קבר בובה

התאמה: כל המשפחה

קושי מסלול: קל מאוד

אורך מסלול: כ-1.5 קילומטרים

משך מסלול: כשעה וחצי

מפה: מפת סימון שבילים מס' 3 "הגליל התחתון, העמקים והגלבוע" (עדכנית: 2014)

הגעה מצומת צמח: נוסעים צפונה בכביש 90. חולפים על-פני הפנייה לדגניה ומיד לאחר שחוצים את אפיק הירדן ואת סכר הכינרת פונים שמאלה, לקיבוץ כינרת ולאתר ירדנית. מול אתר ירדנית פונים ימינה לעבר בית המוטור וחונים.

המסלול אינו מעגלי, יש צורך בהקפצת רכבים לנקודת הסיום: שבים לכביש 90 ופונים שמאלה. כעבור קצת יותר מקילומטר מגיעים אל בית הקברות של המושבה כינרת. ניתן לחנות לידו, אך מומלץ להמשיך עד הפנייה למושבה כינרת, לפנות שמאלה ולחנות בשוליים, כדי להימנע מהחצייה המסוכנת של הכביש הראשי.

"קבר בובה" מעלה בזיכרון את דמותו של ה"באבא בובה", אבל הפעם מדובר בעלייה לרגל לקבר מסוג אחר. בית המוטור, שלידו חונים, הוקם ב-1910, ובו שכנה המשאבה הראשונה שבעזרתה נשאבו מי הירדן להשקיית שדות העמק. מבית המוטור ממשיך המסלול בדרך עפר רחבה שלאורכה סימונו של שביל ישראל. את שני עברי הדרך לוחכות גדותיהן של בריכות דגים עזובות של קיבוץ כינרת. הן מספקות שפע מראות יפים ורוגעים של מים, צמרות עצים והשתקפויות.

בעבר עבר כאן יובל של הירדן. בשנות ה-40 של המאה הקודמת, לאחר שנחלו אנשי כינרת כישלון בניסיונות ייבוש הביצה, החליטו לחלק אותה באמצעות סוללות עפר, ולהכשיר בה בריכות דגים. ברבות הזמן חוסל הענף, וכיום משמשות הבריכות כתחנת עגינה לעופות מים רבים: אנפות, קורמורנים, שלדגים ועוד, וגם צבי ביצות שמשתזפים על האבנים בחוץ, אך מזנקים ונבלעים במים כשהם חשים מאוימים.

באמצע המסלול (ובשולי הדרך) מצבת קבורה יוצאת דופן, ועליה נחקק: "פה נקברה בובה, שחרשה, קלטרה ותלמה בנאמנות את אדמת כינרת בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. יהא זכרה שזור בתולדות כינרת". בובה הייתה פרדתו האהובה של אהרון שידלובסקי, מראשוני קבוצת כינרת. החלוץ חלק לה כבוד אחרון וקבר אותה ליד השדות שהייתה שותפה בעיבודם. המצבה הוצבה רק ב-1985. מקבר בובה ממשיכה הדרך עד לכביש 90 מול בית הקברות של כינרת, שם קבורות, להבדיל, אושיות רבות נוספות מתולדות המדינה, מרחל המשוררת ועד נעמי שמר.