התובעת: "דנקנר פגע קשה באמון הציבור ובניקיון שוק ההון"

החל שלב ההוכחות במשפטו של נוחי דנקנר, המואשם כי פעל עם איתי שטרום להשפיע על שער מניית אי.די.בי כדי לשפר את סיכויי ההנפקה ■ התביעה: "הוא היה מעורב עד צוואר במימון ההנפקה" ■ ההגנה: "לא היה פה תכנון ולא עבירה"

נוחי דנקנר בבית המשפט / צילום: תמר מצפי
נוחי דנקנר בבית המשפט / צילום: תמר מצפי

מבע פניו של נוחי דנקנר, בהגיעו היום (ב') לאולמו החדש של השופט חאלד כבוב במחלקה הכלכלית של המחוזי בתל-אביב, לא הסגיר דבר על כך שיו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר הגיע לפתיחת שלב ההוכחות במשפט הפלילי, שבו הוא עומד לדין בגין הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012.

דנקנר - שנכנס לאולם כשהוא מלווה בעורכי דינו, ביועץ התקשורת שלו ניר חפץ ובחתנו טל אנגלנדר - שידר נינוחות ושוחח בשלווה עם העיתונאים הרבים שנכחו באולם.

הדיון החל בנאום הפתיחה של התובעת עו"ד חנה קורין מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שהטיחה בדנקנר, לשעבר האיש החזק במשק, טענות קשות ביותר על התנהגות עבריינית ותרמיתית מצדו, שנועדה לשפר את מצבו הכלכלי של הקונצרן שעמד בראשו.

"חשיבותו וחומרתו של תיק הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות טמונים לא רק בהיקף העבירות ובחומרתן, אלא גם במרכזיותה של החברה המנפיקה במשק ובשוק ההון הישראלי, ובעובדה שמי שביצע את העבירות מטעם החברה הוא האורגן הבכיר ביותר שלה, הרוח החיה מאחורי החברה, ומי שהיה באותה עת אחד מבכירי אנשי העסקים במשק ובשוק ההון הישראלי, אם לא הבכיר שבהם, נאשם מספר 1 - נוחי דנקנר", פתחה ואמרה התובעת.

לדבריה, "כאשר חברה כזו ואדם כזה פועלים בצורה תרמיתית, אנחנו רואים בכך פגיעה קשה וחמורה באמון הציבור ובניקיונו של שוק ההון בישראל. אנחנו מביאים בפני בית המשפט תיק מבוסס ומגובה בראיות".

סנגורו של דנקנר, עו"ד גיורא אדרת, אמר בדיון: "אנו נוכיח כי דנקנר פעל כאן בתום-לב, כמו לאורך כל פעילותו באי.די.בי. לא היה פה תכנון ולא שום עבירה. הפעילות של שני הצדדים נעשתה בתום-לב מוחלט. אנו עוסקים במשפט, ובו מה שיקבע זה רק הראיות והמוצגים. מטבע הדברים, הצגת הדברים על-ידי התביעה היא מוטעית וחד-צדדית".

"צורך דחוף במזומנים"

דנקנר מואשם כי פעל עם מנהל ההשקעות איתי שטרום באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה בפברואר 2012.

התובעת ציינה כי תיק דנקנר - שבו עומדים לדין גם שטרום, חברת אי.די.בי אחזקות וכן החברה של שטרום, "קלוס טריידינג" (לשעבר ISP שהייתה בבעלות שטרום ועדי שלג, עד המדינה) - אינו התיק הראשון העוסק בפעולות תרמית שנועדו לתמוך בהנפקה.

"המוטיבציה של המנפיקים להשפיע על נתוני המסחר של המניה ערב הנפקתה היא ברורה ומובהקת. בהיבט הזה תזת התביעה אינה חדשנית", אמרה התובעת, "וכך גם העובדה שאנו מאשימים את דנקנר בביצוע בצוותא של פעילות תרמיתית, אף שהוא לא ביצע בפועל את המסחר ולא עסק בפועל בביצוע הרכישות, ואלה בוצעו על-ידי חברו האישי איתי שטרום, בעלים של קבוצת חברות שעיסוקן הוא השקעות ומסחר בשוק ההון".

