סוד ההצלחה של "אבודים"

"אבודים", יום ד' 21:00, ערוץ 2 רשת

בשבוע שעבר נדרשנו לסדרה הזאת עת חודשה לעונה נוספת. בינתיים הגיעו נתוני הצפייה שקיבעו אותה בראש טבלת השבוע שעבר.

אני מודה שזו לא כוס התה שלי, אבל "אבודים" היא כנראה טלוויזיה שאנשים אוהבים.

אפשר לכנות אותה בהתנשאות "סרט טורקי", כזה שמתאר תלאות שלא ייאמנו ושכולם בוכים בו רוב הזמן, אבל זה לא יהיה הוגן, וודאי שלא חכם: תעודה אנושית "קטנה" וסוחטת דמעות היא מוצר טלוויזיוני מצליח.

לא לחינם שרים עד היום ביציעי הכדורגל את שיר הנושא מתוך "הלב" (לא הקלאסיקה של דה-אמיציס, אלא הסדרה המצוירת שנעשתה על-פי סיפורו של אחד מגיבוריה והייתה פופולרית בקרב ילדים בשנות ה-80): כשמרקו מחפש את אמא, אין אחד שלא רוצה לדעת איך זה ייגמר.

* ציון: 8

השוטר אז-אולי

"המקור", יום ד' 21:00, ערוץ 10

תחקיר "המקור" בודק הערב האם ניתן היה למנוע את הרצח המחריד של הנער הערבי מוחמד אבו-חדיר ממזרח ירושלים.

ישראל רוזנר מסתובב גם באזור מגוריהם של הרוצחים, גם בשכונת מגוריו של הקורבן וגם בין קציני המשטרה, תוך התמקדות גם במעשים עצמם וביחס הסביבה אליהם, אבל גם בשאלה האם ניתן היה למנוע אתל הרצח, לנוכח העובדה שיום קודם לכן נעשה ניסיון זהה לבצע רצח, ניסיון שחקירתו התנהלה בעצלתיים ואפשרה את הפשע שהצית את מזרח ירושלים.

יש לתחקיר הזה רבדים רבים, אבל אחת המסקנות שעולות ממנו הוא שגם ביום שבו כולם משבחים (ובצדק!) את משטרת ישראל על פיענוח רצח מלפני 16 שנה, קשה שלא לבוא אליה בטענות על מחדליה הנוראיים (ויותר מכך, על השקר שהפיצה, עניין מדהים ומקומם לכשעצמו, כאילו רצח הנער בוצע על רקע היותו הומוסקסואל) במניעת פשעים מהעבר המעט יותר קרוב.

רוח מזרחית

"משהו על רוח תזזית", יום ד' 22:00, ערוץ 8

ספק אם אפשר לנהל דיון על פערים עדתיים בישראל, על מחיקת זהותם של עולי המזרח ומציאתה מחדש על-ידי בני הדור השני, ללא הכרות עם שיריו של ארז ביטון, מי שראוי להיחשב כאחד היוצרים המעניינים שקמו לנו כאן.

איש שמילותיו מספרות סיפור של דור שלם, סיפור שכדאי קודם כל להקשיב לו ולהכיר אותו, רגע לפני שהוא הופך לוויכוח שבו כל אחד מאיתנו לוקח צד על-פי השתייכותו.

* ציון: 8