תורנות הרופאים המתמחים תישאר 26 שעות; יורשו לישון שעתיים

השר בנט חתם על ההיתר, ההסתדרות הרפואית הסכימה ורק עכשיו נזכרה שבעצם יש לה השגות ■ איך רופא בודד במחלקה יכול לישון אם האחות קוראת לו? זה בדיוק מה ששואלים המתמחים שמאיימים לחזור שוב לבג"ץ

3 שנים אחרי שעתרו לבג"ץ נגד תנאי העסקתם הכוללים תורנויות שנמשכות 26 שעות ברצף, וחצי שנה אחרי שזכו למידה של רוח גבית מצד בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, מתברר כי שר הכלכלה נפתלי בנט חתם תחת מעטה של שקט יחסי על היתר שמנציח את המצב הקיים, תוך מה שנראה כשינויים קוסמטיים בלבד.

ל"גלובס" נודע כי השר בנט, שהתגאה לאחרונה במספר מהלכים כמו העלאת שכרם של עובדי הניקיון אף שעיקר הקרדיט הגיע להסתדרות ולמעסיקים, חתם לפני כשבועיים מבלי להודיע כמקובל לתקשורת על תיקון מיוחד להיתר העסקת רופאים בשעות נוספות. בנט היה מחויב לתקן את ההיתר הקודם לאור פסיקת בית הדין לעבודה מיולי האחרון, שקבעה כי התיקון האחרון שעליו חתם קודמו של בנט שלום שמחון בשנת 2012 "אינו מידתי וחורג באופן מובהק ממתחם הסבירות, בשל התעלמותו המוחלטת מזכותם של הרופאים לשינה במהלך התורנות הארוכה". כעת טוענים המתמחים כי גם התיקון של בנט הוא "פגום, בלתי מידתי ובלתי סביר באופן קיצוני".

על-פי התיקון להיתר של בנט, מיד בתום הפסיקה בהיתר הקודם שקובעת כי "לא יועסק רופא בשעות נוספות שהן שעות תורנות אלא אם כן העמיד המעביד לטובת הרופאים חדר נפרד למנוחה עם מיטות", יופיע המשפט: "לצורך שינה יזומה במשך לא פחות משעתיים, למעט במקרים חריגים שבהם לא יתאפשר הדבר". מה הם אותם מקרים חריגים ומי מוסמך להגדיר אותם? על זה לא נכתב דבר בהיתר.

למתמחים אין ספק: כל זמן שהתורנות נותרה 26 שעות ברציפות, ושהתורן משמש למעשה הרופא היחיד במחלקה, אין חשיבות מהותית להוראה כזו או אחרת בדבר האפשרות לשעתיים של שינה, וההיתר הזה יהיה עם הזמן בבחינת "אות מתה" - זאת, משום שהתורן מחויב באופן טבעי לטפל בכל מקרה רפואי על-פי הצורך הרפואי. כך שאם צוות האחיות יקרא לרופא התורן, הוא לא יוכל לומר "עכשיו אני ישן". אדרבא, אם האחיות יחששו להזעיק את הרופא התורן משנתו, הרי .

עוד מסתבר כי בניגוד למקובל, משרד הכלכלה העביר את טיוטת התיקון להיתר אל העותרים יומיים בלבד לפני המועד שהגדיר לקבלת הסתייגויות. במשרד הכלכלה מסרו ל"גלובס" כי כבר במהלך חודש דצמבר העביר המשרד את הטיוטה למספר ארגוני עובדים, ובהם גם לעמותת מרש"ם שמייצגת את המתמחים בהליכים שונים ומהווה למעשה את אחת העותרות לבג"ץ. עם זאת, נראה שבפועל הדברים התנהלו אחרת: לידי "גלובס" הגיע דואר אלקטרוני שנשלח מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה אל עמותת מרש"ם ב-6 בינואר האחרון ובו צורפה טיוטת ההיתר, כאשר העמותה נדרשה במסגרת הפנייה הזו להעביר את הסתייגויותיה "עד יום חמישי הקרוב" (8 בינואר).

בתשובה שהעביר עו"ד אפי מיכאלי המייצג את עמותת מרש"ם ואת ד"ר דניאל לנצברג, מתמחה מתל-השומר שנמנה גם הוא עם העותרים, נטען כי בהיתר המדובר אין כל הגדרה או מדד כמותי ביחס לתדירות "המקרים החריגים", כאשר לדבריו "בכך יש כדי להכשיל כל אפשרות אפקטיבית ואמיתית לפיקוח ממשי על הוראות ההסדר". מיכאלי טוען עוד כי מנוסח ההיתר כלל לא ברור מי בדיוק אמור ליזום את אותה "שינה יזומה" - מנהליו של המתמחה או המתמחה עצמו. במשרד הכלכלה לא רק שלא הטמיעו את ההסתייגויות של המתמחים, אלא שההיתר שנחתם לפני כשבועיים כולל על פניו נסיגה מסוימת לרעתשההיתר המדובר עלול לפגוע דה-פקטו בחולים המתמחים, זאת ביחס לטיוטה שהוצגה קודם.

