"גופי השידור אמרו לנו: על מה המפיקים בוכים?"

ד"ר עדי אייל, שעמד בראש ועדת אייל שבדקה את תחום הפקות המקור בערוצים המסחריים, עומד מאחורי דוח שלהמלצותיו עשויות להיות השלכות כלכליות דרמטיות על שוק הטלוויזיה

דוקטור עדי אייל/ צילום: יונתן בלום
דוקטור עדי אייל/ צילום: יונתן בלום

"אני מקווה שהיום בבוקר, גופי השידור מסתכלים על המלצות הדוח ואומרים שנפל דבר בישראל. שמישהו הצביע על האופן שבו השוק מתנהל והגיע הזמן לתקן", אומר ל"גלובס" ד"ר עדי אייל, שהגיש כבר לפני שבועיים למשרד התקשורת את מסקנות הוועדה שבדקה את הוראות החוק בדבר הפקות מקור בערוצים המסחריים. "אם הייתי אחד הגופים המשדרים, והייתי רואה את הדוח, הייתי משנה את דרכי הפעילות שלי".

במשך כמעט שנה התכנסה הוועדה בראשותו של ד"ר אייל והאזינה לאנשי שוק הטלוויזיה - החל מהמפיקים והמפיצים, דרך התסריטאים, השחקנים והעובדים הטכניים ועד לגופי השידור - בטרם הגישה את הדוח המפורט בן 20 העמודים לממונה על תיק התקשורת היום מטעמו של ראש הממשלה, עו"ד איתן צפריר. במשך קרוב לשבועיים, מסקנות הוועדה היו בגדר שמועה ועד לפניית "גלובס" אתמול (ג'), הן לא הופצו. רק לאחר הפרסום בנושא, נשלחה לעיתונאים הודעה לעיתונות בשעות אחר-הצהריים, ללא הדוח עצמו שהועבר לראש הממשלה ולשר התקשורת בנימין נתניהו לעיון. נדמה שמישהו מנסה להנמיך עד כמה שאפשר את תשומת הלב לאמירות שמופיעות בדוח כנגד הגופים החזקים בטלוויזיה המסחרית, במיוחד לאור העובדה שאייל ועמיתיו המליצו על שינוי חקיקה שעשוי לעלות מיליונים לגופי השידור, ובעיקרם לזכייניות ערוץ 2, ולשנות במידה רבה את המודל הכלכלי עליו הן מתקיימות היום.

ההנחה בשוק ההפקה היא שבמשרד ראש הממשלה לא מעוניינים בימים אלה בדוח שמתנגח ישירות בזכייניות ערוץ 2, אך גם בגופי השידור האחרים ובהם ערוץ 10, הוט ו-yes. ערב הבחירות, עדיף לא להשמיץ יתר על המידה הגופים המחזיקים בחברות החדשות שמשפיעות על דעת הציבור.

יש לזכור כי חוזקן של קשת ורשת, פרט לשליטה על שידורי החדשות, הוא גם בעובדה שהן מזרימות הכסף העיקריות לשוק הטלוויזיה. הן מרגישות - למרות שאין הן אומרות זאת באופן רשמי - כי מדובר בדוח שמתערב יתר על המידה בתנאי השוק, ועושה עוול לעובדה שהן מחיות את היצירה הישראלית. אין ספק שהן היו רוצות לגנוז את הדוח.

הקרבה של ראש הממשלה, בעיקר לאודי אנג'ל בעל השליטה ברשת, עשויה להביא בדיוק למצב כזה. אלא שבמשוואה הזו יש גם את המפיקים, שאמנם לא רוצים להסתבך עם הזכייניות, אך הם יאחזו במסקנות דוח אייל ככל יכולתם וידאגו להפיכתם לחוק.

שני כשלי שוק עיקריים

מקריאה של הדוח עולה כי אייל וחברי הצוות - יו"רית מועצת הרשות השנייה אוה מדז'יבוז', ד"ר יובל קרניאל ונציגי משרד התקשורת והמשפטים - יורים למעשה חצים נגד גופי השידור עצמם שמשתלטים על שוק ההפקה באופן כזה שמבטל את כוונת המחוקק לאפשר הפקות חיצוניות קנויות ולמעשה הופך אותן להפקות עצמיות. באותה מידה נראה שהוועדה תוקפת גם את הרגולטור שלא אוכף את החוק הקיים.

"קיימים שני כשלי שוק עיקריים המסבירים את הצורך בחידוד האכיפה, ושניהם תלויים בריכוזיות בשוק השידורים של הטלוויזיה המסחרית - מיעוט גורמים משדרים", נכתב בדוח.

