מה קורה כשהמבוטח לא משתף פעולה עם חברת הביטוח?

רכבו של י' היה מעורב בתאונת דרכים, כשרכב צד ג' פגע ברכבו החונה. י' העביר לחברת הביטוח טופס הודעה על אודות האירוע, וביקש לממש את הפוליסה ולקבל תגמולי ביטוח לאחר שהרכב נבדק על-ידי שמאי.

חברת הביטוח טענה כי היא פטורה מתשלום תגמולי ביטוח ל-י' הואיל והוא לא שיתף פעולה עמה בבירור החבות הביטוחית, י' דיווח שהרכב היה מעורב בתאונה עת עמד בחניה, ואולם זהות המזיק נותרה עלומה ואינה ידועה לו.

לפיכך ביקשה חברת הביטוח, באמצעות חוקר מטעמה, לבדוק את העובדות לאשורן, אלא שנתקלה בסירוב מוחלט מצד י' לשתף פעולה עמה. י' טען בכתב התשובה, כי היה ועודנו מוכן להשיב על כל שאלה מטעם חברת הביטוח ובלבד שהדבר ייעשה בנוכחות עורך דינו.

האם חייב מבוטח לשתף פעולה עם חברת הביטוח? אם כן - באיזה היקף? מה המשמעויות אם המבוטח לא משתף פעולה? מה אומר החוק? מה קובעת על כך הפסיקה? חוק חוזה הביטוח קובע כי על המבוטח לסייע לחברת הביטוח לברר את חבותה בקרות מקרה ביטוח. מה קורה אם המבוטח לא פועל בהתאם לחוק הנ"ל?

י' הגיש תביעה בבית המשפט, אשר קיבל את התביעה במלואה וקבע כי י' הרים את הנטל הראשוני המוטל על כתפיו, שעה שהציג גירסה לקרות הנזק והוכיח קיומו של הנזק, באמצעות חוות דעת מטעמו. ואולם חברת הביטוח לא הוכיחה כי חל במקרה זה אחד הסייגים לפטור מאחריות על-פי הפוליסה, אלא תלתה את יהבה בטענה שלפיה היא לא יכולה להוכיח קיומו של אחד הסייגים בהיעדר שיתוף-פעולה מצד י'.

עוד הוסיף בית המשפט כי אין די באי-שיתוף-פעולה של המבוטח על מנת לפטור את חברת הביטוח מחבותה על-פי הפוליסה (אלא אם הדבר מונע את הקטנת החבות). בידי חברת הביטוח צריכים להיות מידע וראיות בעלי משקל המעוררים חשד של ממש כי ההודעה הוגשה בחוסר תום-לב, וככל שאין בידה ראיות אלה, עליה להוכיח כי פעלה בשקידה ובחריצות בניסיון לברר את פרטי מקרה הביטוח ותוצאותיו, ולא יכלה לעשות כן בשל חוסר שיתוף-פעולה של המבוטח. בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא עשתה מאמץ ראוי וסביר בנסיבות העניין לחקור את המקרה. י' ביטל את הפגישה שקבע עם החוקר באמצעות הודעה טלפונית, והחוקר מצדו לא ניסה לברר את הסיבה לביטול ואת האפשרות להיפגש עם י' בנוכחות עורך דינו. לפיכך לא הוכח על-ידי חברת הביטוח כי אי-שיתוף-הפעולה מנע את הפחתת החבות.

רכבם של י.ס. ו-ג.ס. נפגע בתאונת דרכים שבה היו מעורבים שני כלי רכב נוספים. ברכב האחד נהג פלוני (שאינו בעליו של הרכב) וברכב השני נהג אלמוני (גם הוא אינו בעליו של הרכב השני). בעל הרכב הראשון ופלוני לא התייצבו לדיון בבית המשפט, ועל כן חברת הביטוח שביטחה את הרכב הנ"ל טענה כי יש למחוק את התביעה נגדה על הסף בגין חוסר שיתוף-פעולה מצד מבוטחיה עקב אי-התייצבותם לדיון ואי-המצאת מסמכים כגון רישיון הנהיגה של פלוני, דבר שלא איפשר לה לבדוק את החבות הביטוחית. בית המשפט נעתר לבקשה ומחק את התביעה נגד חברת הביטוח. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי כדי שחברת ביטוח תפטור עצמה מחבות או תפחית את חבותה, היא נדרשת להוכיח שאם היה המבוטח משתף עמה פעולה כנדרש, הייתה חייבת בתגמולי ביטוח נמוכים יותר או הייתה פטורה לחלוטין מתשלום תגמולי ביטוח.

על חברת הביטוח להוכיח את שיעור תגמולי הביטוח שהיו נחסכים ממנה אם המבוטח היה משתף פעולה עמה. לא הייתה כל מניעה מצד חברת הביטוח לזמן את בעל הרכב ופלוני (שלא הופיעו לדיון) בדרך של הוצאת צו הבאה, שאז הייתה יכולה להציג את גירסתם של מבוטחיה בפני בית המשפט.

המחוזי דחה את הטענה כי אי-הופעתם של המבוטחים מנעה מחברת הביטוח להוכיח היעדר כיסוי ביטוחי (לא הונח על-ידי חברת הביטוח בסיס עובדתי, ולו ראשוני בלבד, לקיומו של חשד בדבר היעדר ביטוח תקף). המחוזי קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, אשר קבע שיש לקבל את התביעה במלואה נגד חברת הביטוח.

האם עקרונות חשובים אלה יחולו גם על מקרה שבו נגרם נזק לצד שלישי וחברת הביטוח מסרבת לפצותו בטענה שהמבוטח שלה לא משתף פעולה עמה? משאית פגעה ברכב של המבוטח ("המכונית") מאחור. חברת הביטוח של המכונית שילמה למבוטח שלה תגמולי ביטוח והגישה תביעת תחלוף (שיבוב) נגד נהג המשאית ונגד חברת הביטוח שלו.

חברת הביטוח של המשאית טענה כי דין התביעה להידחות נגדה בטענה לאי-שיתוף-פעולה מצד מבוטחה בבירור החבות, אשר לא הודיע לה על אירוע התאונה ולא הציג רישיון נהיגה בר תוקף, כפי שהיה מחובתו לעשות על-פי תנאי הפוליסה ועל-פי הוראות חוק חוזה הביטוח, למרות פניות חוזרות מצדה.

בית המשפט קיבל את התביעה נגד חברת הביטוח של המשאית, וקבע כי נהג המשאית אחראי לקרות התאונה. על-פי חוזר המפקח על הביטוח בדבר "טיפול בתביעות צד ג" (להלן: "החוזר"), חברת הביטוח אינה יכולה לדחות את דרישתו של צד ג' רק בשל העובדה שהמבוטח שלה אינו משתף פעולה עמה.

הנוהל התקין לטיפול בתביעות צד ג' על-פי החוזר הוא שבמקרה שבו המבוטח לא מסר כל הודעה לחברת הביטוח, עליה להודיע, בכתב, למבוטח על דרישת צד ג' ואם זה לא התנגד תוך 30 יום, על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח לצד ג'.

בית המשפט קבע כי במקרה זה חברת הביטוח אינה זכאית לפטור, הואיל ולא הוכיחה שנגרם לה נזק בשל אי-שיתוף-הפעולה ובעיקר כשהיא לא פעלה כחברת ביטוח סבירה שמפעילה אמצעים סבירים לשם קבלת גירסת מבוטחה ולבירור סביר של הדברים לאשורם.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.