לורד גאגא

האולם מתמלא בהדרגה. בחור צעיר מחמם את כפות רגליו, אחרת עושה מתיחות ושתי חברות מקשקשות בלחש בצד. ליתר ביטחון אני תופסת פינה באולם, לא כל-כך מהחשש לעשות בושות לעצמי, אלא בעיקר כדי שתהיה לי נקודת מבט על ההתרחשות. וזו קורית ממש ברגע. אין הקדמה או הסברים ושלבי ביניים. אמה המדריכה פשוט מתחילה, מפקסת את הקבוצה ובונה תנועה שמתפתחת בהדרגה.

השיעור מתחיל בתנועות רכות. אמה מבקשת בכל פעם לתת דגש לחלק אחר בגוף והיא פורטת את זה גם לאיברים הקטנים שצריכים לקבל התייחסות נאותה. פתאום אני תופסת את עצמי נאלצת להתייחס לסנטר, שבכלל לא זכור לי מתי בפעם האחרונה התייחסתי אליו. אנחנו זזים כמו אסטרונאוטים בחלל נטול כוח כבידה. הכול קליל ומרחף. ידיים מונפות אל על ולצדדים, רגליים נמתחות ומתקפלות חליפות, הראש זז והבטן מחזיקה את כל החבילה שלא תתפרק. אגב, לאנרגיה הזו שאצורה מהטבור מטה קוראים בשפת הגאגא "לנה", חלק מעולם מושגים שנבנה סביב תורת הגאגא שפיתח אוהד נהרין.

נהרין, כוריאוגרף להקת המחול בת שבע ויוצר מחול מוערך (הניו יורק טיימס הכתיר אותו ב-1995 כ"אחד מחמשת הכוריאוגרפים המובילים בעולם"). נדרש לשכלל ולרפא את הגוף שלו עצמו, למוד הפציעות. לשאלה איך פיתח את הגאגא הוא משיב ש"זה היה תהליך אבולוציוני. לא הייתה מהפכה או הארה אחת, אלא רגעים רבים, ימים ארוכים, ואפילו שנים, שמתוכם פיתחתי את ארגז הכלים". הפציעות שחווה הפכו לתחנות משמעותיות בדרך אל הגאגא, והוא התחיל לחקור את גופו, שעבר כמה טראומות, ואת הנזק הבלתי הפיך שנצרב בו. לאט-לאט גיבש תפיסה שמציגה תפיסה רחבה יותר מאשר רק לפן הפיזי, בהקשבה ובמודעות.

ואז נקרתה בפניו הזדמנות להנחות עובדים של הלהקה שאינם רקדנים (וגם לא רוצים להיות כאלה) בשיעור מחול. מפעולה אקראית הפכו השיעורים האלה לפיילוט גדול שארך שלוש שנים ולתהליך המשמעותי בפיתוח התורה ובגיבושה. "גיליתי משהו משמעותי שאני יכול להעניק לאנשים אחרים", הוא מסביר, "והבנתי שיש מכנה משותף גדול בין אנשים בעלי רקע שונה ויכולות שונות, בהתייחסות אל הגוף ואל מה אפשר להפיק ממנו". ואז נולדה הגישה שנקראה "שפת התנועה של אוהד נהרין", שהתחלפה לפני כעשור בשם "גאגא", שמבטא מבחינתו מעין רוח שטות. הגאגא משמשת לו מאז ככלי עבודה עם רקדני הלהקה ועם להקות מרחבי העולם, אבל יופייה הוא בכך שכל אחד יכול לתרגל אותה בלי שום ניסיון קודם.

אז מה זו גאגא? גאגא היא שפה של תנועה, דרך עבודה על הגוף שבאה מתוך הקשבה ומודעות לגוף, אבל גם למקומות המנוונים שבו, לקיבעונות, לחולשות, לכאב ולתבניות התנועה שלנו. גאגא מציעה דרך לחזק את הגוף, לשכלל את הגמישות, את הזריזות ואת היעילות, להעיר את החושים ואת הדמיון. השיטה מציעה הזדמנות להפעיל מחדש מקומות מנוונים, להביא זרימה למקומות המקובעים ולחזק אותם. בגאגא יש מקום לכוח מתפרץ וגם לעדינות, ולשניהם חשיבות שקשורה ליעילות של התנועה, אף שלכאורה מדובר בניגודים. גם מאמץ ועונג נתפסים כהפכים, אבל יש ביניהם קשר הדוק. "התענוג שומר עלינו בשעת מאמץ", מבהיר נהרין.

