אזהרות-שווא: הגירעון ב-2014 - נמוך במעל מיליארד שקל מהיעד

הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2014 הסתכם ב-29.9 מיליארד שקל, שהם 2.8% מהתמ"ג, למרות הוצאה בלתי מתוכננת של 7 מיליארד שקל לכיסוי עלויות הלחימה ב"צוק איתן"

שוב אזהרות האוצר התגלו כהתראות שווא: הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2014 הסתכם ב-29.9 מיליארד שקלים שהם 2.8% מהתמ"ג. מדובר בסכום שנמוך ביותר ממיליארד שקלים מהגירעון שתוכנן במסגרת תקציב 2014 (31.1 מיליארד שקלים) וזאת למרות הוצאה בלתי מתוכננת של 7 מיליארד שקלים לכיסוי עלויות הלחימה בצוק איתן.

כזכור גם שנת 2013 הסתיימה בגירעון נמוך מהתחזיות הקודרות של האוצר של 3.2%. גם בשנת 2015 מסתמן גירעון נמוך מהיעד, והפעם כתוצאה מהקדמת הבחירות שמנעה את אישור התקציב.

באוצר הסבירו את הסטייה בסדר גודל של כ-0.2% תמ"ג מהגירעון המתוכנן בהוצאות נמוכות מהתכנון, שקוזזו בחלקן על-ידי הכנסות נמוכות מהחזוי.

סך הוצאות הממשלה הסתכמו ב-312.8 מיליארד שקלים לעומת 314.9 בתכנון בתקציב המקורי, ושיעור הביצוע הכולל הסתכם ב 99.4%. סך הוצאות משרדי הממשלה (ללא תשלומי הריבית) הסתכמו ב-263.4 מיליארד שקלים לעומת 264.3 בתכנון בתקציב המקורי. הן היו גבוהות ב-3.5% בהשוואה להוצאות בשנת 2013 (באותן הגדרות מדידה). שיעור הביצוע הכולל של הוצאות משרדי הממשלה מהתקציב המקורי היה 99.7% בהשוואה ל-98.0% בשנת 2013, 101.3% בשנת 2012, 99.1% בשנת 2011 ו- 100.8% בשנת 2010. הוצאות הממשלה בשנת 2014 נשארו יציבות בשיעור של 28.8% מהתמ"ג, בדומה לשנים 2011 עד 2013.

סך הכנסות המדינה בשנת 2014 הסתכמו ב-282.9 מיליארד שקלים בהשוואה ל-283.7 מיליארד כחזוי בתקציב המקורי. סך גביית המסים הסתכמה ב-254.7 מיליארד שקלים, והייתה גבוהה ב-1.9 מיליארד מהחזוי בתקציב המקורי. סך גביית המסים עלתה נומינלית ב-5.9% בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2013.

בחודש דצמבר 2014 הסתכמו הכנסות ממסים ומאגרות ב-21 מיליארד שקל. בשנת 2014 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ואגרות ב-254.7 מיליארדי שקל. שני גורמים השפיעו על התפתחות גביית המסים משנת 2013 לשנת 2014 - שינויי החקיקה והפשרת הרווחים הכלואים.

השנה הוסיפו שינויי החקיקה כ-5.1 מיליארד שקל - תוספת של 2.0 מיליארד שקל במסים ישירים, כשחלק גדול מתוספת המס במסים ישירים נובע מהעלאת שיעור מס החברות מ-25% ל-26.5% ומהקפאת מדרגות המס וערך נקודת זיכוי שפירושן העלאת שיעור מס הכנסה ליחידים, ושל 3.1 מיליארד שקל במסים עקיפים (בעיקר השפעה בשנה מלאה של העלאת שיעור המע"מ ל-18% באמצע שנת 2013). הפשרת הרווחים הכלואים הוסיפה 4.4 מיליארד שקל לגבייה - 0.1 בשנת 2012 ו-4.3 בשנת 2013. בשיעורים אחידים, דהיינו בניכוי שינויי החקיקה ובניכוי הגבייה מרווחים כלואים, גדלה גביית המסים בשנת 2014 בשיעור ריאלי של 5.1% לעומת הגבייה בשנת 2013.

המסים הישירים עלו ב-5.5% והמסים העקיפים עלו ב-4.7%. באוצר טענו כי העובדה שהעלייה בגביית המיסים הייתה מהירה יותר מהצמיחה נובעת הן ממימוש מוגבר של רווחי הון והן ממאמצי הגבייה של רשות המסים.

בהשוואה לתחזית לשנת 2014, שעודכנה בדצמבר 2013, נוצר עודף של 4.4 מיליארד שקל, לפי הפירוט הבא: עודף של 3.4 מיליארד שקל במסים ישירים, של 0.7 מיליארד שקל במסים עקיפים ושל 0.3 מיליארד שקל באגרות. חלק מהעודף במסים ישירים בסכום של 2.0 מיליארד שקל נובע מעסקאות גדולות חריגות כגון מכירת WAZE. יצוין גם כי במסים עקיפים, עד לחודש נובמבר היה חוסר לעומת היעד, ואילו בחודש דצמבר לבדו נוצר עודף של כמיליארד שקל, תוצאה של יבוא מוגבר של כלי רכב, ערב התאמת נוסחת המיסוי הירוק. נתוני המגמה בחודשים האחרונים מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב שנתי ממוצע של כ- 4%.