הציבור מטומטם?

נתניהו וציוותו בונים על חושיו הקהים של הציבור - וזה עובד

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

לאחרונה הגעתי למסקנה עגומה, אפילו פוגעת: ראש הממשלה והצוות שמקיף אותו חושבים שהציבור מטומטם.

הם לא אומרים את זה, חלילה, להפך. אופיר אקוניס, מקורבו של רוה"מ, מקפיד בכל ראיון לתת לציבור, כלומר לנו, חיזוקים חיוביים בעזרת אמירות כמו "הציבור חכם", או "הציבור מבין", למרות שעמוק בלב נראה שהוא חושב בדיוק ההפך. מה שכן, אצל אקוניס המסור, כמו אצל שאר אנשי סודו, מסתמנת תופעה שאמורה להטריד את נתניהו. ניכר באנשיו שאיבדו את הלהט. ועם להט כבוי, קשה להפיס את גם דעתם של המשוכנעים.

בשבוע שעבר פגשתי בשעת בוקר, בחדר ההמתנה של אחד האולפנים, דמות בכירה בליכוד, שהגנה בשידור בתקיפות החלטית על אשת רוה"מ בעניין מחזור בקבוקי הפלסטיק. בחדשות השעה העגולה הביאו קטע מדבריו. הוא הביט בעצמו על המסך במבט ספקני, וכשאמרתי בחיוך 'עשית את תפקידך יוצא מהכלל, אבל, בינינו, נראה לי שאפילו אתה לא מאמין במה שאתה אומר', התשובה שלו היתה צחוק של הסכמה ומשיכת כתפיים.

אותה דמות, מנוסה מאוד תקשורתית, מילאה היטב את תפקידה כפוי הטובה ורק חדי עין יכלו להבחין בהצגה. אבל כששניים מהמקורבים ביותר לרוה"מ, שניהם מנוסים תקשורתית לא פחות, ניסו לדבר בשבחו, ובעיקר לתקוף את כל העולם, הזיוף דקר בעיניים.

ניר חפץ נראה בראיון בערוץ 2 כמו חייה מסונוורת המנסה להימלט ממכונית דוהרת. הוא היה בטוח שערמות האווילים היושבים מהצד השני של המסך (כך הרגשתי שהוא מתייחס לקהל הצופים) יקנו בפעם המי יודע כמה במשך תשע שנות כהונה את הסיסמאות של "התקשורת השמאלנית רודפת את משפחת נתניהו", ו"במקום להתעסק בדברים החשובים מתעסקים בזוטות". חפץ ושולחיו בטוחים שהמנטרות שעבדו במשך כל כך הרבה שנים, יעבדו גם הפעם, גם כשמי שאומר אותם נראה כמו כבש שנשלח למנגל.

כמו עו"ד דוד שמרון, למשל, קרוב משפחה, חבר ועוה"ד של הנתניהוז, שנראה כמי שהוכרח להגיע לאולפן ערוץ 10 בעל כורחו - נקודת פתיחה גרועה כשרוצים להעביר איזשהו מסר, בטח מסר שאמור להביא את זעקת הנגזל האומלל. כנראה שהיה משהו מרתק מאוד על השולחן לפניו או על הרצפה מתחתיו, כי עיניו של שמרון היו תקועות באיזושהי נקודה למטה, כאילו הוא יודע משהו רע שהוא מנסה להסתיר. גם הרהיטות האופיינית לו, בעיקר בסוגיות משפטיות אותן העלה בקשר לפרסום המוקדם של טיוטת דו"ח המבקר על ידי הערוץ, שהיו איום מפורש בתביעת דיבה, הפכה לגמגום מתמשך מול מתקפתו של רביב דרוקר, שהצליח לסתור אותו גם בהיבט המשפטי, חוץ מכל שאר הטענות וההסברים הקלושים שהעלה.

ותרשו לי לרגע לחזור למסקנה העגומה מתחילת הטור: נתניהו וציוותו בונים על חושיו הקהים של הציבור. אם חשבתי שצבר הפרשיות הנחשפות יום אחר יום, יגרום לציבור להבין שהקשקושים על תקשורת שמאלנית ורדיפה אובססיבית של שונאי המשפחה, הם לא יותר מהכחשת המעורבים שחיים להם בללה לנד, טעיתי. לציבור אין סבלנות לפרטים, ניואנסים, להיקשים על תפקוד. הוא רוצה שחור לבן, תוקף ומותקף, ביבי או בוז'י וציפי.

נתניהו, מסתבר, מכיר את "הציבור החכם" ו"המבין" טוב ממני. חשיפת הפרשיות האחרונות מחמיאות לעור הפנים של ראש הממשלה. הנה, הסקרים נותנים לו כבר 25 מנדטים. למה? "כי הציבור הרי לא מטומטם".