אלפי ישראלים הצטרפו לקואופרטיבים וקונים בזול כמעט הכול

הם קונים מניה במיזם והופכים לחלק מהבעלים ■ לאחר מכן הם נהנים מחיים זולים יותר והגונים יותר - מסופרמרקט עד קבלת אשראי ■ "גלובס" סוקר את הקואופרטיבים העיקריים שיאפשרו לכם לעקוף את המונופולים והקרטלים

רעיון השיתוף הקואופרטיבי רחוק מלהיות חדש: לא מעט חברות גדולות בארץ החלו את דרכן כקואופרטיב, והמודל כולו מגלם רעיונות שידעו עדנה בימים רחוקים יותר.

אולם נראה כי בשנים האחרונות, לא מעט בעקבות המחאה החברתית של 2011, חלה פריחה בתחום - ובזה אחר זה צצים קואופרטיבים המאגדים חברים במטרה לפעול במודל כלכלי שונה, הרואה את האדם לנגד עיניו ולא את העסק או את בעל ההון: מדובר בהתאגדות חופשית של אנשים פרטיים, אשר הופכים לבעלים משותפים ומנהלים משותפים של עסק, על מנת לשרת את האינטרסים הכלכליים והחברתיים שלהם - כשהקואופרציה שמה במרכז את שוויון האדם ופתוחה לכל דורש.

בעולם לא מדובר בטרנד חולף אלא במציאות יומיומית. לפי נתוני איגוד הקואופרטיבים הבינלאומי, קואופרטיבים מעסיקים מעל ל-120 מיליון בני אדם, 300 הגדולים בהם מרוויחים יחד 1.6 טריליון דולר, וחברים בהם כמיליארד איש.

כ-40% מהנורווגים ומהצרפתים חברים בקואופרטיבים, וכך גם שליש מהמשפחות היפניות מוהאזרחים האיראנים. רבע מהגרמנים, רבע מהארגנטינאים ורבע מהאמריקאים חברים בקואופרטיב.

בארץ, היוזמות הקיימות נחלקות לקואופרטיבים תעסוקתיים של עובדים - חברות שהוקמו בבעלות עובדיהן כדי להבטיח שכר הולם ללא מתח רווחים גבוה על גבם של העובדים: כך למשל "שומעים חזק" - קואופרטיב אנשי סאונד והגברה, או העיתון המקוון "מגפון"; ובמקביל, צצים קואופרטיבים עם דגש צרכני - כשנושא הדגל הוא התחום הקמעונאי, זה שבא לתת מענה ליוקר המחיה.

בכמה מקומות בארץ פועלים בשנים האחרונות קואופרטיבים למזון אורגני: כך למשל הקואופרטיב האורגני של דרום תל-אביב, קואופרטיב רשפון, קואופרטיב אורגני עמק חפר ועוד. אלה פועלים על בסיס דומה, כשהמיקוד הוא במצרים אורגניים דווקא ולא בכלל מוצרי הצריכה.

קשה לומר כמה קואופרטיבים פועלים כיום, באין ארגון-גג שמרכז את ההתאגדויות, ובשל קיומן של התארגנויות קטנות ובלתי רשמיות הקמות על-פי אותם עקרונות.

עמית פרידמן-מזרחי, מנהל המרכז לפיתוח קואופרטיבי, מספר על לא מעט יוזמות שצצות בשטח. המרכז הוא עמותה שקמה לפני שנתיים בעקבות מחאת 2011, ועוסק בליווי יוזמות מסוג זה.

הנה כמה מהקואופרטיבים הצרכניים שראוי להכיר בימים אלה:

קמעונאות

העגלה - מצפה רמון, ירוחם:

מחיר יחידת השתתפות: 250 שקל.

מספר חברים: 80 משפחות במצפה רמון, 40 בירוחם.

אודות הקואופרטיב: מודל העגלה התחיל במצפה רמון, סביב הקמת הקואופרטיב הצרכני שם ששם לו למטרה להוזיל את יוקר המחיה ביישוב ולחזק את הקהילה. מאז הקמת הקואופרטיב לפני כ-4 שנים הוא הוביל להוזלה משמעותית של המחירים בסניף המקומי של רשת שופרסל, שלבסוף שינה את המותג משופרסל שלי היקר לשופרסל דיל הנחשב זול.

קבוצות רבות מרחבי הארץ פנו בשנתיים האחרונות על מנת להקים קואופרטיבים באותו המודל, ולאחרונה נפתחה החנות של העגלה ירוחם. בפברואר ייפתח סופר "העגלה" בשמשית, שם מחיר יחידת השתתפות הוא 1,500 שקל, ויהיו חברים בו 200 איש.

בנוסף יש קבוצות מבאר-שבע וטבעון שנמצאות בקשר עם העגלה במטרה להקים קואופרטיבים דומים. גם קואופרטיב "הסופר החברתי של אורלי וגיא" בהרצליה הסתמך בתחילת דרכו על מודל העגלה.

שלנו, תל-אביב

יחידה השתתפות: 1,000 שקל.

מספר חברים: כ-500 איש.

