דיויד גילה לא ממצמץ: "חותרים לשינוי במבנה שוק הגז"

גילה על ההחלטה לפרק את מונופול הגז: "הגענו למסקנה שהאחריות המוטלת עלינו בחוק לא מאפשרת לנו לחתום על טיוטת הצו המוסכם, ולא מאפשרת לנו לבוא ולשכנע את בית הדין לסמוך ידיו על הפתרון הזה"

פרופ' דיויד גילה / צילום: יונתן בלום
פרופ' דיויד גילה / צילום: יונתן בלום

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, התייחס הבוקר (ג') באופן ציבורי לכוונתו לחזור בו מהפשרה שגובשה בין רשות ההגבלים העסקיים לשותפות הגז - קבוצות דלק ונובל אנרג'י - באשר להחזקתם במאגרי הגז תמר ולוויתן. לדבריו, הוא חזר בו מעמדתו לאור הערות הציבור לטיוטת הצו המוסכם שפרסם. "הגענו למסקנה שאיננו יכולים לבוא לבית הדין ולשכנע שהצו המוסכם הוא לטובת הציבור", אמר גילה בכנס השנתי של רשות ההגבלים העסקיים שהתקיים בתל אביב.

"אנחנו, כידוע, חותרים לשינוי מבני בשוק הגז הטבעי כדי להביא לתחרות אמיתית", אמר גילה. "העוגן של הרצון להתערב הוא טענה שלנו להסדר כובל בין הצדדים, שגרם למונופול. אנחנו רוצים להתערב משום שלטענתנו המונופול הגיע למעמדו בזכות הסדר כובל לכאורה שהוא ביצע. עשינו מאמץ כביר לפתור את הפרשה מחוץ לבית המשפט".

בהתייחס לטענות שעלו נגדו בגין עיתוי החזרה שלו מהחלטתו להגיע לכדי פשרה עם שותפות הגז, אמר הממונה: "החוק קובע שיש אפשרות להגיע לטיוטה של צו מוסכם שבמקרה שלנו אמור היה לאזן בין סוגיית התחרות לבין האיום של שותפות הגז שלא לפתח את המאגרים. החוק אומר לנו שאחרי שהגענו למתווה עלינו להציג אותו להערות הציבור.

"לאחר שהציבור מסר את עמדתו, החוק מורה שעלינו לשקול את עמדת הציבור ולהחליט אם להגיש את טיוטת הצו המוסכם לבית הדין. בעניין הגז, הייתה כמות יוצאת דופן של הערות שקיבלנו מן הציבור. לאחר קבלת ההערות וניתוח הנתונים, הגענו למסקנה שאיננו יכולים לבוא לבית הדין ולשכנע שהצו המוסכם הוא לטובת הציבור. כמובן, ההחלטה כפופה לשימוע ואנחנו מצויים במגעים עם השותפות גם בימים אלו. אני חושב שהשאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו היא איך אנחנו רוצים שהשוק הכל כך חשוב הזה ייראה בטווח הארוך - האם אנחנו רוצים מבנה שוק תחרותי או מונופול לתמיד".

יכולה האכיפה השתפרה

גילה סקר בנאומו את ההתפתחויות המשפטיות והרגולטוריות בתחום ההגבלים העסקיים בשנים האחרונות. "בשוק הנמלים הכרזנו על קבוצת ריכוז ונתנו הוראות. בשוק מוצרי החלב הגענו לצו מוסכם - והסרנו חסמי תחרות", אמר גילה.

לדבריו, יכולת האכיפה של הממונה השתפרה בשנים האחרונים, בין היתר בשל הסמכות שהוענקה לו להטיל עיצומים כספיים. "אחד החללים שמולאו בשנים האחרונות הוא האפשרות להטיל עיצומים כספיים. כיום ניתן להטיל עיצום עד תקרה של 24 מיליון שקל על חברה ועיצומים אישיים על מנהלים ובכירים בחברות עד למיליון שקל. הקביעות שהממונה קובע במסגרת הטלת העיצומים יכולות לעזור גם בתחום האכיפה האזרחית ולשמש את התובעים בתובענות ייצוגיות. זהו אמצעי שיכול להשלים את האכיפה". גילה הביע תקווה שסמכויות הממונה להטיל עיצומים יורחבו לאחר הבחירות ואמר: "האכיפה דורשת עוד שדרוג; כבר עמד על הפרק תיקון בעניין זה, ואני מקווה שהוא יעבור לאחר הבחירות".

חלק אחר בנאומו של גילה הוקדש ליוקר הקרקע והשלכתו על יוקר הדיור. "הסוגיה של הקצאת קרקע חשובה לנושא התחרות. כאשר המדינה מקצה קרקע לגוף מסוים, זה יכול להשפיע על השוק ויש להביא זאת בחשבון. אם המדינה מקצה קרקע לגוף הכי גדול, שפעיל כבר באזור הגיאוגרפי הרלוונטי, הדבר יכול לחסום מתחרים מלהיכנס לאותו אזור ולהתחרות על לבם של הצרכנים", אמר גילה. לדבריו, הואיל ורוב הקרקע בישראל שייכת למדינה, על המדינה להשתמש בכוחה כדי להקטין את הריכוזיות.

"מה שנכון לגבי תחום הדיור נכון גם לגבי קניון גדול או מלון גדול", אמר הממונה. "מצאנו שאם מקצים את הקרקע לקבוצת הקניונים הכי גדולה או השנייה בגודלה - יש בזה כדי להגביר את הריכוזיות. כך גם בתחום המלונאות - גוף שמחזיק בכמה מלונות באילת או בים המלח, ניתן להחליט שלא להקצות לו קרקע חדשה באותו אזור. קבינט יוקר המחיה הוציא החלטה שאנחנו, מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), נגבש תקנות שיאפשרו לשקול שיקולי תחרות בהקצאת קרקעות. אנחנו עובדים על התקנות הללו, ובקרוב נשלים את המלאכה".

"זו מדינה בזיג-זג. לאיזה גילה להאמין?"

בכירים בתעשיית הגז הגיבו היום לדברי הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, וטענו: "זו מדינה בזיג-זג, שמהמרת על עתידה הכלכלי. אנחנו כבר לא יודעים למי להאמין - לדיוויד גילה של 2014, שטען בוועדת הכלכלה שלא יוכל להוכיח בבית המשפט את הטענה להסדר כובל לכאורה, או לדיוויד גילה של 2015 שמשוכנע שיש לו קייס משפטי חזק. למי להאמין? לגילה שטען בתוקף שמכירת כריש ותנין יובילו לתחרות בשוק, או לגילה שנסוג עכשיו בבהילות מעמדותיו הקודמות? מה השתנה? אילו נתונים חדשים משנים את התמונה? ההתנהלות של הרגולציה הישראלית בתחום הגז מעידה על חוסר משילות מתמשך וחוסר קבלת אחריות. לא די בכך שהממונה תוקע את פיתוח תעשיית הגז כבר שלוש שנים, עכשיו חוסר ההחלטיות שלו עומד לגבות מחיר כבד נוסף מהכלכלה הישראלית. כנראה הכישלון המתמשך של רשות ההגבלים בטיפול ביוקר המחיה בתחומי הדיור והמזון הוביל את גילה להסיט את האש לכיוון של תשובה".