על-פי הדוח, אחד הכשלים של שוק התוכן בישראל נובע מהפער בין מיעוט גופי השידור מצד אחד ובין ריבוי היוצרים וגופי ההפקה, מהצד השני. "התחרות והצורך של הגורמים המשדרים לייצר ערוץ שידור איכותי שיהיה אטרקטיבי לצופיו ולמפרסמים בו, גורם ללחץ על מפיקים של הפקות קנויות להסכים לתכתיבים שונים לגבי אופן ההפקה והאמצעים המשמשים לה. על הגורמים המשדרים חלה אחריות משפטית ומסחרית לתוכן השידורים, דבר הנותן לגיטימציה לרצון להתערב בהפקות החיצוניות, אך גם עלול לייצר לחץ מוגזם שהופך את המשדר למנהל בפועל של ההפקה. המצב שנוצר הוא שבחלק מהמקרים, המפיקים העצמאיים הפכו ל'מפיקים בפועל', וההפקות הופכות לנשלטות בידי הגורם המשדר בעצמו. הגבול בין הפקה קוניה להפקה עצמית מתעמעם באופן הדורש הבהרה ותיקון".

חתימה אישית של המנכ"לים

אייל, ד"ר למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מדגיש כי אין טובים ורעים בסיפור הזה ושמדובר בסך הכל ב-26% מסך ההפקות על המסך של הערוצים המסחריים שלנו, שהוא סך ההפקות הקנויות להם מחויבים הזכיינים. לדבריו, "הדבר הכי חשוב הוא הצהרת המנהלים שתדאג שכל הגורמים שפועלים בשטח ייקחו ברצינות את החוק הקיים".

- למעשה אתה דורש מראשי הערוצים עצמם - אבי צבי מרשת ואבי ניר מקשת - להיות חתומים על הצהרה שההפקה נעשתה על-פי דרישות החוק והיא אכן הפקה חיצונית לחלוטין.

"הבעיות אכן קשות. צריך חתימה לא רק של המנהלים הבכירים, אלא קודם כל הרפרנט של הגוף המשדר, סמנכ"ל התוכן ולבסוף גם של המנכ"ל עצמו. הגורמים היותר קרובים להפקה, יודעים מה נעשה וכשהם יחתמו בצורה אישית הם יוודאו שהם אכן עומדים בזה. אסור שהגורם הגבוה בהיררכיה יחתום על משהו שאין לו מודעות לגביו".

- זו הבעת אי-אמון בעומדים בראש המערכת.

"אתה צודק. המצב הנוכחי מראה שקיימת בעיה משמעותית במקומות מסוימים. משהו כשל וצריך לתקן את זה. אם כולם היו שומרים על החוק כלשונו לא הייתה בעיה".

על-פי החוק כיום, אסור להעניק יותר מ-20% מסך ההפקות בגוף שידור למפיק בודד. הדוח מבקש לשנות זאת כך שאסור יהיה להעביר יותר מ-20% מסך תקציב ההפקות, ולדברי אייל מדובר בשינוי דרמטי. "נהיה מצב של 'מפיקי בית' שהופך להיות חלק מהגורם המשדר. הם עובדים כל-כך צמוד עד שההפרדה בין ההפקה העצמית לקנויה, לא קיימת. מספיק לתת תוכנית בוקר אחת למפיק, והוא כבר קיבל שעתיים מיום השידורים, אותו הדבר לגבי פריים-טיים. הגופים המשדרים יוצרים מפיקי בית ומחלקים קצת למפיקים אחרים. אנחנו ממליצים לשנות את זה".

- לפי הדוח נראה שאתם בסכסוך פנימי - מצד אחד אתם נגד ריבוי רגולציה, ומהצד השני, אתם מציעים שינויים דרמטיים - בעיקר בחלוקת הזכויות.

"במקרה הזה מה שחסר זו רגולציה שתמנע את הכשלים שמצאנו. שני הכשלים הם היחסים בין המשדרים והמפיקים, וכפיית התוכן על המפיקים".

הוועדה ממליצה גם להתערב בחלוקת זכויות היוצרים ככל שמדובר בהפקות חיצוניות, וכפי שפורסם בראשונה ב"גלובס", היא ממליצה "שלא תוכר כהפקה קנויה הפקה בה המשדר עולים של מעל ל-50% מהיצירה ומזכויות היוצרים, או מהזכות להכנסות מכל מסחור עתידי של היצירה (הפצה בעולם, או זכויות VOD, למשל - ל"א). כמו כן, הוועדה ממליצה שהחלטות לגבי מסחור ההפקה הקנויה, בין בארץ ובין בחו"ל תתקבלנה על-ידי המפיק, כשלמשדר תשמר הזכות להשתתף בהכנסות - עד 50%, אך לא תהיה בידו הזכות למנוע את מסחור היצירה, למעט זכות בלעדית לשידורה בישראל, במשך 3 שנים".

