יולי-אוגוסט 2014 היו אמורים להיות תקופה די חגיגית עבור דרינק פוינט, רשת הברים של אלכוהול במחיר נמוך. ב-1 באוגוסט 2012 נפתח הסניף הראשון שלהם, בנחלת בנימין בתל אביב, והשותפים מאחורי הרשת - עומר כפרי, שחר עוז ואביאל מולי - תכננו לחגוג יום הולדת שנתיים במסיבת ענק במתחם יוקרתי בצפון הארץ, פלוס מוקדי חגיגות קטנים יותר ב-21 הסניפים שהרשת הקימה בינתיים בקצב של שני סניפים בחודש בערך.
רק בראשית יולי נפתח סניף ירושלים, וכבר נלחצו ידיים עם זכיין בראש פינה ומיד אחריו עם אחר בעיר שעלתה לאחר זמן קצר לכותרות - אשקלון. "צוק איתן", כבר ברור, שיבש את החגיגות.
בסופו של דבר, את חודש יולי סגרה הרשת במחזור כללי של כ-1.9 מיליון שקל. "ציפינו שיהיה חודש קשה הרבה יותר", אומר מולי.
מהו המודל העסקי שלהם? לפי המסמך שהם מציגים לזכיינים, לרוב, ברים ומועדונים מתמחרים אלכוהול ב-700-900 אחוזים מעלותו. בדרינק פוינט מתמחרים 300 אחוזים במוצרים יקרים ו-400-450 אחוז בזולים. כלומר, אם עלות כוס ויסקי היא 10 שקלים, במועדון רגיל ייקחו עבורה 70-90 שקל, ובדרינק פוינט רק 30. פשוט. עכשיו צריך להרוויח. מולי מסביר: כדי להגיע לאיזון, צריך 33 לקוחות יומיים שיוציאו בממוצע 45 שקל לביקור כל אחד. רשת של שבעה ימים בשבוע, תכניס כך כ-45 אלף שקל בחודש.
השלב הבא הוא ההוצאות, וגם שם הזכיינים מקבלים חישוב מלא צפוי. מ-10,000 השקלים של השכירות ועד ה-200 שקל של תוכנת המוזיקה. סך ההוצאות, לפני עלות הסחורה, מגיע ל-30,050 שקל בחודש, שבהם כלול התשלום החודשי לבעלים - 5,000 שקל.
בסוף, המסמך מתאר את החיים הטובים שעתידים להגיע. הכנסות יומיות של 3,000 שקל יובילו, אחרי הוצאות שוטפות של 30,050 שקל ורכישת סחורה ב-20 אלף שקל, ליתרה של כ-40 אלף שקל. בכיס של הזכיין.
*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
