המלחמה בהון השחור: 2.5 מיליארד שקל "התגלו" תוך 4 חודשים

סגן ראש רשות המסים לחקירות, רוני חכם: "כ-70% מהבקשות שהוגשו הן אנונימיות, מרביתן מתייחסות לחשבונות בנק זרים" ■ עו"ד שוש שחם: "אפשר להגיע להסדרים הוגנים עם רשות המסים בתוכנית הגילוי הרצון"

רון חכם / צילום: איל יצהר
רון חכם / צילום: איל יצהר

האם רשות המסים תפתח בקרוב חקירה דומה בהיקפה לחקירה שהיא מנהלת נגד לקוחות ישראלים בבנק UBS שווייץ? סגן ראש רשות המסים לחקירות, רוני חכם, אמר אתמול (א') בפאנל של ועדת המסים של לשכת עורכי הדין כי בידי הרשות עוד מספר רשימות של לקוחות ישראלים בעלי חשבונות בנקים זרים, ובכוונתה לבדוק אם הם החביאו נכסים מהרשויות.

נזכיר כי בימים אלה נערכת חקירה נרחבת כנגד לקוחות ישראלים של הבנק השווייצרי UBS בחשד שהחביאו בבנק נכסים שלא דווחו לרשויות.

הפאנל, בו השתתפו בכירים מרשות המסים, עסק בנושא יישום הנוהל החדש לגילוי מרצון, במסגרתו מצהירים נישומים על נכסים שלא דווחו כדי להימנע מהליך פלילי. בפאנל הוצגו בו נתונים מהתוכנית האחרונה שהשיקה רשות המסים לפני 4 חודשים.

מהנתונים עולה כי מאז ספטמבר הוגשו לרשות המסים 620 בקשות להשתתפות בתוכנית הגילוי מרצון.

לדברי חכם, כ-70% מהבקשות שהוגשו הן אנונימיות, מרביתן מתייחסות לחשבונות בנק זרים, כאשר סך הנכסים עליהם מבקשים המצטרפים לתוכנית לדווח עומד על כ-2.5 מיליארד שקל.

מנהל מחלקת חקירות ברשות המסים, דרור דניאל, ציין כי הטיפול בבקשות מזורז, וכי מתוך 620 הבקשות, ב-100 בקשות כבר הסתיים ההליך.

הסדרים הוגנים

משתתפי הפאנל ציינו כי נתונים אלה מעידים על ההצלחה של ההליך גילוי מרצון, שפתוח להצטרפות עד לחודש ספטמבר הקרוב. עוד צוין כי התוצאות עד כה גם מהוות ראיה לכך כי אכן ישנם מיליארדי שקלים של לקוחות ישראלים הנמצאים בחו"ל.

לדברי עו"ד שוש שחם, סגנית יו"ר ועדת המסים בלשכת עורכי הדין, שהנחתה את הפאנל, ההצלחה נובעת גם מהסדרי המס ההוגנים שמציעה רשות המסים, לעומת הסיכון שהחשבון יתגלה בכפייה על-ידי הרשות. "אפשר להגיע להסדרים הוגנים עם רשות מס בתוכנית הזו, וזו הזדמנות נוחה להסדיר את הנושא בלי רישום פלילי", היא אומרת.

בספטמבר האחרון הציגה רשות המסים תוכנית חדשה לגילוי מרצון של נכסים שלא דווחו עד כה לרשות המס. מטרת התוכנית היא לעודד אנשים להתנדב לגלות את אותם נכסים, להתחיל לשלם מס בגינם, ובתמורה לקבל פטור מהעמדה פלילית לדין. אל התוכנית ניתן להצטרף בצורה גלויה או באנונימיות.

למרות שעל פניו, עדיף המסלול האנונימי - הוא טומן בתוכו גם סיכון. בפאנל צוין כי אם מישהו מצטרף לתוכנית באופן אנונימי, ומתברר כי במקביל כבר החלה הרשות בבדיקה של אותו אדם ונכסיו - הרי שהוא לא יוכל להצטרף לתוכנית הגילוי מרצון (גם אם הרשות עדיין לא פנתה אליו). זאת, בעוד אם מישהו מצטרף בזיהוי מלא - אז כל עוד הרשות לא פנתה אליו לפני כן מיוזמתה, הוא רשאי לקחת חלק בתוכנית הגילוי מרצון.

לקבלת ייעוץ מרו"ח שהוא גם עו"ד - לחצו כאן

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988