מכה למדינה: ביה"ד לעבודה דחה השעייתו של פרופ' וינקלר

ביה"ד לעבודה קבע כי השעייתו של פרופ' וינקלר תיכנס לתוקף בעוד 4 חודשים ■ השופטת: "תדמית השירות הציבורי חשובה מאוד ואין להפחית מחשיבותה אפילו כזית, יחד עם זאת אין היא חזות הכל"

פרופ' אייל וינקלר / צילום: יונתן בלום
פרופ' אייל וינקלר / צילום: יונתן בלום

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל היום (א') באופן חלקי את בקשתו של מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים תל השומר, פרופ' אייל וינקלר, וקבע כי השעייתו תיכנס לתוקף רק בעוד 4 חודשים ולא בראשית דצמבר הקרוב כפי שהחליט נציב שירות המדינה משה דיין.

השופטת אורנית אגסי מתחה ביקורת קשה ורצופה על אופן קבלת ההחלטות של הנציב ועל התהליך המשמעתי כנגד וינקלר, אולם נמנעה מלהתערב בעצם ההחלטה להשעותו לפני שהתקלה הכרעה בהליך. השופטת אף הורתה למדינה לשלם לוינקלר הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

למעשה, השופטת אגסי קיבלה את עמדתו של מנכ"ל תל השומר, פרופ' זאב רוטשטיין, שהעיד כי בית החולים לא יוכל להיערך בתוך חודשיים למציאת מחליף לוינקלר, וכי לצורך העניין דרושים לפחות 6 חודשים. "מועד זה יאפשר לבית החולים ולמבקש (וינקלר) להתארגן לקראת השעייתו באופן שימזער את הפגיעה בשירות שניתן לציבור המטופלים על ידי בית החולים", כתבה השופטת. משמעות ההחלטה בפועל היא שההשעייה (בעוד 4 חודשים) מתייתרת, שכן לפי כל ההערכות ההכרעה בעניינו של וינקלר תתקבל עוד קודם.

בסיפא של דבריה העירה כי אף שבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה משמש כערכאה שיפוטית עצמאית וכי ביה"ד לעבודה אינו יכל להורות לו כיצד לנהל את הליכיו, "אני מוצאת לנכון להמליץ כי ההליכים בבית הדין למשמעת ינוהלו במהירות האפשרית כדי לצמצם את הפגיעה הן במבקש (וינקלר) והן בחולים". הערה זו מחדדת קביעה מוקדמת של אגסי בהחלטה, שם רמזה כי בהליך משמעתי, בניגוד לפלילי, ספק אם היה מקום להשעות את מנהל המחלקה בטרם ההכרעה בעניינו. על פי אגסי, נציב שירות המדינה ייחס משקל גדול מדי לעצם ההאשמות שמופיעות בתובענה, זאת ביחס לפגיעה האפשרית בתפקודו של בית החולים.

השופטת אגסי הגדילה להעיר כי המקרה של וינקלר והענשתו רחוקים מלפתור את בעיות מערכת הבריאות, תוך שהיא מקילה על פניו במה שציבות שירות המדינה ראתה כמקרה חמור מאוד: "הערבוב בין הציבורי לפרטי פשה במערכת הבריאות הרבה לפני שמונה המבקש לתפקידו. מערכת הבריאות נדרשת לאזן בין אינטרסים לעתים סותרים ותוך כך למשוך רופאים טובים ולעודדם להישאר במערך הציבורי. הנושא מעורר מחלוקות רבות ועזות בין העוסקים בנושא, ספק אם השעיית המבקש היא המרפא לחוליי המערכת".

עוד היא הוסיפה: "תדמית השירות הציבורי חשובה מאוד ואין להפחית מחשיבותה אפילו כזית, יחד עם זאת אין היא חזות הכל. לציבור אינטרסים שונים המגוונים, כך לדוגמה אל מול האינטרס לשמור על אמון הציבור בשירות המדינה עומד גם האינטרס של הציבור לקבל שירות רפואי איכותי ומהיר ככל האפשר".

נזכיר כי לפי ממצאי חקירת נציבות שירות המדינה, פרופ' וינקלר ביצע לכאורה בשנים 2012-2013 מאות ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר במרפאת האסטתיקה הפרטית "קלאס קליניק" שבתל השומר, זאת תוך שהוא מדווח כי עבד באותה עת במחלקה הציבורית וקיבל למעשה שכר כפול. מנהל ביה"ח פרופ' רוטשטיין הודה לאחר פרסום הממצאים כי הוא אישר בעצמו את הפעלת המרפאה בשעות הבוקר, אך טען כי לא ידע על הדיווח הכפול לכאורה.

את פרופ' וינקלר מייצגים עורכי הדין אלי זהר ממשרד גולדפרב זליגמן, טל מאירסון ממשרד אשר חלד ושות׳ ואריאל מנור ממשרד אלרואי מנור אנגלרד. את המדינה ייצגה עו"ד קרן יוסט.