"הדמוקרטיזציה של הפיננסים": מהפכה בטלפון אחד

כשלמיליוני אנשים אין חשבון בנק אבל יש להם מכשיר סלולרי, אפשר לחולל תמורה אדירה בפיננסים ובחיי היומיום שלהם ■ למה באפריקה זה הצליח מאוד ובאמריקה הלטינית פחות ■ כתבה שנייה בסדרה

משתמשים בטלפון נייד בניגריה / צילום: רויטרס
משתמשים בטלפון נייד בניגריה / צילום: רויטרס

הטכנולוגיה הפשוטה שמאחורי התשלומים הניידים מחוללת מהפכה בגישה למימון של מיליוני בני אדם בשווקים מתעוררים. אפריקה, שלפחות לרבע מתושביה יש חשבון בנק, אבל ליותר מ-80% מהם יש טלפון נייד, מובילה את המהפכה הזו.

גם באמריקה הלטינית חיות אוכלוסיות גדולות בעוני שמעבר למערכת הפיננסית הפורמלית אבל עם טלפונים ניידים, אבל מהפכת התשלומים הניידים לא תפסה בה באותה מידה. איך נראית ההתפתחות השונה בכל יבשת?

אפריקה בחזית

רות וומאיתה נגותו כבר אינה מבזבזת זמן וכסף על נסיעות לשוק כדי לקנות בכל יום מוצר אחר לרכב. בזכות הלוואה שקיבלה, נגותו בת ה-37, שמחזיקה חנות קטנה למסנני אוויר ושמנים לכלי רכב בניירובי, יכולה לאגור סחורה. "אני יכולה כעת לקנות סטוק בקרטון במקום כמה חתיכות בנפרד, ולכן אני מקבלת הנחה גדולה יותר", אומרת נגותו, אם לשלושה ילדים שמעסיקה שני עובדים בחנות שלה.

גם ההלוואה וגם העסק שלה הם קטנים. העסק מכניס 550 דולר בחודש, ונגותו מחזירה את ההלוואה שקיבלה, 1,100 דולר, במשך שישה חודשים בריבית שנתית של 18%.

אבל הניסיון שלה הוא דוגמה למהפכה מרשימה בפיננסים ובחיי היומיום של מיליוני בני אדם בניירובי שבמזרח אפריקה. ההלוואה היא באדיבות ספאריקום, רשת הסלולר בשווי 6 מיליארד דולר של קניה, שמספקת גישה למימון גם לקהילות הנידחות ביותר במדינה.

אחרי השקת שירות העברת הכספים והתשלומים הניידים M-Pesa ב-2007, ספאריקום הודיעה בשנה שעברה שהיא משתפת פעולה עם KCB, הבנק הגדול במדינה, למתן הלוואות ללא ביטחונות בסכומים של עד 5 מיליון שילינג קנייתי. "העתיד הוא התלכדות של בנקאות וטלקום", אומר ג'ושוע אויגרה, מנכ"ל הבנק.

שלא כמו אזורים אחרים בעולם, באפריקה ההתלכדות הזו מתממשת. פיתוח טכנולוגיית התשלומים הפשוטה, ביחד עם הגיבוי הרגולטורי שחסר במקומות אחרים, סיפקו את התנאים לקפיצה הזו.

קניה מובילה את המהפכה. כעת היא מוגדרת רשמית כמדינת מעמד ביניים, אבל רק 22% מתושביה מחזיקים חשבון בנק. יותר מ-12 מיליון קנייתים, 29% מאוכלוסיית המדינה, שולחים כספים דרך שגרה באמצעות M-Pesa. השירות הזה הושק רק לפני שבע שנים, אבל משתמשי השירות משגרים כיום 44 מיליון דולר בממוצע יומי של 6.8 מיליון העברות, מה שמצטבר ל-31% מהתמ"ג השנתי של קניה.

כיום יכולים המשתמשים לשלם חשבונות ושכר לימוד, לקנות ביצים במכולת או טיסות - הכול באמצעות הטלפונים שלהם.

"העמקת השוק באמצעות פיננסים דיגיטליים היא הדרך הטובה ביותר", אומר נגיד הבנק המרכזי הקנייתי, ניוגונה נדונגו. היא עזר להצית את מהפכת הטלפונים הניידים באפריקה על ידי מתן גיבוי למימון נייד בקניה, במקום להגן על מונופולים בנקאיים שקיימים במקומות אחרים.

קניה נשארה המאמצת המפורסמת ביותר של תשלומים ניידים, עם רשת של 139,000 סוכנים של M-Pesa, אבל השיטה הזו מגיעה גם למקומות נוספים, כמו הודו ורומניה. היא מספקת פתרונות גם במדינות מסוימות שאחרי מלחמות כמו סיירה ליאון והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהתשתיות שלהן נהרסו.

גם דרום סודן, ששרויה כעת במלחמת אזרחים, מתכננת להשיק בקרוב שירות טלקום בנקאי. בקניה, בנק אקוויטי, בעל מספר הלקוחות הגדול ביותר, התחבר לרשת הסלולר איירטל, שמציעה שירותים כספיים ניידים בגרסה שלה.

