"האם החלטה על 'לוויתן' בכלל צריכה להיות מסורה לממונה?"

מומחים להגבלים עסקיים: "תוצאת החלטת הממונה לסגת מההסדר עם דלק ונובל אנרג'י עלולה לחרוג מנפילה זמנית של מניות השותפויות; ישראל מתחילה להצטייר בעיני משקיעים בינלאומיים כיעד השקעות בסיכון גבוה"

פרופ' דיויד גילה / צילום: יונתן בלום
פרופ' דיויד גילה / צילום: יונתן בלום

החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, מהבוקר (ג'), לסגת בכפוף לשימוע מהסדר הפשרה שהושג עם קבוצת דלק ונובל אנרג'י, שקבע כי יוכלו להמשיך ולהחזיק במאגר "לוויתן", מעוררת סערה בקהילה המשפטית. "האם לא ראוי שבשאלה הנוגעת לפיתוח משק האנרגיה, יכריע שר האנרגיה או הקבינט הכלכלי?" תוהה עו"ד ניב סבר, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד מ.פירון ושות'.

עו"ד טל אייל-בוגר ממשרד מפישר, בכר חן, וול, אוריון ושות' מוסיפה כי נסיגתו של הממונה מן ההסדר בשלב כה מאוחר של המשא-ומתן היא חסרת תקדים, "צריך לשאול האם הובאו בפני הממונה עובדות חדשות", היא אומרת.

לדעת עו"ד סבר, החלטתו של גילה חודרת לתחום אחריותן של רשויות אחרות. "רשות ההגבלים מבססת את מעמדה כ'רגולטור-על', ששיקול-דעתו גובר על שיקול-דעתם של רגולטורים אחרים, כל אימת שעולה המלה 'תחרות'. חוק הנפט התיר אחזקת רישיונות מרובים בידי אותם גורמים. ייתכן שזה רע לתחרות, אבל זה הדין, ואם הממונה על ההגבלים סבר שהחוק שגוי, או שהממונה על הנפט שגה באשרו את כניסת נובל ודלק ל'לוויתן' - היה עליו לפעול למניעת כניסתם לרישיון מראש".

עוד אומר עו"ד סבר: "לפי הפרסומים, הרשות טוענת כי בשל עיכוב פיתוח מאגר 'לוויתן' צפויה פגיעה במשק, אולם הדבר מעלה שאלה - האם החלטה שמשמעותה פגיעה בפיתוח משק האנרגיה בכלל צריכה להיות מסורה לממונה? האם לא ראוי שבשאלה הזו יכריע שר האנרגיה או הקבינט הכלכלי? תוצאת ההחלטה עלולה לחרוג מנפילה זמנית של מניות השותפויות בבורסה - ישראל מתחילה להצטייר בעיני משקיעים בינלאומיים כיעד השקעות בסיכון גבוה, שלא טוב לעשות בו עסקים או להשקיע בו".

עיתוי חריג

עו"ד אייל-בוגר מוסיפה כי עיתוי ההחלטה, בשלב כה מאוחר של המשא-ומתן בין הממונה לבין דלק-נובל, הוא תופעה חריגה. "אני עוד לא מכירה מקרה שבו הממונה וגוף מסוים הגיעו לכדי טיוטת צו מוסכם, והממונה לא הגיש בקשה לצו מוסכם לבית הדין להגבלים עסקיים, זה מקרה חריג".

לדבריה, "אם הפרסומים בנושא מדויקים, הרי שמדובר בשינוי דרמטי במתווה ההתנהגות והעבודה מול הממונה. עלולה להיות לזה השלכה על התחושה הרווחת היום, שאם סוגרים משהו עם הממונה - אז העניין אכן סגור. כמובן שההשלכה איננה רק על תחום האנרגיה אלא גם תעשיות אחרות".

לדעת עו"ד אייל-בוגר, "צריך לשאול מה חדש ומה לא יכול היה הממונה לשקול קודם. השאלה היא האם הגיעו לידיעת הממונה עובדות, והדגש על המילה 'עובדות' חדשות, אם כך היה - זה שיקול שניתן להבין. אם הובאו בפניו פרספקטיבות חדשות - ראוי שהממונה יבוא וישים את הדברים על השולחן".

תהליך של הבשלה

עו"ד מיכל הלפרין, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ולשעבר היועצת המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים, חולקת על דעת שני קודמיה.

"אני לא בטוחה שכלום לא השתנה כאן", היא אומרת. "היו כמה שינויים שהביאו לשינוי העמדה אצל הממונה. רשות ההגבלים העסקים נכנסה לבד לקרב הזה, כשהרגולטורים האחרים נמנעו מלעשות את עבודתם. היה פה תהליך של הבנת השוק, הבנה של מה ניתן להשיג בפשרה, ובמה כרוך המאבק המשפטי שצפוי לרשות ההגבלים כעת. חבל שאבדו כאן שנתיים של עבודה, אבל צריך להבין שהיה פה תהליך של התגבשות".