על חשבוננו

המחאה הציבורית העולה נגד יוקר המחיה בישראל - מגביע מילקי ועד לדירה - לא עושה, כנראה, רושם על משרדי הביטחון והפנים. במשרדים עתירי תקציב אלו, מעדיפים לשלם יותר על מוצרי טקסטיל כחול-לבן על-חשבון הציבור, והם פועלים להארכת תוקפה של הוראת שעה המחייבת רכישת מוצרי טקסטיל מיצרנים מקומיים, גם אם מחיר מוצריהם גבוה ב-50% יותר ממחיר מוצרים מתחרים המיובאים מחו"ל.

מדינת ישראל אימצה, כבר לפני יותר מ-20 שנה מדיניות שפתחה את שערי המדינה ליבוא חופשי, או בדרגת מכס נמוכה של רוב המוצרים. מדיניות חשיפה זו עוגנה בטעמים מעשיים, כמו נגישות לשוקי יצוא, הנובעת מהסכמי סחר, אך ביסודה עמדה גם התובנה, כי החשיפה ליבוא זול יותר אינה מזיקה למשק אלא תורמת לו בכך שהיא דוחפת את היצרנים לפנות לתחומים חדשים, חדשניים ורווחיים יותר.

וכמו בספר הדגמה על יתרון יחסי בכלכלה - מאז נפתח השוק הישראלי ליבוא, התחוללה בשוק מהפכה רבתי: מיצרנית של מוצרים מיושנים, יקרים ומסובסדים, הפכה ישראל בתוך שנים מעטות למעצמת היי-טק מעוררת קנאה. אך התובנה הזו - של יבוא זול - לא הגיעה עדיין לכל המקומות, ובתחומים מסוימים עדיין מושלת אותה תפיסה כלכלית מיושנת, המעדיפה לממן מכיסו של הציבור מפעלים מיושנים ויקרים, במקום יבוא זול: חוק חובת המכרזים קובע כי המדינה וגופים ציבוריים, כמו חברת החשמל ואוניברסיטאות, יהיו חייבים להתקשר במכרז פומבי "הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו". סעיף אחר בחוק המכרזים קובע, עם זאת, כי לממשלה זכות לקבוע העדפות למוצרים מתוצרת הארץ.

מכוח סעיף אחרון זה הותקנו, בשנת 1994, תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), הקובעות כי המדינה ותאגידים ממשלתיים חייבים במכרזיהם להעדיף תוצרת ישראלית, גם אם ההצעה הישראלית גבוהה מההצעה הזרה בעד 15%. במונחים כלכליים, משמעות ההעדפה הזו היא כי למוצרים מתוצרת ישראל נקבע 'מקדם אי-יעילות' של 15%, שישולם מכיסו של הציבור.

תפיסה כלכלית מיושנת זו לא הייתה רק נחלתם של מתקני חוק המכרזים. לאורך השנים נשמעו קריאות חוזרות ונשנות לשוב אל העבר הישן והרע, של עידוד הייצור המיושן והיקר. לדוגמה, התיקון שיזמה חברת-הכנסת שלי יחימוביץ' לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה: המסע שלה יצא נגד דגלי ישראל המיוצרים בחו"ל. בשנת 2010, אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק הדגל, ביוזמת יחימוביץ' ואחרים, האוסר על המדינה ועל גופים מוניציפליים לקנות דגלי ישראל "אלא אם כן הוא דגל מתוצרת הארץ".

המתקפה הפטריוטית לא נפסקה שם. ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה, את תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ; הוראת שעה לעניין רכש טקסטיל), התשע"א-2011, המוסיפות לתקנות ההעדפה הכלליות העדפה יתרה במכרזי מערכת הביטחון והמשרד לביטחון-פנים.

הוראת השעה קבעה כי מכרזי מערכת הביטחון (משרד הביטחון וצה"ל) יהיו פתוחים להצעות של טובין מתוצרת הארץ בלבד, ואילו במכרזי המשרד לביטחון-פנים (משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר, שירותי הכבאות וההצלה, ועוד) תינתן העדפה להצעות של טובין מתוצרת הארץ, כל עוד המחיר המוצע אינו גבוה ביותר מ-50% ממחירי הצעות מוצרי הטקסטיל המיובאים.

תוקפה של הוראת השעה להעדפת תוצרת הארץ ברכש טקסטיל אמנם פקע, אולם הממשלה אישרה לא מכבר הוראת שעה חדשה, זהה במתכונתה. גם בימים "רוויי מילקי" כאלו, יש להוראת השעה - שאינה כלכלית - סיכוי לא רע להארכה.

הכותבת היא עורכת דין

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988