"ישראל יכולה להפוך לבסיס של יצירתיות ופיתוח פיננסי"

"ישראל צריכה לעלות על נתיב כדי להתקדם בנושא החדשנות בשוק ההון, ולהוות מעין אי במזרח התיכון, כפי שעשתה בנושא של חידושים טכנולוגיים"

חדר מסחר בבית השקעות / צילום: איל יצהר
חדר מסחר בבית השקעות / צילום: איל יצהר

בפאנל שהתנהל הערב תחת הכותרת "ממציאים מחדש את שוק ההון הישראלי", במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", אמר גלן יאגו, מנהל בכיר במרכז חדשנות מילקן, מכון ירושלים לחקר ישראל, כי "ישראל צריכה לעלות על נתיב כדי להתקדם בנושא החדשנות בשוק ההון, ולהוות מעין אי במזרח התיכון, כפי שעשתה בנושא של חידושים טכנולוגיים. אנחנו אומה יוצרת, ואנחנו יכולים להפוך לבסיס של יצירתיות ופיתוח פיננסי. יש בשוק שלנו בעיית נזילות, ואם אין נזילות יש בעיה להתקדם. החדשות הטובות הן הצמיחה שנרשמת בהיקפי החיסכון בישראל, שמהווים פוטנציאל אדיר לפיתוח עתידי של שוק ההון המקומי".

שמואל בן-טובים מבן טובים יועצים, City ת"א, אמר כי "אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שצריך להמציא מחדש את שוק ההון הישראלי, זה סימן לכך שמשהו לא עובד כמו שצריך, לכן צריך להבין מה הסימפטומים הבעייתיים".

בן טובים אמר כי "כמעט בניגוד לדרך הטבע, הנפקות של חברות ישראליות מכובדות מוצאות תנאים טובים יותר בחו"ל, והר הכסף המוסדי שנערם מושקע בחו"ל, כאשר הזדמנויות עסקיות טובות בארץ לא זוכות לתשומת לב".

בן טובים ציין בעיה נוספת ואמר כי "יש גם עניין של אווירה ציבורית, ובישראל האווירה כלפי החברות הציבוריות נמצאת בשפל המדרגה. הרבה מנהלים שיש להם הזדמנות להנפיק בתל אביב מעדיפים לוותר על כך בגלל כותרות העיתונים".

קושי נוסף שהוא מזהה קשור לאלמנט הוודאות, ולדבריו, "יש הרבה קפריזות במדיניות וקשה לשמור על רציפות רגולטורית ועל וודאות".

סטיבן שוינפלד, מייסד ומנהל השקעות Blue Star Global Investors, אמר בפאנל כי "ישראל נפגעה מהמעבר מהגדרה של שוק מתעורר לשוק מפותח. הנזק היה שפחות כסף זר נכנס לשוק, וגם פחות כסף ישראלי נשאר פה, שילוב שפגע בשוק".

לדבריו, "אפשר לפתור את הבעיה באמצעות בניית אינדקס של חברות ישראליות גלובליות. אנחנו חושבים שמשקיעים צריכים להסתכל בצורה גלובלית יותר על חברות ישראליות ועל הפעילות שלהן בעולם. יש לאותן חברות עסקים בכל העולם, והדוגמא האחרונה היא שטראוס שרק השבוע רכשה חברה נוספת בברזיל".

"לכן", לטענתו, "צריכים לגרום למשקיעים להסתכל על החברות הישרלאיות כגלובליות, וזה יכול להיות חלק משמעותי מהפיתרון לבעיה בשוק. יש חברות לא מעטות שמשקיעים זרים לא חושבים שהן ישראליות, כמו סודהסטרים ועוד רבות. אנחנו צריכים להראות לעולם את החברות האלה כישראליות. בנינו אינדקס שמראות את העוצמה של החברות הישראליות שרשומות בשווקי חו"ל - והוא יכול לסייע להראות את העוצמה של המשק הישראלי. כך, אנחנו מקווים שיהיה אפשר לשכנע משקיעים להשקיע יותר בשוק הישראלי. השקנו ETF שיאפשר לסחור בחברות ישראליות ויעזור לגישה נוחה יותר של משקיעים זרים לישראל".