התובעת הביעה אמון בתיק שגיבשה הפרקליטות ואמרה כי "אנו מאמינים שנצליח להוכיח מסכת עובדתית תרמיתית מובהקת שמצביעה על פעולה משותפת של שני הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, שנועדה להשפיע על תמונת המסחר של מניית אי.די.בי בימים הסמוכים להנפקה, ולשנותה - לשם הבטחת הצלחתה של ההנפקה".

לדברי התובעת, מדובר היה בהנפקה שקשה להגזים בחשיבותה. "לאי.די.בי היה צורך דחוף במזומנים, ומקורות הגיוס באותה התקופה היו מוגבלים. בה בעת - נתוני המסחר של המניה היו בעיתיים להנפקה נוספת - מחזורים דלים וירידות שערים. אגרות חוב של החברה נסחרו בתשואות גבוהות".

בהקשר זה הבטיחה התובעת להוכיח כי הקניות המאסיביות והחריגות שביצע שטרום נועדו להשפיע על שערי המניות ומחזורי המסחר, להפוך אותם לאטרקטיביים יותר למשקיעים; וכן כי דנקנר, שהיה מודע לכך וחפץ בכך, פעל לשם מימון התוכנית התרמיתית.

זאת, לפי התביעה, באמצעות הפעולות הבאות: בראשית הדרך על-ידי פנייה של דנקנר לבנק הבינלאומי לאישור אשראי, לאחר שפנייה ראשונית של שטרום בעניין הזה סורבה; בהמשך, על-ידי הסטה של משקיעים שהביעו עניין בהנפקה, והפנייתם לשטרום כדי לרכוש ממנו מניות, וכך להעניק לו נזילות שאיפשרה לו להמשיך לפעול בקניות מאסיביות; ולבסוף - על-ידי העמדת הלוואה של 8 מיליון שקל לצורך סגירת ההלוואה מהבנק הבינלאומי על-ידי העברת המניות מחשבון ISP לחשבונו הפרטי של שטרום.

"מכל אלה עולה כי שטרום פעל, למעשה, במחזורים של עשרות מיליונים, כמעט ללא הון עצמי", ציינה התובעת. "אנחנו נוכיח כי שטרום ודנקנר התכוונו להשפיע על שערי המניה ועל מחזורי המסחר שלה".

בצד זאת הקדימה התובעת תרופה למכה וציינה בפני בית המשפט כי מכיוון שהפעילות בוצעה באמצעות קניות בבורסה, טענת ההגנה המרכזית של שטרום תהיה שהוא רכש את המניות אך ורק מתוך אמונה בכדאיות ההשקעה, ולכן אין ברכישות כל תרמית.

"דנקנר מצדו יטען כי מכיוון שלטעמו בקניות של שטרום לא דבק רבב, אין גם פסול בפעולות שהוא נקט למימון פעילות זו, וכטענת המשך גם לא הייתה שום סיבה וחובה לדווח על פעולות אלה לציבור", אמרה התובעת.

ואולם, היא הבהירה, "אנחנו לא מקבלים את הגישה הזו בשום פנים ואופן, ומעבר לכך שאנו רואים בה היתממות, הרי מבחינה נורמטיבית כל הפעילות הנסתרת הזו הייתה קריטית להנפקה, והסתרתה המכוונת היא תרמיתית בכל צורה".

"הסתרה מכוונת"

התובעת ציינה כי כאשר אתה מנפיק מניה שכבר נסחרת, כך ששער המניה בבורסה ומחזורי המסחר הם נתונים קריטיים למשקיעים, והמשקיעים המסתכלים על המסחר בימים הרלוונטיים רואים מחזורים של 30 ו-40 מיליון שקל, לעומת מיליון שקל בימי מסחר קודמים, וכל זאת במחירים יציבים - "אתה לא יכול להשתתף בגיוס המימון עבור מי שעומד מאחורי המחזורים האלה, אתה לא יכול לשלוח אליו קונים כדי לאפשר לו להמשיך לקנות במסחר, אתה לא יכול להיות מעורב עד צווארך באופרציה הזאת - כפי שעולה מריבוי השיחות והמסרונים - ולהותיר את המעורבות שלך עלומה מעיני הציבור".

