סוכן מוסד, עבריין או מדליף - מי אתה, ארווה פלצ'יאני?

HSBC, אחד הבנקים הגדולים בעולם, עזר ללקוחות להעלים מסים בהיקף מאות מיליוני דולרים ■ מי שחשף את השערורייה הוא מנתח מערכות מחשבים שעבד בבנק

ארווה פלצ'יאני / צילום: רויטרס
ארווה פלצ'יאני / צילום: רויטרס

הגילויים שאחד הבנקים הגדולים בעולם, HSBC השווייצרי, עזר ללקוחות עשירים שלו להעלים מסים בהיקף של מאות מיליוני דולרים בעשרות מדינות, עשו בימים האחרונים כותרות ברחבי העולם והכניסו לפאניקה לא מעט בעלי חשבונות בבנק הזה, ביניהם לא מעט ישראלים. אבל מיהו האיש שהרים את המכסה וחשף את השערורייה?

ב-22 בדצמבר 2008, בעוד העולם מנסה לעכל את קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס כמה חודשים לפני כן וההתמוססות הפיננסית שבאה בעקבותיו, עצרה משטרת שווייץ את ארווה פלצ'יאני בז'נבה. מנתח מערכות המחשבים הצרפתי-איטלקי בן ה-36 נחקר במשך כמה שעות בטרם שוחרר לביתו, עם הוראה ברורה להגיע להמשך החקירה למחרת בבוקר. אבל פלצ'יאני שכר מכונית, אסף את אשתו ושתי בנותיהם וחצה את הגבול לצרפת. הוא הודיע לרשויות בשווייץ שבכוונתו לבלות את חג המולד עם משפחתו בצרפת וכי בכוונתו לחזור לשווייץ בשנה החדשה.

פלצ'יאני לא קיים את הבטחתו, והרשויות בשווייץ מנסות להניח עליו את ידיהן עד עצם היום הזה, בינתיים ללא הצלחה.

הכול תלוי למי מאמינים. בעיני עצמו, ארווה פלצ'יאני הוא מלשין אמיץ שאחרי לחשיפת הונאות בסיוע אחד הבנקים הגדולים בעולם שגזלו מעשרות ממשלות תקבולי מס במיליונים רבים או מיליארדים. בעיני הרשויות בשווייץ, הוא עבריין ציני ומחושב שגנב בשיטתיות מן המעביד שלו נתונים רגישים על עשרות אלפי לקוחות במטרה למלא את כיסיו הפרטיים.

פלצ'יאני גדל במונקו, מדינה שבה קריירה בשירותים הפיננסיים היא "הבחירה הטבעית", כהגדרתו. הוא הצטרף לבנק HSBC בנסיכות בשנת 2000, לפני שהועבר ל-HSBC בנקאות פרטית בשווייץ, כעבור 6 שנים. בשנים 2006-2007 הוא אסף נתונים מסווגים על יותר מ-106 אלף לקוחות הבנק ביותר מ-200 מדינות, שהתייחסו ליותר מ-300 אלף חשבונות בנק פרטיים ב-HSBC. רבים מהחשבונות השתייכו לדמויות בולטות בעסקים, בקולנוע, במוזיקה, בספורט, והיו גם ראשי משפחות מלוכה. פלצ'יאני העביר או מכר אלפי דפים כאלה ליומון הצרפתי "לה מונד", ל-BBC וליותר מ-50 גופי חדשות בינלאומיים אחרים. הנתונים כוללים את שמות הלקוחות, פרטי החשבונות וגם שיחות או מיילים שהתנהלו בינם ובין הבנק.

מרגיש כמו אדוארד סנודן

כעת עוברת העלילה לתחילת 2008, כאשר פלצ'יאני טס ללבנון יחד עם עמיתה לעבודה, ג'ורג'ינה מיכאל, אזרחית צרפתייה ממוצא לבנוני. לטענתה, השניים היו נאהבים והוא התוודה בפניה כי הצטרף ל-HSBC כבר מלכתחילה בכוונה להשיג נתונים רגישים על לקוחות הבנק ולמכור אותם ברווח לכל המעוניין.

