"מאמן הכדורגל הישראלי חושב שהוא יודע יותר מכולם"

רוני שניידר, יו"ר ארגון מאמני הכדורגל בישראל, מצייר בצבעים אפרוריים את תרבות האימון, מוסר התשלומים בארץ, והיחס מצד ההתאחדות לכדורגל

מבלי להיכנס לדמגוגיה מיותרת מצד אחד, ומבלי להסתנוור יתר על המידה מצד שני מפתיחה מסחררת של 9 נקודות מ-9 אפשריות במוקדמות היורו - הנה סיבה אחת קטנה, או שאולי בעצם גדולה - שאפשר להסביר באמצעותה למה הכדורגל הישראלי תקוע למעלה מ-40 שנה במדבר: רמת הכשרת המאמנים כאן, וכפועל יוצא מכך רמת הכשרת השחקנים - פשוט לא מספיק טובה.

בישראל קיימים כיום 135 מאמנים בעלי תעודת פרו - תעודת ההסמכה הגבוהה ביותר של אופ"א. זה אמנם לא מעט, אבל "קורס הפרו כאן בכלל לא משתווה לרמה שלו בהרבה מקומות אירופה", מסביר רוני שניידר, 62, יו"ר איגוד מאמני הכדורגל הישראלי, ומי ששיחק בקבוצה הגדולה של הפועל כפ"ס בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70, שהוציאה מתוכה נפילים כמו שלמה שרף, יצחק שום ודרור קשטן. "הבעיה העיקרית היא שבקורס פרו בארץ לא יורדים לגובה הדשא", הוא מסביר. "הולכים לראות אימונים, גם של קבוצות טובות כמו מכבי ת"א - אבל לא יורדים למגרש ועושים פעילות פרקטית. לא אומרים למאמן: 'עכשיו אתה תבנה את מערך ההגנה בסגירה אלכסונית'".

- למה אופ"א נותנת לזה יד? זו ההסמכה שלה.

"אופ"א חוטאת בזה שהיא באה לערוך ביקורת כאן בהודעה מראש של כמה שבועות - ואז מישהו פה באגף ההדרכה של ההתאחדות, שאחראי על קורס הפרו - כבר 'מכין' לאופ"א את הביקור שלה. זה כמו שבצה"ל יודעים שמפקד הבסיס מגיע לביקורת, אז צובעים מהר-מהר את העצים חצי לבן וגורפים את כל העלים. ועל אותו משקל - האיש מאופ"א מגיע, אומר 'וואו' והולך הביתה עם ציון טוב בפנקס - בעיקר כי אנחנו אנשים חמים שיודעים לארח. כשהייתי בהשתלמות בספרד באפריל האחרון של קורס פרו וראיתי איך הם עושים את המבדקים למאמנים - זה אחרת לגמרי. הגישה שלהם הרבה יותר קשוחה, של בוא נראה איך אתה באמת עובד בפועל כדי להצדיק את הרווח שלך ושל התעודה שקיבלת. בישראל נמצאים יותר מדי על השולחן, מול הלוח, ופחות מדי על הדשא".

1,800 מאמנים בישראל, 1,250 משלמים דמי חבר

איגוד המאמנים הוקם לפני 43 שנה, אבל תודו שכמעט לא שמעתם עליו. אז ככה, יש לו שמונה חברי הנהלה שנבחרים אחת לארבע שנים, על-ידי "מליאת המאמנים" - אלו שמשלמים דמי חבר שנתיים (כיום מדובר על כ-1,250 מאמני ומדריכי כדורגל בישראל שמשלמים, מתוך 1,800 מאמנים ומדריכים מוסמכים בסך הכל). תקציבו השנתי של האיגוד כיום עומד על כ-300 אלף שקל, והוא מורכב כולו מדמי החבר שמשלמים המאמנים (בין 400 ל-450 שקל בשנה למאמן שמועסק בשתי הליגות הראשונות, סכומים נמוכים יותר לכל היתר).

ידו הארוכה של המשבר הכלכלי הגדול בהתאחדות לכדורגל הגיעה גם לאיגוד המאמנים: "בהסכם ההיסטורי עם ההתאחדות כתוב שאיגוד המאמנים אמור להיות מתוקצב ב-50 אלף שקל בשנה", אומר שניידר. "לאור המצוקה בהתאחדות, הובהר לנו שלא נצפה לזה. כבר לפני שלוש שנים הפסיקו את הזרמת הכספים".

