניים, להגדיר את מתווה עבודתם כך שתהיה התאמה ליכולותיהם ותחומי העניין שלהם ובסופו של דבר להביא לקיטון באבטלה. למעשה, עידוד יזמות יכול להביא למקסום הפוטנציאל של הצעירים למימוש עצמי יחד עם מענה על הצורך הכלכלי של המדינה.

הצלחה במימוש פוטנציאל זה הינה משמעותית, הן ברמת ההגשמה העצמית של הפרט הצעיר והן ברמה הרחבה יותר והכלל משקית. הפוטנציאל הגלום בעידוד היזמות עולה גם מהמחקר שערכנו, ממנו אנו לומדים שעסקים חדשניים ויזמות צפויים ליצור יותר מקומות עבודה לעומת התאגידים הגדולים בשנה הקרובה, כאשר 76% מהיזמים מסרו כי הם מתכננים להרחיב את כוח העבודה שלהם בשנת 2014, זאת לעומת 31% בלבד בתאגידים הגדולים.

אחת מאותן 10 המלצות קריטיות, לטעמנו, היא עידוד הפיתוח ותמיכה באקוסיסטם המקומי אשר יעודד יזמים ועסקים חדשניים לפרוח ולהצליח. אקוסיסטם משמעו יצירת סביבה מקיפה לתעשייה בעלת גורמים רבים שמזינים ומעשירים אחד את השני: חקיקה רלוונטית תומכת, משקיעים מכל הסוגים - קרנות, אנג'לים, חממות, תמיכה ממשלתית, סביבה מיסויית המעודדת יזמות, יחידות עלית צבאיות בתחום הטכנולוגיה ומוסדות אקדמאיים ברמה גבוהה, חינוך לנטילת סיכונים ועוד.

הצלחתו של אקוסיסטם כזה תלויה גם ביכולתו להכיל ולהיות סובלני כלפי כשלונות. סיבה לכך שאבטלת הצעירים בישראל הינה מתונה יחסית לעומת המדינות האחרות שצוינו, יכולה להיות העובדה שבישראל ישנו אקוסיסטם מפותח ועשיר בתרבות יזמית מהמפותחות בעולם, חדשנות כערך חברתי וסובלנות לכישלונות, וכן ומשקיעים רבים מסוגים שונים שתומכים ומפרים את האקוסיסטם המקומי.

המשך התמיכה הממשלתית באקוסיסטם לצד עידוד תעשיית השירותים והטמעת חדשנות במובן הרחב, כלומר פיתוח חדשנות בכל תחומי התעשייה כולל התעשייה המסורתית, יעזרו לתעסוקת הצעירים בישראל, ויעזרו לנו לשמור על מצבנו הטוב באופן יחסי ביחס למדינות העולם ואולי אף לשפרו.

חשוב להבין שתעסוקת צעירים עשויה להיות משמעותית גם בתחומים מסורתיים ובתחום השירותים ולא רק בהייטק, ועידוד ממשלתי יכול להיות קריטי במיוחד בתחומים אלו ובאזורי פריפריה בהם אפשרויות התעסוקה הן ממילא מוגבלות יותר. לאחרונה הוכרז כי הממשלה תקים שתי קרנות להשקעה בעסקים בינוניים אשר אינם מתחום ההיי-טק בסך של כ-800 מיליון דולר, לצד השתתפות בסיכון עם המשקיעים החיצוניים ע"י נשיאה מסוימת בהפסדיהם (במידה ויהיו). צעד זה בהחלט מראה כי הממשלה מבינה את החשיבות לעודד ולתמוך בתחומים מסורתיים ובתחום השירותים, תמיכה שבסופו של דבר עשויה להגדיל את אפשרויות התעסוקה.

ממשלת ישראל נוקטת בצעדים נוספים על מנת לעודד את האקוסיסטם, לעודד חדשנות ויזמות ועל ידי כך לעודד תעסוקת צעירים, צעדים אשר רבים מהם מתאימים להמלצות המפתח שפרסמנו בדוח של EY. האפיקים המרכזיים בהם ממשלת ישראל פועלת הם פישוט חוק האנג'לים, תמיכה בחממות טכנולוגיה ומדעי החיים ועיגון רגולטורי של פלטפורמות למימון המונים.

אפיקים נוספים בהם הממשלה יכולה לפעול הם תמיכה בעסקי השירותים, ובפרט מינוף אפיק ה-C2C - client 2 client אשר הפופולריות שלו הולכת וגוברת בשנים האחרונות, וכן עידוד תאגידים ישראליים להקמת קרנות הון סיכון תאגידיות ע"י מתן תמריצי מס.

אין ספק כי ממשלת ישראל נמצאת במקום מתקדם ביחס למדינות אחרות ביישום כלים המעודדים יזמות בעיקר בתחום ההייטק, דבר המתבטא ברמת היזמות והחדשנות המקומית הגבוהה וכן בעובדה שתעסוקת הצעירים בישראל נמצאת במצב שפיר לעומת חברותיה בעולם. עם זאת, חשוב להמשיך ולהרחיב צעדים שיביאו, בין היתר, ליצירת עסקים ומשרות חדשות במגזרים נוספים בעלי פוטנציאל לרמת חדשנות ופריון גבוהים, בנוסף להיי-טק.

הכותב הוא שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל