מציאות שעולה על כל דמיון

הסיטקום הטוב בטלוויזיה, "פולישוק", הוא בעברית. לצחוק או לבכות?

פולישוק / צלם עודד קרני
פולישוק / צלם עודד קרני

"פולישוק", יום ב' 22:10, ערוץ 2 קשת

תראו איזה מין דבר: הסיטקום הטוב בטלוויזיה הוא בעברית, יצירה מקורית שכולה משלנו - ועדיין קשה לדעת אם לצחוק או לבכות. פולישוק, האיש והסדרה, מצליחים לשגשג מעונה לעונה במציאות שעולה על כל דמיון: תארו לכם שפולישוק היה מחליט להעביר לילדיו כספים דרך איגוד מגדלי הבקר למשל (לכאורה כמובן). זה לא היה נראה לנו מופרך מדי?

ובכל זאת, הסדרה הזאת - גם כתובה, גם מבוימת וגם משוחקת לעילא - מצליחה לשרוד, למרות שמי שכותב כאן את המציאות עושה עבודה לא רעה בכלל.

הערב, למשל, יתברר שבובעס לא יכול לטוס ל"מצעד החיים" בגלל חתונת-הכסף שמארגנת לו אשתו הנבגדת. פולישוק אמור להחליף אותו, אבל תחילה עליו לחבור לתמידי התיכון כדי ללמוד איתם על השואה.

השואה כבר מזמן אינה טאבו בתוכניות ישראליות, אפילו בתוכניות סיטקום או סאטירה ("החברים של נאור", "מצב האומה" ועוד), אבל אני כבר לא יכול לחכות ולראות איזה טיפול הכין שמואל הספרי לנושא, ובעיקר לשימוש הציני שעושה בו המערכת הפוליטית בישראל.

אז למה אני לא שמח מכך שהסיטקום הכי מוצלח על המסך הוא משלנו? אולי כי הבדיחה היא עליי.

* ציון: 9