כך, בעוד שלפי הטיוטה נקבע כי "מנהל בית חולים ידווח למנהל הכללי של משרד הבריאות פעם בשלושה חודשים על המחלקות שבהן תדירות המקרים החריגים כאמור גבוהה", הרי שבהיתר הסופי הסתפקו בכך שמנהל בית החולים יעביר למשרד הבריאות דיווחים - בלי לציין כי הוא מחויב בכך כל שלושה חודשים.

כמו בצבא

אבל הרבה מעבר לפרוצדורה ישנה הפרקטיקה. המתמחים דרשו לקצר את משך התורנות מהסיבה הפשוטה ביותר שזועקת לשמיים: עבודה של 26 שעות ברצף, ולמעשה גם הרבה פחות מכך, מהווה סכנה הן לרופאים והן למטופלים. כחלק ממאבק הרופאים בשנת 2011 הבטיחה המדינה לפתור את מצוקת המתמחים בשני שלבים: הגבלת מספר התורנויות בכל חודש בשלב הראשון והמיידי, ובחינת הדרכים לקיצור משכה של כל תורנות בשלב השני.

בנוגע להגבלת מספר התורנויות המדינה עמדה בהבטחתה באופן חלקי, אולם סוגיית משך התורנות נותרה ללא מענה אמיתי ולמעשה מבלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת בעניין. תחילה ניסתה המדינה בשנת 2012 להוציא היתר שיתאים את התשתית החוקית למציאות הקיימת, במקום להתאים ככל האפשר את המציאות לחוק שעות עבודה ומנוחה. ולאחר שבית הדין הארצי לעבודה פסל את ההיתר הזה ביולי אשתקד, נראה כי המדינה בחרה גם הפעם בהתפלפלות משפטית. עו"ד מיכאלי מלין על כך שלא נעשתה שום עבודת מטה בעניין, ומזכיר שכשצה"ל ביקש להגדיר בפקודת מטכ"ל מנוחה בת 6 שעות לחיילים, הוא עשה זאת לאחר עבודת מטה שכללה התייעצות עם מומחים לשינה ועוד.

גם שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, דורי ספיבק, התייחס בפסיקתו מיולי אשתקד לעניין זה: "לדעתנו יש מקום להשוואה בין רופאים לחיילים במובן הבא: גם רופאים וגם חיילים נדרשים להילחם כדי להגן על חיים ולהציל חיים. ודווקא משום שבמובן הזה ההשוואה היא נכונה, הרי שלדעתנו בדיוק כפי שמצאו רשויות הצבא מקום וצורך לחייב מפקדים בצה"ל לקבוע הסדר מאוזן המכיר בצורך של חיילים לישון אפילו בפעילות מבצעית ומלחמתית, כך יכולה וצריכה הרשות המבצעת למצוא ולקבוע הסדר מאוזן המכיר בצורך של רופאים תורנים לישון".

באופן שעשוי להפתיע, אם כי אין זה מפתיע את המתמחים, ההסתדרות הרפואית הסכימה עם נוסח ההיתר של בנט ואף ראתה בו יישום של פסיקת בית הדין. הפסיקה, טוענים בהסתדרות הרפואית, אימצה למעשה את העמדה שלהם. בפועל, לא כך הדבר: השופט ספיבק הציע למדינה לאפשר לרופאים תורנים שינה של 2-4 שעות במהלך התורנות, אך באותה נשימה הציע כי לצורך הדבר יוקצה תקן לתורן נוסף ש"ייתחלק" עם התורן השני ויאפשר לו לישון. הסדר מסוג זה, כאמור, כלל לא נכלל בהיתר של בנט.

כעת אומרים בהסתדרות הרפואית כי הם ייבדקו שוב את ההיתר ואת הטענות שמושמעות כנגדו, ומציינים כי ממילא בקרוב תתכנס ועדת מעקב של הארגון ושל נציגי המדינה לצורך בחינת הסכמי העבודה - זאת, במסגרת "נקודת בחינה" שהוסכמה ונקבעה למחצית תקופת ההסכם. בארגון טוענים כי בכוונתם לדרוש תקנים נוספים כדי לאפשר למתמחים לישון בפועל. עוד טוענים בארגון, כי בחלק מהמקרים ישנם רופאים מומחים שמבצעים תורנות מקוצרת עד השעה 21:00 או 23:00, וכי במקרים אלה המתמחה שמבצע תורנות מלאה יוכל להתפנות לשינה.

במשרד הכלכלה מסרו בתגובה כי התיקון להיתר שעליו חתם בנט תואם את פסיקת בית הדין לעבודה, וכי במקביל מתקיימים מגעים בין היתר מול משרדי האוצר והבריאות לצורך יישום האופן שבו יוכלו המתמחים לישון בזמן התורנות. עו"ד רון ורד, המייצג את המתמחים שעתרו בעניין, מסר כי בכוונתם לפנות שוב לבג"ץ.

צרו איתנו קשר *5988