בריאן פרידמן, מנהל השקעות ראשי Israel Investment Advisors ונשיא GHP Investments, אמר כי "אנחנו חושבים שצריכים להציג את ישראל בפרספקטיבה רחבה יותר. גם במצב הקודם שבו הוגדרה ישראל כשוק מתעורר, לא הייתה בשוק יותר מדי נזילות".

פרידמן אמר כי "אם המשקיעים קוראים על הסטארט אפ ניישן שיש פה, אז למה אי אפשר להצמיח שוק מניות וחוב גדול יותר? זה קשור לכך שישראל נמצאת בנקודת ביניים, בין מה שהייתה בעבר לבין לאן שהיא הולכת. אנחנו זוכרים שישראל הייתה כלכלה של שלושה רבדים - ההסתדרות והממשלה, כל אחד עם שליש מהכלכלה, והסקטור הפרטי עם השליש הנותר, עם ריכוזיות גדולה ויחסי גומלין הדוקים עם הסקטור הפיננסי. מאז, ההסתדרות נעלמה כבעלת עסקים משמעותית, והממשלה החלה בתהליכי הפרטה, אבל נוצרה כלכלה מנותקת של טכנולוגיה שהתחברה לשוק הגלובלי, ואיפשרה לאותן חברות להנפיק בעולם".

אסנת רונן מ-Liquidnet-Israel, אמרה בפאנל כי "אפשר לראות שבשוק ההון כמות האקוויטי יורדת בהתמדה. לפני 5 שנים נסחרו יותר מ-600 חברות, והיום המספר מתקרב ל-500. יש חברות שעוזבות את ישראל וזה הופך לטרנד והזירה מתכווצת. ברגע שאין עניין בשוק הוא מתייבש, וזה מתרחש הרבה יותר מהר מתהליך של צמיחה".

רונן הציגה כדוגמא את חברת מטומי שהונפקה באחרונה בבורסה בלונדון ואמרה כי "מטומי רצתה ללכת להנפקה, והאפשרות הראשונה שבדקנו זה השוק הישראלי, אבל קיבלנו כתף קרה מהחתמים, לכן הלכנו לחפש במקומות אחרים וביצענו הנפקה בלונדון, שם השקיעו בחברה משקיעים ישראלים. החברה חשבה לעשות רישום דואלי בישראל, אבל התברר שזה בלתי אפשרי, כי הרגולציה בישראל לא מאפשרת. מנכ"ל הבורסה רצה, יו"ר הרשות לני"ע תמך, אבל הרגולציה לא מאפשרת".

עוד סיפרה רונן כי "קבוצת פוקס זוכה לעניין רב מצד משקיעים זרים, לכן רצינו לפרסם את הדוחות שלה באנגלית, כדי שהם יוכלו להסתכל, אבל גם זה בלתי אפשרי, כי אין סטנדרטיזציה לכך".

רונן סיפרה כי Liquidnet היא "זירה אלטרנטיבית למסחר שמאפשרת מסחר יותר יעיל לגופים מוסדיים בעולם - והיזם שלה צמח בצורה פנומנלית. הוא רצה להגיע לישראל, פגש את הרגולטורים, אבל בגלל תקלה ברגולציה זה נמנע ממנו. זאת בגלל שבישראל החקיקה ישנה והתהליך מאוד קשה וצריך שינוי חקיקה. לכן נכנסנו לפעילות פה רק עם החברות שנסחרות מחוץ לישראל".

לדבריה, "צריך לאחד את פעילות הרגולטורים ולהגדיר את יעדי השוק הישראלי. היום בסנטימנט השלילי שנוצר בו, צריך לספק עוד תמיכה לטובת הבורסה תל אביב, שיהיה כדאי להירשם בה לפחות בצורה דואלית, במקביל לבורסות אחרות".