שלטון הפקידים

"גמישות ניהולית"? הצחקתם את פקידי האוצר

אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי
אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי

1. נתחיל עם הכרונולוגיה, למי שהתבלבל: יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, סימן כבר לפני חודשים ארוכים את כוונתו להיאבק על העלאת שכר המינימום. הרבה לפני שנתניהו החליט לפרק את ממשלתו וללכת לבחירות, התנהלו מגעים בין ראשי ההסתדרות לראשי המעסיקים, הוכרז סכסוך עבודה בעניין, נקבע מועד לשביתה כללית ונערכו פגישות מו"מ שכללו גם את בכירי משרד האוצר. הצדדים כבר הגיעו להבנות כלליות ואפילו למה שנראה כמו מתווה מוסכם, ורק אז נודע על הקדמת הבחירות.

יו"ר נשיאות הארגונים הכלכליים, צביקה אורן, העריך כנראה (במידה רבה של צדק) שתקופת בחירות רק תעלה את המחיר שהמעסיקים יצטרכו לשלם, ומיהר לחתום על ההסכם. מהרגע שהמעסיקים הפרטיים חתמו על הסכם כזה, לממשלה כמעסיקה, ובעיקר כמי שאמורה לשמש סמן ימני בשוק העבודה (אבל רחוקה מלהיות כזו), אין זכות מוסרית או יכולת ממשית להתנגד.

אז לא, זו לא כלכלת בחירות, אם כבר זו עוד דוגמה לשלטון הפקידות, לבעלי תפקידים ששוכחים כי במדינה דמוקרטית נבחרי הציבור הם שקובעים את המדיניות ולא להפך.

2. הטענה כאילו שכר המינימום חייב להיקבע בחקיקה נובעת מהרצון של פקידי האוצר למסמס את המהלך לאור פיזור הכנסת. אלא שגם כאן הפקידים טועים ומטעים: שכר המינימום בישראל נקבע בחקיקה רק ב-1987, תקופה שבה ההסתדרות הלכה ונחלשה והזדקקה לסיוע המחוקק. עד לאותה שנה, גובהו של שכר המינימום נקבע בהסכמים קיבוציים, כמו ברבות מהמדינות הנאורות בעולם בהן העבודה המאורגנת שרירה וחזקה. וזו בדיוק הכוונה הנסתרת של אנשי האוצר: הם לא רוצים שארגוני המעסיקים והעובדים יקבעו בעצמם איך יראה שוק העבודה, כמו בדנמרק או בשוודיה, ולכן מעדיפים לשלוט בנעשה באמצעות חקיקה. זו כמובן סתירה מוחלטת להטפות החוזרות של האוצר בדבר "גמישות ניהולית", שכן מי שמבקש גמישות בשוק העבודה לא יכול למנוע מהמעסיקים והעובדים לקבוע יחד את גורלם.

3. ביום רביעי האחרון שיגרה דוברות האוצר את ההודעה הבאה לתקשורת וביקשה לייחס אותה ל"גורם בכיר באוצר": "במקום לנהל מו"מ בתום לב עם המדינה, כפי שיו"ר הסתדרות אמור לנהל, העדיף ניסנקורן לבצע מחטף. עם תום כהונתו של שר האוצר הקודם ניתן וראוי היה להמתין מספר ימים עד לכניסת שר אוצר חדש לתפקיד על מנת לקדם את המו"מ ולאפשר חתימה של הממשלה עליו... זהו מעשה שלא יעשה". ובכן, זמן קצר לאחר ההודעה הזו הודיע נתניהו על מינויו של עו"ד נמרוד ספיר לראש מטה שר האוצר, סוג של שר אוצר בפועל תחת ראש הממשלה. אבל גם זה לא הספיק לאותם "גורמים בכירים באוצר".

4. נסיים בשאלת תם: מתי פקידי האוצר ישמשו שומרי סף נחושים וערכיים כל כך כנגד העברת מאות מיליוני שקלים להתנחלויות או לישיבות גם בשגרה וגם בתקופת בחירות, כפי שהם נחושים למנוע מהעובדים הכי חלשים במשק למלא קצת יותר את העגלה של הסופר?

צרו איתנו קשר *5988