מה ההבדל בין ההאשמות בפרשת הבקבוקים וגרורותיה לבין טענות הליכוד בעניין עמותות התומכות בעבודה? שעל הבקבוקים יש הוכחות ודוח מבקר, ועל האשמות הליכוד יש רק הצהרות ומלל ללא שמץ של הוכחה. הרבה סיסמאות וקלישאות, כלום עובדות. זו כמובן שיטה דמגוגית ידועה, שכדי לעשות בה שימוש יעיל יש צורך באנשים המתאימים מבחינת אופיים וערכיותם. ומי לנו יותר מתאים לצרכים אלה מהצמד אופיר אקוניס ומירי רגב, שני ארכי תועמלנים? אתמול (א') בצהריים הופיעו שניים אלה במסיבת עיתונאים. בואו נבחן כמה מהדברים שנאמרו שם.
מה, מי, איפה
"יש כאן קבוצת אנשים שרוצה להחליף שלטון באמצעים לא לגיטימיים". באמת? איפה? כלומר, איפה ההוכחה לטענה זו? באיזה אמצעים מדובר?
"הוצגו שורת פרסומים גם לוועדת הבחירות המרכזית. בין העבירות שהוצגו: דפי הפייסבוק של הגופים האלה, שמקיימים זיקה ארגונית ישירה למפלגות, בעיקר המחנה הציוני ומרצ, שמגייסות תרומות מגורמי חוץ - מעשה אסור על פי חוק". איפה הוכחה כלשהי לזיקה הארגונית ה"ישירה" או לזיקה כלשהי? נטענת?
"איך יכול להיות?"
"איך יכול להיות שבוז'י שוב לא יודע שמי שמממן את המפלגה שלו אלו שוב עמותות ותאגידים". זו שיטה דמגוגית ותיקה מאוד, לשאול איך יכול להיות משהו, מבלי להוכיח שבכלל יש משהו כזה. אולי הרצוג לא יודע, כי אין מה לדעת? בכל אופן, אנחנו חייבים להניח כך, כאשר לא מניחים לפנינו הוכחות ועובדות.
ובאופן כללי הבטיחו אנשי הליכוד באופן חגיגי, כי "אנחנו נסיר את המסכות מעל מפלגת העבודה, מסכה אחר מסכה: בתחום הביטחוני, המדיני והכלכלי-חברתי". איזה מסכות? אולי תגידו לנו מה אתם הולכים להסיר? והכי חשוב, אולי קודם תסירו ואחר כך תספרו?
סיסמאות והאשמות
הבעיה היא שאנשים אינם מבחינים בין האשמות מוכחות לבין שאינן כאלה. סיסמאות תופסות גם כאשר הן לא נכונות או לא מוכחות. על זה בונים "מסבירי" הליכוד. הם מניחים שמצביעים רבים, מכל הזרמים, רוצים להאמין לכל דבר שלילי שנאמר על היריבים בלי לבדוק או להרהר על נכונות הדברים. אני חושש שהם, ה"מסבירים", צודקים במידה רבה. וזה נורא מצער ועצוב - ומסוכן.
כתם השתיקה של הרצוג
אנשי הליכוד, שכל כך הרבה פרשיות מלוות את מנהיגיהם, נתפסים לעניין זכות השתיקה שבה השתמש הרצוג בחקירה על עמותות אהוד ברק בראשית המאה הזאת. זה טיעון בהחלט לגיטימי. כתבתי כאן כמה פעמים שהרצוג לא ניקה על שולחנו בפרשה זו. גם ההתנצלות הלא חד-משמעית שלו אינה מספקת. הוא צריך להביט בעיני הציבור ולדווח מה בדיוק קרה שם, איך ולמה. שום דבר פחות מזה לא יסיר מעליו את הכתם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