פלצ'יאני מכחיש שהיה קשר רומנטי בינו לבין מיכאל, ואומר שהמעורבות שלה הגיעה לאחר שאנשים שטענו שהם סוכנים של המוסד, שירות הביון הישראלי, הורו לו להגיע ללבנון ולבקר בכמה בנקים לבנוניים כדי לדווח להם על פרצות אבטחה בבנק הפרטי של HSBC. זאת, כדי שלקוחותיהם לא יעבירו דרך הבנק כספים חשאיים למימון פעולות טרור. בהמשך עוד נרחיב על המעורבות לכאורה של המוסד בקריירה של הלוחם הגדול, שוב לכאורה, במעלימי המס ובבנקים המשרתים אותם.

נחזור ללבנון. פלצ'יאני ומיכאל, שנלוותה אליו כילידת המדינה, קבעו פגישות עם 4 מנהלי בנקים בלבנון. בעוד שהוא השתמש בשם בדוי, ג'ורג'ינה מיכאל השתמשה בשמה האמיתי והפכה יעד למעקב של הרשויות בשווייץ. היא נחקרה בז'נבה והסגירה את פלצ'יאני. כאן הגיעו המעצר שלו והבריחה לצרפת.

בהגיעו לצרפת, הוריד פלצ'יאני את הנתונים המסווגים על חשבונות הבנק הפרטי של HSBC משרתים רחוקים של הבנק, והעביר 5 דיסקים שלהם לרשויות בצרפת. הוא לא הוסגר לשווייץ מאחר שהחוק הצרפתי מונע הסגרה של אזרחי צרפת למדינה אחרת. ממשלת צרפת, באמצעות שרת האוצר דאז כריסטין לגארד, כיום מנהלת קרן המטבע הבינלאומית, העבירה את הנתונים שקיבלה מפלצ'יאני לרשויות מס במדינות נוספות, במה שהוביל לכמה תביעות ודרישות מבעלי חשבונות ב-HSBC לתשלום חובות מס במאות מיליוני דולרים.

פלצ'יאני נעצר בספרד על-פי צו מעצר שווייצרי והוחזק במעצר במדינה זו במשך יותר מ-5 חודשים ב-2012. אלא, שגם ממשלת ספרד סירבה להסגירו לשווייץ בנימוק שהפרת חוק סודיות בנקאית אינו עבירה בספרד. התובע הספרדי אף שיבח את פלצ'יאני כמלשין אמיץ על עברייני מס.

בדצמבר 2014, לפני חודשיים, הרחיב משרד התובע הכללי בשווייץ את גיליון האישום נגד ארווה פלצ'יאני והאשים אותו ב"ריגול תעשייתי מוסמך", "השגת נתונים ללא סמכות" ועבירה על חוק הסודיות הבנקאית. התובע ציין כי "כמה לקוחות בנקאיים" שנתוניהם הודלפו על-ידי פלצ'יאני, מעורבים בכתב האישום שלו כתובעים פרטיים. לפי הגרסה הזו פלצ'יאני הוא העבריין, ואותם לקוחות מעלימי מס מכובדים הם קורבנותיו.

פלצ'יאני טוען כי הוא מרגיש כמו אדוארד סנודן, אותו עובד לשעבר בסוכנות הביון האמריקאית NSA, שחשיפותיו על היקף המעקבים והציתותים שלה חוללו סערה בעולם ב-2012. הוא אומר שחיוני שיהיו אנשים ש"מדברים את האמת ומצביעים על בעיות מערכתיות". בראיון לשבועון "דר שפיגל" ביולי 2013, הוא טען כי "בנקים כמו HSBC יצרו מערכת שהעשירה אותם על חשבון החברה הרחבה על-ידי מתן סיוע להעלמות מס והלבנת כספים".