מי יכול לקנות: כלל הציבור.

אודות הקואופרטיב: לפני כשנה, ושנתיים אחרי היוזמה הראשונית, נחנכה חנות הקואופרטיב התל-אביבית "שלנו" בשכונת ביצרון בעיר. גם כאן המטרה היא לספק מחירי מזון מוזלים ככל הניתן, כשהמחיר הנקוב הוא עלות פלוס 30%, כשמדי חודש נמכרים 10-20 מוצרי בסיס במחיר עלות. הסכום שנצבר מהחברים הוא קודש לפעילות לפתיחת סניפים חדשים והן להרצת קואופרטיב האשראי וקואופרטיב הפנסיה והגמל המתוכננים בהמשך.

היחס ההוגן ליצרנים קטנים גם הוא חשוב - והם מקבלים מקום שווה על המדף. חברי ההתארגנות מנהלים דף פייסבוק ואתר אינטרנט שבהם מתפרסמים מועדי הפתיחה, הודעות ואפילו מודעות "דרושים".

הסופר החברתי, הרצליה

יחידת השתתפות: 400 שקל.

מספר חברים: כ-500.

מי יכול לקנות? כלל הציבור.

אודות הקואופרטיב: המיזם המדובר בהובלת אורלי וילנאי, גיא מרוז ואנשי תוכנית הבוקר שלהם, נפתח לפני כחודשיים. בסופר, הפתוח לכלל הציבור, משלמים עוברי אורח מזדמנים מחיר שונה ממחיר חבר הקואופרטיב.

מרבית התפעול נעשה באמצעות מתנדבים: מעבר לזכויות שמקנה המניה לחברי האגודה, הם מתבקשים להתנדב שעתיים בחודש בפעילות הקואופרטיב, ולתת עזרה בפעילות השוטפת של החנות, לסייע לקשישים בהזמנות דרך אתר האינטרנט, לפעול למען צירוף חברים נוספים או להציע כל תרומה אחרת לקהילה בעיר.

בשותף

יחידת השתתפות: 300 שקל.

מספר חברים: כ-160.

מי יכול לקנות? רק חברים.

אודות הקואופרטיב: בין חברי קואופרטיב "בשותף" הירושלמי שקם לפני שנתיים וחצי, הרוב הם סטודנטים ולצידם משפחות צעירות וכמה קשישים. המטרה: ליצור קבוצה המהווה כוח קנייה משמעותי.

תמורת 3 שעות התנדבות חודשיות רשאים החברים לרכוש ממוצרי הצריכה שמציע הקואופרטיב - מוצרי חלב, לחם, קטניות, שימורים, מוצרי ניקוי, מזון בריאות ועוד - במחיר עלות 17% הנדרשים לתפעול.

"זו לא רק קבוצת רכישה - אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להשפיע על העולם גם ערכית", אומר רן פינקלשטיין מ"בשותף". "אכפת לנו מאיכות הסביבה, אנחנו מוכרים באריזות גדולות עם כמה שפחת ניילון, מעודדים הבאה של אריזות למילוי מהבית".

כיום מתנהלת המכירה מבית הספר הניסויי בעיר, מחוץ לשעות פעילותו, אולם בשל תהליך הגדילה המואץ יעבור הקואופרטיב לחנות של ממש, עם מנהל בשכר. "נגיע ל-300 חברים עד סוף השנה עם מחזורי קנייה של כמה מאות שקלים בחודש".

מסעדה

הבר קיימא

יחידת השתתפות: 1,000 שקל.

מספר חברים: יותר מ-400.

מי יכול לקנות? כלל הציבור.

אודות הקואופרטיב: לפני חודשיים חגג הבר קיימא התל-אביבי שנתיים. מדובר בבר-מסעדה טבעוני שיתופי. "היוזמה נולדה בשלהי המחאה, מספרת יפעת לדר, "העסק שקוף לחלוטין, הוא מרוויח מספיק בשביל לשרוד ומספק שירותים נוספים בקהילה - הרצאות, פעילות חברתית, גינה קהילתית ועוד".

ההפעלה של עסק על בסיס לא מעט עבודה התנדבותית (לצד מועסקים בשכר) אינה פשוטה: "יש תחלופה, וזה מקשה על העבודה באופן רציף, אבל הכול פתיר", אומרת לדר. החלטות ברומו של עולם מתקבלות בקבוצת הפייסבוק, דרך חברי הקואופרטיב כולו.

והמחיר? "המחירים לצרכן הפשוט די זולים, מעט מתחת לממוצע. לחברי הקואופרטיב המזון נמכר ממש ברמת עלות - עד 30% פחות. התמחור לכולם הגון, והמכירה נעשית גם בביטקוין, ובמטבע החברתי 'שפע'".

מה עוד? בקריית שמונה פועל "חברותא", בית-קפה עצמאי, חברתי ופוליטי הפועל בצורה שיתופית לרווחת השותפים ותושבי האזור. בחיפה פועל בר-גלים, קפה-בר שיתופי בשכונת בת גלים.