- 50 אלף שקל זה לא הרבה, גם אם המצב בהתאחדות קשה.

"אני לא יודע אם הם לא יכולים לשלם - יכול להיות שזה לא בסדרי העדיפויות שלהם. על-פי 'הניירת', אני יכול לריב איתם על זה. אבל אם אני רוצה להיות חכם ולא צודק - אז אני אומר ככה: אנחנו יושבים בהתאחדות, מקבלים מהם שירותי משרד. ולכן אנחנו מוכנים לעבוד איתם ולהגיע איתם בעתיד להסכם אחר, כשהם יגידו לנו שאפשר. בסך הכל, מבין 30 המאמנים הראשיים בשתי הליגות הבכירות - רק שבעה משלמים לנו דמי חבר". על הנושא הזה ואחרים, היה אמור להיפגש שניידר בשבוע שעבר עם יו"ר ההתאחדות עופר עיני, "אבל בינתיים הוא דחה את הפגישה איתי כבר שבע פעמים".

- מאמן שמשלם דמי חבר - מה הכסף הזה קונה לו?

"קודם כל, השתלמויות במחירים נמוכים והעברת חומר מקצועי שאין שני לו ברמתו, מתוך כל ההשתלמויות וכל המקומות באירופה שהיינו בהם", מסביר שניידר, המשמש כאחד מתוך 12 חברי ההנהלה של AEFCA - איגוד המאמנים האירופי, הכולל בתוכו 48 מדינות מתוך ה-54 החברות באופ"א. "הבאתי מאמן מבלגיה שמנהל את מחלקת ההדרכה של ההתאחדות הבלגית, ומשמש כמאמן הכושר של נבחרות בלגיה. מאמנים שמשלמים דמי חבר אצלנו יכולים להשתתף בקורס הזה תמורת 80 שקל בלבד". החודש סגר שניידר השתלמות בארץ שתכלול הרצאות מאת ג'רארד הוייה, הצרפתי שאימן בעבר בליברפול, ליון ופ.ס.ז'.

72 אלף שקל לעידן טל

חוץ מזה, חבר משלם באיגוד המאמנים מקבל גם מעטפת של יעוץ משפטי - ומתברר שזה משהו שבהחלט נדרש בתרבות הארגונית הלקויה של הכדורגל בישראל: "בשנתיים האחרונות הגיעו לפתח האיגוד 162 מקרים שונים של הפרות חוזים של מאמנים, שתבעו את האגודה שבה הם התחילו את העבודה", מספר שניידר.

"הפגישה הראשונה עם היועץ המשפטי שלנו היא חינם. היועמ"ש הנוכחי שלנו (עו"ד רועי כהן ועו"ד טל ספיבק - ש"ב) לוקח אחר-כך תשלום עבור הזמן, ההופעות בבתי הדין וכו' - מקסימום 8%-9% מהערך של התביעה". אחד המקרים הבולטים בהם טיפל האיגוד היה תיק שניהל עידן טל מול הפועל ירושלים: כדורגלן העבר שקיבל את מושכות האימון הראשונות בקריירה שלו בקבוצת נעוריו, אך פוטר לאחר חודשים ספורים בתפקיד - זכה ביוני האחרון מהמוסד לבוררות של ההתאחדות לפיצויים בסך 72 אלף שקל. "אבל מי שצריך בעיקר את העזרה שלנו הם הפירמידה מלמטה, עד הליגה הלאומית. אם אני מאמן בכיר ויש לי את העורך דין 'שלי', אני לא צריך אותך - ככה זה עובד, ככה היה לאחרונה עם אייל לחמן, ככה עם גיא עזורי. החבר'ה מהליגות הנמוכות צריכים אותנו בעיקר בגלל ההקלה הכספית - אצל עורכי הדין של המאמנים הבכירים, שעון התשלום מתקתק גם בשיחות טלפון".

- אנחנו מוציאים הרבה מאוד שחקנים לחו"ל. ברמת המאמנים יש לנו רק את גרנט, וחוץ ממנו "נתקענו" עם אפיזודות קצרות של שום, גיא לוזון וכמה חבר'ה שהיו בקפריסין וחזרו מהר. איפה הפערים?