לדברי אייל, רוב המשדרים מחלקים גם כך את הזכויות 50-50 עם המפיקים. "הדברים שאנחנו מצביעים עליהם קיימים בעיקר אצל זכייניות 2", הוא אומר. "וגם לא בכל ההפקות. אבל אם לא שמים גבולות, קל להיסחף לכיוון של מעורבות בהפקה, שתהפוך להשתלטות על ההפקה".

- יש בשוק התוכן גאווה גדולה מאוד בהצלחה של ישראל בחו"ל, אך אתה רואה בזה בעיה?

"יש סיבה להתגאות, העבודה מאוד מוצלחת ומאוד מועילה. אבל המפיקים והשחקנים והתסריטאים, כולם רוצים להיות חלק מזה. החלק הבעייתי הוא לא המסחור לחו"ל שהוא מועיל - החלק הבעייתי הוא שעל מנת להצליח במסחור בחו"ל מייצרים סוגי תוכניות שונות ממה שהיו עושים אם היו מתמקדים בקהל בארץ. המסחור בחו"ל משפיע לרעה על המסך הישראלי".

- אתה לא נוקט פה גישה של קומיסר תוכן? אתה יכול להחליט איזה תוכן טוב לציבור הישראלי לעומת מקביליו בעולם?

"במקטע הקטן של ההפקות הקנויות - 26%, המחוקק ביקש פלורליזם וגיוון. גיוון מושג על-ידי הרבה גופים קטנים ולא על-ידי שליטה של מעט גדולים. אם היו 6 משדרים, אז היה גיוון. מי שמתמקד בהפצה לחו"ל, מבקש לייצר רק את מה שיוכל למכור לאחרים ומתמקד במכנה המשותף. אין לי בעיה עם הטעם, אבל שיעשו את זה בהפקות הפנימיות שלהם.

"באשר לתחרות, הדבר המשמעותי הוא מי מחליט איך תמוסחר ההפקה - ועד היום מי שמחליט הוא הגורם המשדר ואנחנו מבקשים שזה יהיה המפיק. הוא יחליט איך למסחר ובהכנסות הם יתחלקו. אם המשדר מחליט למי למכור, הוא לא ימכור לעולם למתחרה - לא חדש ולא קיים. אם המפיק יהיה רשאי למכור, הוא יוכל לעשות זאת למתמודד חדש שירצה להיכנס לשוק הטלוויזיה".

- ההופעה של גופי השידור בפני הוועדה ריככה את העמדות שלכם כלפיהם?

"חלקית. גם התרשמתי מרמת המקצועיות שלהם והם עשו עבודה יפה ומעמיקה, גם בהופעה שלהם מולנו. התרשמתי עד כמה הם רואים ביצירה כ'בייבי' שלהם. אבל בעיקר אותם גורמים שהואשמו בהשתלטות יתר, אמרו 'על מה המפיקים בוכים? הם לא עושים כלום, הם סתם גוזרים קופון, לוקחים את 10% שלהם, אנחנו עושים את כל העבודה'. המילים 'מפיק בפועל', באו מהם. וזה שורש הבעיה - המשדר סבור שהוא בעל הבית. ולא כך".

- היו עליך לחצים?

"שמעתי באופן ישיר מהרבה גורמים בשוק היצירה על איומים ולחצים מצד הזכייניות, אפשרנו לאנשים לדבר איתנו גם בעילום שם. זה מזעזע. לא מדובר באחד או שניים, אלא בהרבה. אחרי שפרסמנו בדוח הביניים שהיו מקרים כאלה, קיבלתי מבול של פניות שביקשו לדבר בעילום שם. אנשים הבינו שיבולע להם אם ישתפו פעולה עם הוועדה והיו כאלה שהחליטו לא להגיע בגלל. זה סימפטום לבעיה מאוד גדולה, אם מפחדים ממישהו כל-כך הרבה, זה כנראה בעייתי".

מרשת נמסר בתגובה: "לכשנקבל את הדוח, נוכל להתייחס אליו בצורה הראויה והמקצועית".

מקשת לא נמסרה תגובה עד לפרסום הידיעה.

עיקרי ההמלצות

■ הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין יפרסמו באתר האינטרנט שלהן רשימה עדכנית, המתעדכנת באופן תדיר, של ההפקות שדווחו כקנויות.

■ תחוזק ההפרדה בין משדרים למפיקים חיצוניים, ותימנע תופעה של מפיקי בית.

■ גוף משדר הרוכש הפקה לשידור בישראל, יוכל לקבלה לבלעדיות שלא תעלה על 3 שנים, ולקבל לכל היותר מחצית מזכויות היוצרים והמסחור שלהן.

■ הרשויות תדרשנה הצהרת מנהלים לגבי כל הפקה המדווחת כקנויה.