לדברי הפרקליטה, "אין זה רלבנטי מה אתה חושב לגבי כוונתו של שטרום ברכישות, לציבור יש זכות לדעת שאתה מעורב בפעילות המאסיבית והחריגה הזאת".

התובעת גם ציינה כי "לא תמיד יש לנו עדות מזמן אמת של גורם שהיה מעורב בעבירה ופורס לפנינו את התמונה המלאה. ומכאן חשיבותה הברורה של עדותו של עד המדינה, עדי שלג".

לדבריה, "אף שבמקרה הנדון עשה שטרום מאמצים להסתיר את מעורבותו של דנקנר מהעד, אנו נציג ממצאים המלמדים על מעורבות זו, תואמים את עדותו של שלג, משתלבים בה ומסייעים לה במידה הנחוצה להוכחת התיק. עדותו של עד המדינה תקעקע את טענת ההשקעה מטעמים כלכליים".

עם זאת, לטענת הפרקליטות, ניתן להגיע למסקנה זו גם ללא צורך בעדותו של שלג ועל-פי מתווה הפעילות עצמה - רכישות חריגות, מכירות בהפסד, רכישות חוזרות - והכול תוך ספיגת הפסדים אדירה, הרבה מעבר להון העצמי של החברה".

התובעת הודתה כי עד מדינה שלג הוא אדם שעבר עבירות בעצמו. "במקרה שלנו גם אין מחלוקת כי שלג ניצל את ההזדמנות כדי לעשות לביתו בחלק מהפעילות. ברור כי הנאשמים, ובמיוחד שטרום, יעשו כמירב מאמציהם להשחיר, להשמיץ ולקעקע את עדותו, אולם אנחנו נראה כי עדותו מתיישבת עם כלל הראיות, וניתן לסמוך עליה", ציינה.

את נאום הפתיחה שלה סיכמה התובעת בהבטחה כי הפרקליטות תוכיח כי "לצד האופרציה הגלויה לטובת ההנפקה, גיוס המפיצים, שיחות שכנוע עם חברים ומשקיעים שונים - לצד כל אלה הקימו יו"ר אי.די.בי וחברו אופרציה נסתרת לחלוטין מציבור המשקיעים, זרוע מבצעית נוספת שהוקמה ופעלה לטובת ההנפקה. במסגרת זרוע נסתרת זו פעלו שטרום ודנקנר לביצוע קניות מאסיביות וגדולות, חריגות, שעוררו מצג-שווא של התעניינות ערה במניה מצד גופים, ומנעו ירידות שערים דרמטיות שהיו מתרחשות נוכח ההיצעים הכבדים".

התובעת ציינה כי להוכחת האישומים היא תציג עשרות שיחות שניהלו דנקנר ושטרום בזמן ההנפקה. "הם עמדו בקשר טלפוני, שיחות ומסרונים, אינטנסיבי וחריג ב-21 וב-22 בפברואר 2012. יש לנו למעלה מ-50 שיחות ביניהם, לעומת שיחות ספורות בימים רגילים".

לדברי התובעת, למרות שדנקנר היה מאוד מאוד עסוק ולחוץ בימים הללו של ההנפקה, "בכל זאת הוא מצא לנכון לעמוד בקשר כה הדוק עם שטרום. בהודעתו הוא גם הסביר זאת".

דנקנר: "כל פעולותיי היו תקינות, חוקיות ולגיטימיות"

נוחי דנקנר כופר בכל האישומים נגדו וטוען כי כל מעשיו סביב הנפקת מניות אי.די.בי ב-2012 נעשו משיקולים כלכליים לגיטימיים.

בדיון בתיק בחודש יולי האחרון אמר דנקנר לבית המשפט: "כל-כולה של ההנפקה הייתה על מנת לגייס כספים שהיו דרושים לנו לשם פירעון של אג"חים. גייסתי לצורך העניין הזה את עצמי, את משפחתי, שותפים שלי, ופניתי גם לחברים שלי - ולא סתם ההנפקה הזו בתקשורת נקראה 'הנפקת החברים של נוחי', כי פניתי לחברים שיעזרו בגיוס הזה. כל הכספים בהנפקה היו כספים שלי ושל חברים שלי, שלצערי הרב הפסדנו אותם, כי לאחר מכן המניות נפלו, ואת סוף הסיפור אתם מכירים. באותה עת היינו הרבה יותר אופטימיים".

