לפני כעשר שנים החליפה נוסחה עולמית חדשה את "שלושת הממים" המפורסמים שהבטיחו הצלחה בנדל"ן. מיקום-מיקום-מיקום התחלף במינוף-מינוף-מינוף (גם באנגלית זה עובד, רק שמדובר בשלושת ה-L. leverage במקום location).
נדל"ניסטים בכל העולם ויתרו על חשיבות המיקום - הכל ממילא עלה כל הזמן - והבינו שהמינוף הוא שם המשחק. שכאשר קונים ב-90% מימון, די בעלייה של 10% כדי לעשות כפליים על הכסף שהבאת מהבית (פחות עלות המימון הזניחה). עלייה של עשרות אחוזים הפכה אנשים לעשירים כמעט בן רגע.
רק שאז המגמה התהפכה, כי ככה זה תמיד בכלכלה, וקסם המינוף קרס בבת אחת. התברר שכשקונים ב-90% מימון, די גם בירידה של 10% כדי למחוק את כל ההון העצמי ולאבד את הנכס לבנק.
נזכרתי בזה השבוע כששאלו אותי שוב ושוב למה אני כל כך נבהל מ-90% מימון לרכישת דירה, ההבטחה הגדולה והטרייה של התאחדות הסטודנטים, שחברה לשלוש חברות מסחריות ומציעה כעת "דירה לכל סטודנט". שימו 99 אלף, וקבלו דירה במיליון שקל ביפו.
תחשבו על זה ככה: למה להסתפק באותו "צעד חברתי" אותו דוחפת כעת ההתאחדות, "המקדם את הסטודנטים לחלום הדירה"?
ומה עם האומללים שאין להם 99 אלף שקל בבנק? הרי קשה להעביר כיום כמה שעות בלי לקבל הודעה לנייד המציעה ליטול הלוואה לכל מטרה, כמעט בכל סכום. אז למה להסתפק בהמלצה לקחת 15% "הלוואה משלימה לסטודנטים", בנוסף ל-75% משכנתא (מגבלת בנק ישראל), ולא לקחת עוד 50 או 100 אלף שקל, כדי לקנות דירה בלי שקל מהבית? למה להמליץ רק על 90%, ולא על 100% מימון, כדי לעזור לישראלים - סטודנטים ששירתו בצבא! - להגיע סוף כל סוף לדירה?
ועכשיו, במקום לחשוב על האינטרס המובן של הקבלנים שרוצים רק למכור דירות (בטח אם הן בשטח של 50 מ"ר ביפו), תחשבו רגע עלינו, הציבור הרחב. במיוחד על אותם רבים שאין להם כסף לקנות דירה. תחשבו מה יקרה לשוק הנדל"ן, אם נחשוב שכל מי שבא לו יכול לקנות דירה בלי הון עצמי, או עם 99 אלף שקל בלבד. מה יקרה למחירים כשהביקוש למעשה לא יהיה מוגבל. ומה יקרה כשהגלגל ייעצר, ויתברר שהדירה שווה פחות מההלוואה מהבנק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
