"בשעה שבאיומים יש התקדמות מתמדת, לא חלה התקדמות ממשית במתן המענה לאיומים על המתקנים הרגישים, האזרחיים והביטחוניים וזאת מאז שהחל הטיפול בכך בשנת 2004"- כך מזהיר מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח הביקורת שלו על מערכת הביטחון.
רוב הפרק שעוסק בביקורת על ההיערכות למיגון המתקנים הרגישים בישראל נגד האיום עליהם לא פורסם בדוח המבקר, וזאת על פי החלטת ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת מנימוקים של שמירה על ביטחון המדינה. על רקע ההחלטה, המבקר פרסם רק תקציר מממצאי הביקורת שנעשתה במשרדי ראש הממשלה, הביטחון, בצה"ל, במשרד להגנת העורף (שבינתיים נסגר ופעילותו הועברה למשרד הביטחון - י.א) ובחברות ממשלתיות.
בתקציר הדוח מעיר המבקר כי גם ניסיונות שנעשו בעבר למגן חלקית מתקנים אזרחיים שהוגדרו רגישים ביותר וזאת לפי הוראת ראש הממשלה - טרם הסתיימו. "מצב זה משקף את הליקוי הבסיסי בהסדרת תפיסת המיגון על המתקנים הרגישים האזרחיים במדינת ישראל והוא היעדר גורם אחד הנושא בסמכות ובאחריות לריכוז ולתיאום כלל הגורמים הרלוונטיים שאמורים לטפל בסוגיה זאת", קבע המבקר.
בפרק אחר בדוח הביקורת, שעוסק בתשתיות ייצור לאומיות בתעשיות הביטחוניות מתריע המבקר על כך שבמשרד הביטחון ובצה"ל אין ראייה מערכתית לגבי כלל תשתיות הייצור החיוניות בתעשיות הביטחוניות, לרבות מיפוין, מצבן הפיזי והתעדוף ביניהן - לצורך קבלת החלטות בנוגע להיקף ההשקעה הנדרשת לשימורן ולפיתוחן בטווח הארוך.
עיקר הממצאים של המבקר בפרק זה עוסקים בתעשייה הצבאית (תעש), התעשייה האווירית ורפאל - כולן חברות ביטחוניות שבבעלות מלאה של המדינה. מדובר בתשתיות ייצור של תחמושת ושל מערכות נשק בעבור צה"ל, שאמורות להבטיח למדינת ישראל יכולות עצמאיות בעת מלחמה ובלי לפתח תלות באספקה של פריטים החיוניים ללחימה ממדינות אחרות.
במשך השנים התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון הקצו מיליארדי שקלים רבים בהקמת קווי ייצור של תחמושת כבדה, כמו פגזים וראשי קרב לטילים ותחמושת קלה, וכמו כדורים לרובים ולמקלעים. לדעת המבקר, סוגיית שימור תשתיות הייצור מקבלת חשיבות יתרה במקרים שבהם אין לתעשיות הביטחוניות מניע עסקי לשימורן - בהיעדר הזמנות.
במקרים אלו, כך הוא מזהיר, קיים חשש להזנחת התשתיות, לאובדן של יכולות ייצור, לפגיעה בזמינות הספקת אמצעי לחימה (אמל"ח) - לרבות תחמושת לצה"ל, תוך פגיעה ביכולתו המבצעית ולהגברת התלות של ישראל במדינות אחרות בכל הקשור לאספקת נשק בזמן חירום. המבקר הזהיר כי במצב זה, הקמתן מחדש של תשתיות ייצור שאבדו בתעשיות הביטחוניות תהיה כרוכה בהשקעה של משאבים גדולים ותימשך זמן רב.
לאחר מלחמת לבנון השנייה וכחלק מהפקת הלקחים מהתנהלותה, מינה משרד הביטחון ועדה לבחינת ההיערכות להגברת עצמאות הפיתוח והייצור של אמל"ח, שכונתה "ועדת כחול לבן". הוועדה קבעה את כמויות הייצור השנתיות המזעריות שנדרשות בתעשיות הביטחוניות - כדי לשמר קווי ייצור פעילים, מה שמכונה "קווים חמים", שאמורים להבטיח יכולות ייצור בקצב גבוה כך שיספקו את צרכי צה"ל בזמן מלחמה. חרף המלצות הוועדה, משרד הביטחון לא הגדיר במשך שנים מהם קווי ייצור חיוניים - כך שתעש סגרה מאז גם קו ייצור של תחמושת כבדה.
בדוח המתפרסם היום קובע המבקר כי מחודש אוגוסט 2007 ועד חודש אפריל השנה משרד הביטחון וצה"ל לא נתנו תוקף להמלצות של "ועדת כחול לבן" בעניין קווי הייצור החיוניים שיש לשמר בתעשיות הביטחוניות. המבקר העיר למשרד הביטחון ולצה"ל על כך שלא עשו עבודת מטה למיפוי קווי הייצור החיוניים, כדי לגבש ראייה מערכתית לגבי כלל הקווים החיוניים בכל התעשיות הביטחוניות וכדי לקבל בעתיד החלטות לגבי היקף ההשקעה בהם לטווח הארוך.
המבקר קבע כי "בהיעדר עבודת מטה, אין במשרד הביטחון קביעות בנוגע להקצאת מקורות תקציב לחידוש הקווים ולשימורם. בשנים 2007-2011 משרד הביטחון לא קיבל החלטות מגובות בתקציבים כדי לשמר קווי ייצור חיוניים בתעש ונגרמו נזקים כבדים לקווים בתשלובת התחמושת הכבדה".
המבקר הוסיף וקבע כי גם בחודש ספטמבר 2013, משרדי הביטחון וצה"ל לא הגדירו את קווי התחמושת הכבדה של תעש כקווים חיוניים. משרד הביטחון נימק זאת ב"מצוקה תקציבית".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לממצאים: "מערכת הביטחון מקיימת ומתחזקת רשימות של תשתיות ייצור לצרכים ביטחוניים, אשר ראוי לשמרם פעילים בכדי לעמוד ביעדי המלאי הנדרש לצה"ל. יחד עם זאת, בשל אילוצי תקציב קבעה מערכת הביטחון יעדי מינימום, שיאפשרו את שימורם ואי-סגירתם של הקווים הללו. מנכ"ל משרד הביטחון הנחה על הקמת צוות פעולה משותף למשרד הביטחון ולצה"ל, על מנת לוודא כי יש מתאם בין צרכי צה"ל המתעדכנים מעת לעת, לבין קווי יצור בתעשיות הביטחוניות. תוכנית זו מגובה בהוצאה תקציבית הולמת רב-שנתית כדי לאפשר עמידה ביעדים אלו.
"מערכת הביטחון מיפתה את מגוון התשתיות החיוניות במדינת ישראל, בהתאם לשיוכן ולמידת השפעתן על החוסן הלאומי. לכל סוג הוגדרו קריטריונים מוסכמים עם המועצה לביטחון לאומי. רשימת המתקנים הוסדרה בהחלטת ממשלה, והחל בפועל ביצוע מיגון להעלאת שרידותם על-פי סדרי עדיפויות מבצעיים. מערכת הביטחון עוסקת בפועל בתאום עם משרדי הממשלה השונים (בדגש על משרד האנרגיה והמים) וחברות התשתיות על הסדרת תכנית רב-שנתית (תר"ש תשתיות חיוניות), לרבות העמדת תקציב על ידי כלל הגורמים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