דנקנר הכחיש גם את קיומו של מניע להרצת המניות, וטען כי כל חבריו הסכימו להשקיע כספים בחברה, מבלי שהתעניינו כלל במחיר המניה הצונח, כך שלא היה כלל צורך להריץ את המניות.

"כל האנשים שפניתי אליהם הסכימו להשקיע ולקנות מניות של אי.די.בי. הם הבטיחו שהם ישקיעו סכומים מסוימים ולא ירכשו איקס מניות, ולא עניין אף אחד מהם שער המניה - ולכן לא היה צריך להריץ מניה. המניות גם לא רצו, וגם לא היה שום צורך לעשות את זה, ולכן לא היה שום אינסנטיב בעניין הזה", אמר.

דנקנר התייחס גם לעד המדינה בפרשה, עדי שלג, והבהיר כי אין לו היכרות עמו, וכי שלג "הפיל" עליו את כל התיק. לדבריו, "מתברר מחומר החקירה ששלג ביצע פעולות של תרמית בניירות ערך. מהעדויות שקראתי הבנתי שהוא כנראה גם רימה, ביחד עם אשתו, את איתי שטרום, שלכאורה הוא פעל עבורו".

על הנאשם הנוסף בפרשה, איתי שטרום, אמר דנקנר כי פעולותיו "היו פעולות עצמאיות משיקולים כלכליים ועסקיים שלו בלבד. אני לא יזמתי את הפעולות שלו, לא הייתי שותף שלו לפעילות הזאת, ולא הייתי אחראי לה".

לסיכום, דנקנר ציין כי "כל הפעולות שביצעתי היו תקינות, חוקיות ולגיטימיות, ולא נפל כל רבב בהתנהלות שלי, שהייתה כפי שהיא תמיד נעשתה ונעשית - בהגינות וביושר".

החתמים: "נכנסנו להנפקה גם בשל מערכת היחסים הטובה עם דנקנר"

במהלך הדיון היום במשפטו של נוחי דנקנר התחילו להעיד עדי התביעה מטעם הפרקליטות. העדים הראשונים היו חתמים שרכשו את מניות אי.די.בי בימי ההנפקה. החתמים העידו כי לא רק שיקולים כלכליים נלקחו בחשבון בעת ביצוע הרכישות.

אליאב בר-דוד, מנכ"ל מיטב השקעות ופיננסים, אמר כי ההשקעה במניות אי.די.בי נבעה, בין היתר, ממערכת היחסים הקרובה עם דנקנר.

"לשיקולים אלה היה נפח נרחב. ידענו שההנפקה תהיה קשה בשל מצבה הפיננסי של החברה, ולמרות זאת החלטנו להשקיע בחברה, וזאת משום שהייתה לנו מערכת יחסים טובה עם דנקנר, וגם השם שלו היה בעל ערך", אמר בר-דוד. "ראינו שיש לנו הזדמנות לעזור לחברה בשעתה הקשה, ולכן השתתפנו בהנפקה והשקענו מיליון וחצי שקל, גם אם בטווח הקצר ידענו שאנחנו מפסידים כסף. הערכנו שהחברה תחזור ותגייס כסף בשוק ההון. החברה אמרה שהיא רוצה לגייס 100 מיליון שקל, ורצתה לגייס 150 מיליון, וזה לא נראה היה כמשימה בלתי אפשרית אבל כמשימה לא פשוטה".

לדבריו, לא היו משקיעים נוספים שהבטיחו להשתתף בהנפקה. "היה ברור שההנפקה לא נסמכת על הציבור הרחב, אלא רק על חברים שרצו לעזור לאי.די.בי בשל מצבה הכלכלי". עוד העיד בר-דוד כי אף משקיע אחר לא היה מעוניין בהנפקת המניות.

דברים דומים העיד החתם השני שעלה לעדות, אייל גרינבאום. האחרון הודה כי "מראש היה סיכוי נמוך שניכנס להנפקה. נכנסנו להנפקה כי היה מדובר בחברת הענק אי.די.בי, שהיא אחד הגופים העוצמתיים במשק. נכנסתי להנפקה בעיקר משום הרצון לעזור לאי.די.בי".