"מבחינת האירופים אנחנו עדיין נחשבים ל-Emerging Country, אנחנו לא מעצמה. אולי זה גם קשור לשפה - יש אנגלית שבורה, ויש גם את השפה המנטלית: המאמן הישראלי חושב שהוא יודע יותר מכולם, ומצד שני הוא לא כל כך יודע לעבוד בצוות, כי בארץ מפחדים מעוזרי המאמן. אני לא בטוח שהמאמנים הישראלים כל כך רוצים לצאת לחו"ל - רוב הניסיונות היו לא טובים. למשל, החיים של לוזון בבלגיה לא היו קלים. הטיפוס הישראלי היה שונה לבלגים, וגם כשהתוצאות היו טובות עשו לו את המוות. גם לאברם היה חוזה טוב עם אברמוביץ' והוא קיבל הרבה כסף אחרי שפיטרו אותו, אבל האם הוא חלם שהוא לא יעבוד כל כך הרבה זמן עד שהוא קיבל עכשיו את גאנה?"

השיעורים שהמאמן הישראלי יכול ללמוד מהקרואטי

החודש התקיים במשך ארבעה ימים בזאגרב, קרואטיה, הכנס השנתי של AEFCA, איגוד המאמנים האירופי, בהשתתפות כ-240 מאמנים מרחבי אירופה ועוד כ-100 מאמנים מרחבי העולם. גולת הכותרת: ביקור באקדמיה של דינמו זאגרב, שלפי דירוג אחרון של פיפ"א נחשבת לשישית באיכותה באירופה אחרי אלו של ברצלונה, אינטר, אייאקס, פורטו, וארסנל.

"החשיבה המקצועית שלהם, הצורה בה הם מעבירים אימונים של גילאי 15-17 - נותנים לי את ההבנה למה קרואטיה היא מעצמת כדורגל, ולמה יש לה כל כך הרבה כדורגלנים רשומים בהתאחדות המקומית (כ-100 אלף שחקנים רשומים על 4.6 מיליון תושבים - לעומת 35 אלף שחקנים על 8.1 מיליון כאן בישראל - ש"ב)", אומר שניידר, שלקח חלק בכנס. "כל שלב של האימון מבוצע עד תום, על-ידי כל שחקני הסגל - בלי שאף אחד גנב מטר בריצה, או מתיחה אחת מיותרת, או קפיצה אחת מיותרת. בחלק העיקרי של האימון היה תרגול מוגדר של הנעת כדור ותנועה של שחקנים שבאים מאחור, לעומק. וראית כל הזמן תרגול ותרגול ותרגול - עד ליישום שלו בצורה הטובה ביותר. יש שם התעקשות על שלמות. וגם עניין הקצב של האימון מכריע: כל הזמן הזרימו שם כדורים לאימון - לא היה זמן אחד של רגע מת, שכדור הלך לאיבוד והלכו להחזיר. אין הרבה הפסקות מים. בסך הכל האימון הוא שעה וחצי של עשייה נטו.

"עוד משהו שתפס אותי זו התוכנית ארוכת הטווח שהם בונים", ממשיך שניידר. "בכדורגל יש מונח שנקרא 'תקופתיות' - התוכנית בנויה לא על אימון אחד, שבוע אחד או תוצאה אחת. היא בנויה לשישה שבועות, כאשר בכל שבוע עושים עדכון מה השגנו בפועל לעומת התוכנית. האם השחקנים נכנסו לכושר שרצינו? האם בנינו את התרגילים כמו שצריך? האם בלט במשהו במשחק שלנו שהוא חורג מהתוכנית השש-שבועית? כאן בארץ התוכנית השש-שבועית כמעט ולא מיושמת על-ידי אף איש מקצוע. בעיקר כי חושבים רק על השבת הקרובה ואיך שורדים אותה.

"שורה תחתונה, הקרואטים לא יותר טובים מאיתנו בשום דבר. יש שם שחיתויות, ויש שם בעיות כלכליות יותר גדולות מבארץ, ויש שם מלחמה, ואין שם מתקנים יותר טובים או מוחות כדורגל יותר טובים. אנחנו מכירים את כל התרגילים שלהם, הם לא המציאו שום דבר. אנחנו פשוט נופלים ביישום, בדברים הקטנים".

צרו איתנו קשר *5988