אופנה

co.co: מרכז רווח שיתופי

Co.Co (קולקטיב קולקשן) הוא מיזם חברתי חדשני שקם בתחום האופנה, מתוך תפיסה שהעתיד בכלכלה צודקת טמון בהקמת מרכזי רווח שיתופיים המבוססים על ערכים של שיוויון יחסי, שקיפות ואחריות חברתית.

המודל העסקי מציע חברה שתהיה שייכת שווה בשווה לצוות המייסד ולעוד הרבה שותפים ושותפות מהציבור: "זהו מיזם רווח שיתופי - ולא קואופרטיב", מדייקת צפרא פרלמוטר, מצוות היוזמות.

"אנחנו לא מיזם סוציאליסטי, אבל באנו להציל את הקפיטליזם. התחלנו לדבר על זה עוד בסוף 2011, חשבנו מה עושים עם המחאה החברתית ואיך מעבירים אותה לפסים פרקטיים - כשהחזון הוא עסק בבעלות הציבור והיזמים שווה בשווה, באופן ערכי - תוך הגבלת שכר, שיתוף שיוויוני בדירקטוריון ועוד".

בפועל, החלה הפעילות בינואר 2013; השותפות, ששילמו סכום ראשוני של 3,000 שקל (או 10,000 שקל בהקמה הראשונית) אותו הן יכולות לנצל ברכישת בגדים, עוזרות ותומכות בכל מה שרוצות ומעוניינות. 10% מהרווחים הם תרומה לקהילה, על-פי החלטת השותפות למי לתרום, ויתרת הרווח מחולקת בין השותפות. המכירה מתבצעת באתר האינטרנט collectivecollection.com ובחנות בנאות אפקה בתל-אביב.

בנקאות

בנק אופק

מחיר יחידת השתתפות: 3,000 שקל.

מספר חברים: 3,000.

מי יכול להיות לקוח? רוכשי המניה.

אודות הקואופרטיב: הקמת הבנק הקואופרטיבי הראשון יצאה לדרך ביוני 2012. "בתום שנה של קבלת אישורים מרשות ניירות ערך התחלנו לצרף חברים בנובמבר 2013", מספר תום דרומי, חבר בהנהלת האגודה ואחד ממייסדיה. "היום כעבור שנה - אנחנו מונים 3,000 חברים. כל חבר מסכן 1,000 שקל בקניית מניה בשווי 1,000 שקל כש-2,000 שקל נוספים מופקדים באמצעות חברת נאמנות".

כ-100 מתנדבים מתחומים שונים - אנשי פיננסים, שיווק ועוד - פועלים כיום במסגרת הקואופרטיב: "אנחנו מנסים להביא את בשורת הבנקאות הקואופרטיבי מהעולם לישראל", אומר דרומי, "הרעיון המרכזי הוא להפעיל בנק ללא בעל הון מרכזי, אנחנו הבעלים של הכסף של עצמנו. יצאנו במהלך של גיוס הון אזרחי משותף, ואנחנו מתכננים לפעול במודל אינטרנטי מלא, כמעט ללא סניפים".

דרומי מדגיש כי מדובר בבנק לכל דבר, עם הנהלה מקצועית שתעבור את האישור של בנק ישראל. "אנחנו רואים בעולם שבנק כזה מצליח לספק מוצרים זולים ב-25% מהבנקאות המסחרית הרגילה".

התהליך, בינתיים, מתנהל באופן מסודר ואינטנסיבי מול הרגולטור, בנק ישראל והמפקח על הבנקים. תאריך היעד עומד כרגע על אמצע 2016.

איגוד אשראי "שלנו"

מחיר יחידת השתתפות: 1,000 שקל (עבור כל שירותי הקואופרטיב, כולל המכולת "שלנו").

מספר חברים: 500.

מי יכול להיות לקוח? רוכשי המניה.

אודות הקואופרטיב: קואופרטיב "שלנו" אינו תוחם עצמו לנושא המזון בלבד: הוא אף עמל במרץ על הפיכתו לאיגוד אשראי, כשהכוונה היא להיות גוף חברתי-צרכני המספק 3 שירותים - סופרמרקט, שירותי בנקאות בסיסיים, וקופות גמל/פנסיה.

לדברי היוזמים, לא מדובר בבנק עתידי אלא בגוף פיננסי שיספק שירותים בסיסיים בלבד - כמו חשבונות עו"ש, פיקדונות, הלוואות וכרטיסי אשראי - בריביות גבוהות למפקידים, ואך ורק לחברי הקואופרטיב.

דרישות פיננסיות נוקשות של בנק ישראל, כמו הון ראשוני של 75 מיליון שקל, מאטות את התהליך - וההתנהלות בין הצדדים בניסיון להגיע למודל ריאלי המקובל על הבנק נמשכת.

"השבוע נפגשנו שוב עם המפקח על הבנקים", מספר ישי סקלי, מיוזמי "שלנו". "אנו מקווים להתפתחויות חיוביות בזמן הקרוב ממש".

תחומי העיסוק של הקואופרטיבים בעולם
 תחומי העיסוק של הקואופרטיבים בעולם

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988