לשנות את שיטת המיסוי

תמחור הדלק "העקום" הוא חוליה נוספת במיסוי העקיף הלא צודק

דלק / צילום: thinkstock
דלק / צילום: thinkstock

צניחת מחירי הנפט בעולם בחודשים האחרונים, מכמאה דולר לחבית לכ-50 דולר לחבית, עדיין מדווחת מדי יום במהדורות הכלכליות, מזעזעת כלכלות תלויות-נפט, דוגמת רוסיה, איראן וונצואלה, מכה במחירי מניות האנרגיה הגלובלית, ומהווה בשורה עצומה לכאורה לצרכן העולמי. לצד ההשפעות השליליות, צניחת מחירי האנרגיה צפויה להוות תמריץ כלכלי עוצמתי ובלתי-צפוי, שלא מבית הבנק המרכזי ותקציבי הממשלות, לכלכלה הגלובלית; ולתרום לצמיחה העולמית כ-0.5% בשנה, אם מחירי האנרגיה הנמוכים אכן יישמרו.

ובישראל - כאשר בוחנים את התמונה הגדולה של השפעת ירידת מחירי הנפט על כלכלת ישראל, מדובר בהתפתחות חיובית, שכן הירידה תפחית את קצב האינפלציה, תתמוך ביצוא, תתרום לשיפור בחשבון השוטף ועוד. מנגד, כאשר בוחנים את ההשפעה הישירה של צניחת מחירי הדלקים הגלובלית על חשבון הדלק החודשי הממוצע של משק-בית ישראלי, מתברר שמדובר בהשפעה צנועה ביחס למפץ הגדול בשוק האנרגיה העולמי.

סקירת הכלכלן הראשי של האוצר לחודש דצמבר 2014 מלמדת על כך באופן מיטבי. על-פי כלכלני האוצר, הציבור הישראלי צרך בשנת 2012 דלק שנתי בהיקף כספי מצטבר של 12.6 מיליארד שקל. ב-2012 עמד המחיר הממוצע של בנזין 95 על 7.63 שקלים לליטר. החודש, ינואר 2015, עומד המחיר ברמה של 6.267 שקלים לליטר. סך החיסכון החזוי בשל הירידה עומד על 2.24 מיליארד שקל בשנה, 0.6% מההכנסה נטו של משקי-הבית. על-פי הערכות באוצר, ירידת מחירי הדלקים תותיר בכיסה של משפחה ממוצעת כ-80 שקל בחודש.

יצוין, כי על-פי האוצר, על אף ירידת מחירי הדלק, תעריפי הנסיעה הציבורית לא צפויים להשתנות בתחילת שנת 2015, כי הם מוצמדים למדד המחירים לצרכן. שליש ממשקי-הבית אינם מחזיקים רכב, כך שהם אינם נהנים, בקטע הזה, מרעידת האדמה בשוק הדלקים הגלובלי.

לממשלת ישראל אין יד ורגל ומעורבות בנוגע להקלה הצנועה על חשבון הדלק שלנו, שכן מדובר בירידות מחיר גלובליות במחירי הדלקים, אשר כתוצאה ממערכת מיסוי מקומית דרקונית צפוי להיתרגם בדוחק רב לחשבון הדלק של אזרחי ישראל.

מחיר הדלק בישראל מורכב מארבעה מרכיבים: מחיר חבית נפט באגן הים התיכון, מס בלו, מרווח השיווק של תחנות הדלק ומע"מ. נכון לינואר 2015 מס הבלו על ליטר בנזין הוא 3.05 שקלים, והוא אינו תלוי במחיר הנפט בעולם. מרווח השיווק הוא אחוז הרווח שחברות הדלק לוקחות לעצמן, ואמור לממן את הוצאות השינוע והמכירה של הדלק. מרווח השיווק הוא כ-9% ממחיר הדלק. מס-ערך-מוסף, בשיעור של 18%, מוטל על מחיר הדלק, ופה קיים רווח כפול למדינה, כי המע"מ מוטל על סכום שלושת הגורמים לעיל. כך שבנוסף למס בלו שהולך למדינה, אנו מוסיפים עליו עוד 18% מס. עקב מבנה מיסוי קשיח וגבוה, מחיר ליטר בנזין בישראל לא מושפע מאוד ממחירי הנפט בעולם. למעשה, אם מבנה המיסוי לא ישתנה, קשה לראות מצב שבו מחיר הדלק יורד מתחת ל-6 שקלים לליטר, כמו שהיה עד לפני עשור.

תמחור הדלק "העקום" בישראל הטומן בתוכו רכיב עצום של מס עקיף בלתי תלוי במחיר המוצר עצמו, הוא חוליה נוספת במיסוי העקיף הגבוה במדינה יחסית למדינות ה-OECD. בספטמבר 2012 עלה שיעור המע"מ בישראל מ-16% ל-17%. ביוני 2013, עלה שוב שיעור המע"מ במדינה מ-17% ל-18%. שתי העלאות מסים עקיפים אלו לבדן גורעות מכיס הציבור כ-9 מיליארד שקל בשנה.

אם נוסיף לכך את שחיקת קצבאות הילדים, ומסים עקיפים נוספים שספג הציבור בשנים האחרונות, נבין כי המיסוי העקיף בישראל נוגס בכל חלקה טובה, ומס הבלו הגבוה הוא רק דוגמה כואבת אחת מיני רבות.

ממשלת ישראל החדשה צריכה לשנות את שיטת המיסוי המעוותת. עדיף להגדיל את המיסוי הישיר הנמוך מהותית מהממוצע במדינות ה-OECD, ולהקטין את המיסוי העקיף הגבוה מהותית מהממוצע ב-OECD. אך הגדלת המיסוי הישיר חייבת להיות מבוקרת ומכוונת להכנסות אשר נהנות ממדרגות מס-הכנסה נמוכות מהרצוי; ואין מדובר בהעלאת מס ישיר רוחבית על כלל העשירונים.

שינוי תמהיל הכנסות המדינה ממסים, תוך הגדלת רכיב המס הישיר על-חשבון המס העקיף בהתאם למקובל בעולם המפותח, יתרום גם תרומה ניכרת להתרת עניבת יוקר המחיה החונקת.

צרו איתנו קשר *5988