בשנה האחרונה, שבה הוא מתגורר בצרפת, פלצ'יאני כבר נינוח יותר. הוא הועסק זמן מה על-ידי המכון הצרפתי למחקרים במדעי המחשב ובאוטומציה - מוסד מחקר לאומי במדעי המחשב ומתמטיקה יישומית. לאחרונה, כך סיפר בראיון ללה מונד, הוא אינו מועסק בקביעות ועושה עבודות חוזיות מזדמנות. לראיונות הוא מגיע באופניים חשמליות מתקפלות, מן הסתם כדי שיוכל להימלט במהירות מסוכני חרש שווייצריים שדולקים אחריו.

מדובר בטיפוס קצת פחות אמין מסנודן הנזירי למראה. פלצ'יאני אמנם נמלט גם הוא ממדינה למדינה מפני הרשויות בשווייץ, ואולי גם מפני גורמים פליליים שונים, אך מדובר בטיפוס צבעוני הרבה יותר. ידוע שבעבר הוא השתמש בזהויות בדויות, לבש תחפושות והופיע בציבור עם שומרי ראש (לדבריו, צרפת הצמידה לו שמירה כדי להגן על ביטחונו האישי). הוא אפילו התמודד ללא הצלחה על מושב בפרלמנט האירופי.

הרשויות בצרפת חיבבו כנראה את מנתח המערכות שהביא להן את המידע על הלקוחות הצרפתים שהחביאו כספים ב-HSBC, שהמטה העולמי שלו הוא בלונדון (לשעבר בהונג-קונג. שמו ההיסטורי של הבנק הוא "החברה הבנקאית של הונג-קונג ושנגחאי"). הן הגישו כתב אישום נגד שלוחת הבנק בשווייץ על שיווק ישיר לאזרחי צרפת של הצעות להלבנת הון והעלמת מס.

גם רשות מס ההכנסה האמריקאית זכתה לקבל נתח מהשלל שקיבלה צרפת באמצעות שירותיו של פלצ'יאני. תובעים פליליים גם בארגנטינה ובבלגיה בודקים את המידע שהם קיבלו על חשבונות HSBC בשווייץ. ואילו ביוון התחוללה עלילת המשך מוצלחת מאוד בפני עצמה: שר האוצר לשעבר, יורגוס פפאקונסטנטינו, ניצב בפני תביעה פלילית על אי-נקיטת פעולה כאשר קיבל רשימת בעלי חשבונות יווניים ב-HSBC שווייץ, ולא זו בלבד - לפי השמועה, הוא דאג גם להסיר מהרשימה 3 קרובי משפחה שלו.

מחלקה להסתרת זהות הלקוחות

פלצ'יאני טען כי הוא הועבר ב-2006 ממונקו לבנק הפרטי של HSBC בז'נבה כדי לשפר את הפיקוח של ההנהלה על פעילות הבנק הפרטי ולהגן על נתוני הלקוחות, אך שם הוא נתקל בהתנגדות. התברר שהבנק הקים כמה צוותי ארגון עבודה. אחד מהם אמנם תכנן מערכת בקרה משופרת על כספי הלקוחות, אבל צוות אחר בנה מערכת הפוכה שעשתה דברים ללא פיקוח ועיניים בולשות מדי. בסופו של דבר, התברר לו ש-HSBC הפעיל מחלקה להסתרת זהות לקוחות וההעברות שבוצעו עבורם. לפי עדותו בצרפת, הבנק נהג להעסיק אפילו חברות ביניים, לעתים כמה כאלה, כדי להפריד בין הלקוח וחשבון הבנק שלו ב-HSBC.

הייתה גם שיטה בגיוס הלקוחות בחו"ל. "אותן חברות תיווך או סניפים של הבנק הזמינו את הלקוחות שלהם לאירועי ספורט או תרבות, שבהם הם נפגשו עם מתווכים שהסבירו להם איך להעביר את כספם לשווייץ ללא צורך בהעברה פיזית שלו דרך גבולות".