יוזמת ההלוואות של ספאריקום נתנה עד כה רק 1,000 הלוואות, אך היא מתכננת מיליון הלוואות עד סוף שנה זו. "עסקים קטנים ובינוניים הם 40% מהתוצר של קניה", אומר בוב קולימור, מנכ"ל ספאריקום. "מי שמחזק אותם באמת מתחיל לגרום לכלכלה לרוץ".

אמריקה הלטינית מפגרת

יותר מ-80,000 תושבים בפרגוואי קנו ביטוח דרך מיזם משותף של רשת הסלולר Tigo Money וחברת ביטוחי המיקרו השבדית Bima. הם משלמים את הפרמיה בלי ביורוקרטיה, טפסים ויתר כאב ראש, לחלוטין באמצעות הטלפונים הניידים שלהם. "זה פנטסטי", אומר אנדריאה גונזלס, רוכל בגדים בן 26 מעיירה ליד הבירה אסונסיון. "הביטוח הזה יעזור לי מאוד אם תהיה לי תאונה או פציעה".

לתושבים רבים באמריקה הלטינית, מוצרים פיננסיים עדיין אינם קנייה שהיא בהישג יד. כמו באפריקה, גם כאן חיות אוכלוסיות גדולות מתחת לקו העוני ומתחת למערכת הפיננסית הרשמית, אבל עם טלפונים ניידים.

אבל השילוב של תקשורת סלולר והעברות כספים שתפס בקניה, למשל, לא תפס באמריקה הלטינית באותה מידה. קיים אמנם מגוון של שירותי ארנק נייד ברחבי היבשת הזו והים הקריבי, אך רוב השירותים הללו מתקשים להתרחב. בשווקים הלטינו-אמריקאיים הרשתות הבנקאיות גדולות הרבה יותר, וגם בנקאות של עסקאות פשוטות באמצעות חנויות נפוצה הרבה יותר. באפריקה לא קיימות תשתיות כאלה, ולכן היה צורך גדול יותר בשירות כמו M-Pesa.

"כש-M-Pesa הושק, היו בכל קניה 700 מכשירי כספומט, לא היו שירותי ווסטרן יוניון או העברות כספים ובנקאות באמצעות סוכנים", אומר ג'ון אואנס, מנהל תחום הכסף הנייד ב"ברית למען היכללות פיננסית" (Alliance for Financial Inclusion).

יוזמות בנוסח M-Pesa הגיעו לכמה מהמדינות העניות ביותר באמריקה הלטינית. Tigo Money היא הדבר הקרוב ביותר לשירות העברות כספים ותשלומים ניידים, והיא מצליחה בפרגוואי. חברה זו פועלת גם בגוואטמלה. חברת הסיוע Oxfam משתמשת בה כדי להעביר סכומי סיוע ישירות לאנשים בקהילות עניות. בכמה אזורים כפריים לא קיימת התשתית הסלולרית הנחוצה. רוסאריו רובלס, השר לפיתוח חברתי במקסיקו, אומר שהאפשרות שהמדינה תשלם קצבאות תמיכה באמצעות טלפונים ניידים היא "חלום מבחינתנו".

גם ברזיל, הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, מפגרת אחרי כמה מהמדינות הקטנות יותר ביבשת. "השוק הברזילאי ממתין זה שנים לכך שתשלומים ניידים יהפכו למציאות", הכריזה ענקית הטלקום הספרדית טלפוניקה כאשר היא השיקה ברית עם מסטרקארד להצעת שירותי ארנק נייד בברזיל בשנה שעברה.

המבקרים טוענים שההתגוששויות בין הבנקים, שנתמכים על ידי הרגולטורים, לרשתות הטלקום על השוק החדש האטו את אימוץ שיטות התשלום הנייד ביבשת, אבל אואנס אומר שהרגולציה משתנה במהירות, והבנקים מתחילים לחפש הזדמנויות בשוק הזה.

בנקולומביה הקולומביאני השיק מערכת תשלומים ניידים שנקראת "אהורו אה לה מאנו" ("החיסכון בידיך"). הבנק המקסיקני BBVA Bancomer, שלקוחותיו הם בדרך כלל מיעוטי הכנסה, מתכנן להשיק חשבונות וירטואליים שיאפשרו ללקוחות לוותר על כרטיסי האשראי שהם יקרים מדי לניהול על ידי הבנק.

קרלוס דנאל, יו"ר ג'נטרה, החברה שהבנק שלה, קומפרטאמוס, מציע מימון-מיקרו במקסיקו, פרו וגוואטמלה, אומר שהטכנולוגיה הניידת היא "הזדמנות לשנות את הדרך שבה אנחנו משרתים לקוחות". "האינטראקציה פנים אל פנים אולי לא תיעלם לגמרי, אבל היא תוחלף באופן חלקי", הוא אומר. "עלויות ביצוע ההוראות ללקוחות יהיו נמוכות יותר, וגם עלויות השירות של הבנקים יהיו נמוכות יותר".