את מנעד התחושות המנוגדות האלה אני חווה בשיעור שבו אנחנו מניעים את הגוף באינטואיטיביות אינסטינקטיבית, ובעיקר בזרימה, כי אין חוקים. אמה נותנת הנחיות מילוליות שהן אבני דרך, כיוון כללי בלי הדגמה שצריך לחקות. זה אומר שבחדר אחד עם שלושים אנשים, כשההנחיה היא "להרעיד את הגוף", אז כל משתתף נותן להנחיה תרגום משלו, ביטוי אישי רגשי רגעי.

ההוראות של אמה ממוקדות. היא מנחה לתנועה רכה ומיד אחר כך לנוקשה. משם אנחנו מתבקשים לנוע כמו במים, בזרימה, ואז המים הופכים לחומר סמיך או לבצק שמתנגד וגורר מאמץ. רגע אחד אנחנו קלילים ומרחפים, ובאחר אנחנו חדים בתנועות. בשלב מסוים אנחנו מדגישים ברכיים ומתנועעים כשהן כפופות (ושורפים את הירכיים מכאב), ובאחר הדגש הוא על האגן שמוביל אותנו במרחב. בין לבין יש תנועות מתיחה ארוכות, שבהן אנחנו אמורים לנסות לשלוף את העצמות שלנו מתוך הבשר, ואחריהן מגיעות תנודות אימפולסיביות של כוח חייתי זריז ומתפרץ שנרגע ומתרכך חליפות. זהו בליל של תנועות, אבל תמיד הדגש הוא בקשר עם הגוף בקשב ובמודעות. כך מאמין נהרין שאפשר לאמן, לחזק ולפתח יכולות פיזיות. לדעתו הגאגא מעניקה לגוף ארגז כלים, שבו כל אדם יכול להשתמש בהתנהלות הפיזית בחיי היומיום שלו, לשכלל יכולות ולרפא אותו גם כשהוא קולף תפוח, או יושב במשרד.

כדי להגיע לרמת מודעות טובה נדרש תהליך, ואני מרגישה את זה כבר בשיעור הראשון, שבו - למרות ההתנסות במנעד תנועות רחב ובמקצבים שונים - זה כאילו עדיין לא מתיישב. המודעות בתפיסה של נהרין הופכת עם הזמן לטבע ולברירת מחדל אוטומטית. בפועל מדובר בתרגול פיזי שהולך עם המודעות, ולכן לפן האקטיבי חשיבות גדולה. קצב ההתקדמות הוא אמנם אישי, וכל אדם משתכלל ומתפתח בדרכו כל הזמן, אבל התהליך לא נפסק. "אני עדיין נמצא במעבדה, ותהליך פיתוח השפה הוא מתמשך", מבהיר נהרין. "הגאגא היא לא דבר נעול אלא פתוח, שמשתכלל ומשתנה כל הזמן".

נהרין ממשיך לפתח את השפה ומספר שהוא אוהב להשקיע בגאגא ובהווה שלה, ושהוא יותר סקרן לראות מה יקרה מאשר לתכנן. "הגאגא לימדה אותי לעשות יותר עם המעט", הוא מוסיף. גאגא מבחינתו משכללת מודעות, מקשיבה לגוף ומכניסה אליו זרימה, אנרגיה ותנועה. אדם מודע ישפר את איכות החיים שלו, ובכלל "יש משהו בתנועה", הוא אומר. לאמונתו, אנשים צריכים לרקוד ולזוז, ועם זה אי-אפשר להתווכח.

שיעורי גאגא מתקיימים ברחבי הארץ. מחיר היכרות: חודש ראשון חופשי חודשי 240 שקלים, כולל שיעור עם אוהד נהרין עצמו. להמשך יש מגוון כרטיסיות, החל ב-240 שקלים. http://gagapeople.com/hebrew