אם כן, מה בדיוק קרה בלבנון והיכן מסתיימות העובדות ומתחילה פנטזיה אוריינטלית בכיכוב סוכני מוסד לכאורה? לפי עדות פלצ'יאני, הוא טס ללבנון עם ג'ורג'ינה מיכאל, שאיתה עבד כאמור ב-HSBC, והיא עזרה לו להקים בהונג-קונג חברה שנקראת "פלורבה". החברה הזו טענה באתר האינטרנט שלה שהיא יכולה לסייע לבנקים לגייס לקוחות עשירים באמצעות הצלבת נתונים גלויים, או מה שנקרא "כרייה של נתונים". לפי משטרת שווייץ, שם החברה ייצג באנגלית את המילים הבאות: "נהל פרויקט והעבר את הסיכון באמצעות שאפתנות". לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", האתר גם נשא את המוטו: "עסק הוא האמנות של הוצאת כסף מכיס של מישהו בלי אלימות". לפי המשטרה, מיכאל ופלצ'יאני, שהיה כבר נשוי, ניהלו רומן ויחסיהם הסתיימו מאז.

לפי הגרסה של ה"וול סטריט ג'ורנל", שני הנאהבים דאז נפגשו עם נציגי כמה בנקים בלבנון והציעו להם נתונים על לקוחות עשירים מבלי לחשוף את המקור שלהם. פלצ'יאני השתמש בכרטיסי ביקור שזיהו אותו כרובן אל-צ'ידיאק. מיכאל אמרה לאחר מכן לשבועון "ביזנסוויק" שפלצי'יאני תכנן מלכתחילה למכור לבנקים הלבנונים את הנתונים שאסף ב-HSBC. לדבריה, הוא נזקק לכסף לצורך "הגירושים שלו".

בתצהיר לרשויות בצרפת מ-2013, פלצ'יאני אומר שמיכאל חשבה ששניהם מתכוונים להשתקע בלבנון. "הנחתי לה לחשוב כך, אבל לא אמרתי שאני מתכוון למכור את הנתונים של HSBC". הכוונה שלו, לדבריו, הייתה "ליצור התרעה שתחזור לרשויות בשווייץ, כמו התרעה שהסודיות הבנקאית שלהם נפרצת".

ואכן, אחד הבנקים בשווייץ הציג אזהרה באתר של איגוד הבנקאים השווייצרי על מישהו שמציע למכור נתוני לקוחות של כמה בנקים בשווייץ. כך החל התובע הכללי בשווייץ בחקירתו, בשנת 2008. בדצמבר 2014, 6 שנים אחר-כך, הודיע משרד התובע שהחקירה נגד "עובד/ת אחר לשעבר של HSBC הופסקה בגלל תפקידו השולי". השם לא צוין אך נאמר שמדובר ב"אזרח/ית צרפתי-לבנוני". ג'ורג'ינה מיכאל היא כאמור צרפתייה ממוצא לבנוני.

אם כן, איך מגיע המוסד הישראלי לתמונה? ובכן, נתחיל בכך שלפלצ'יאני יש נטייה חזקה בלשון המעטה להרגיש גם קצת ג'יימס בונד שמתחמק מיריבים חזקים ומסוכנים ועובד עם סוכני ממשלות שונות, מלבד היותו אידיאליסט שהתאכזב מרה מן המציאות שבה נתקל בבנק שעבורו עבד.

בראיון לשירות חדשות קנדי בשם "קנווסט ניוז סרביס" (כיום "פוסטמדיה ניוז") זמן קצר לפני מעצרו בספרד, פלצ'יאני סיפר שהוא "חלש ובודד" והכתב הקנדי ציין כי "באותו רגע ממש הביטו סביב בארשת פנים נוקשה שלושת שומרי הראש שממשלת צרפת הצמידה לו במשך 24 שעות ביממה".

באותה כתבה נאמר גם שמיכאל, העמיתה לשעבר של פלצ'יאני, הגישה נגדו תביעת דיבה בצרפת "שנובעת מטענתו שהוא נחטף על-ידי סוכנים של המוסד הישראלי בז'נבה שחיפשו מידע בנקאי על אנשים בעלי קשרים עם חיזבאללה", כולל מיכאל עצמה. מיכאל אומרת שקודם כול אין לה קשרים עם חיזבאללה, ושנית, היא בכלל לבנונית נוצריה.

"היה לי ברור שהוא לא רוצה כסף"

אין לדעת היכן מתחילה המציאות ומסתיים הדמיון של פלצ'יאני. בראיון לשבועון ביזנסוויק הוא תיאר שהוא הלך ברחובות ז'נבה ב-2007 כאשר כמה גברים זינקו מוואן, השליכו אותו פנימה ולקחו אותו למרתף של בניין נטוש. הם זיהו את עצמם כסוכני מוסד ושאלו אם הוא יסייע להם לוודא ש-HSBC "לא ימשיך את הפרקטיקה שלו".

,הם לא אמרו מה בדיוק הם רוצים, אך מאוחר יותר הוא הבין שהם חששו מכספים חשאיים שמימנו טרור. הוא סיפר שהסכים לעזור, למרות שלא הייתה לו דרך לוודא שאותם גברים היו באמת אנשי מוסד.

כך נולדה האגדה על הסייען של המוסד שטס ללבנון כדי לסייע לישראלים ולומר לבנקאים בלבנון שהסודיות הבנקאית בשווייץ כבר נפרצה ומוטב להם שלא לטפל בכספי טרור. לחילופין, אפשר להאמין לגרסה השנייה, של הקולגה הלבנונית, לפיה הוא תכנן להתחיל למכור נתונים על לקוחות "מרופדים" לבנקים בלבנון דווקא.

אבל אם נדמה לכם שזהו עוד סיפור של נוכל בקנה מידה בינלאומי, המציאות שוב מתעתעת בנו. לפחות פקיד צרפתי בכיר אחד שמוזכר בתביעה של הרשויות בצרפת נגד HSBC בשווייץ אומר שפלצ'יאני לא היה מעוניין בכסף. "היה לי ברור שהוא לא רוצה כסף", אמר מפקח מס בשם מרטיני, שנפגש עם פלצ'יאני בסוף 2008 כדי לדון בנתונים שלו מ-HSBC, עוד לפני שגיבורנו נמלט משווייץ לצרפת. "הוא לא רצה אפילו לדבר על כסף", לדברי פלצ'יאני הוא פנה לרשויות בשווייץ בנושא הבעיות בנתונים של HSBC כבר ב-2006, אך הרשויות סירבו לשתף איתו פעולה מפני שביקש להישאר אנונימי כדי להגן עליו ועל משפחתו. אחר-כך הוא ניסה לעניין רשויות במדינות אחרות בפרקטיקות העבודה של הבנק. לבנק עצמו ולרשויות בשווייץ יש, כמובן, גרסה שונה: פלצ'יאני גנב את הנתונים בתקווה להרוויח מהם - תחילה על-ידי העברתם לבנקים בלבנון ולאחר מכן על-ידי הצעתם לרשויות במדינות אחרות.

אבל אם נדמה לכם שזהו עוד סיפור של נוכל בקנה מידה בינלאומי, המציאות שוב מתעתעת בנו. לפחות פקיד צרפתי בכיר אחד שמוזכר בתביעה של הרשויות בצרפת נגד HSBC בשווייץ אומר שפלצ'יאני לא היה מעוניין בכסף. "היה לי ברור שהוא לא רוצה כסף", אמר מפקח מס בשם מרטיני, שנפגש עם פלצ'יאני בסוף 2008 כדי לדון בנתונים שלו מ-HSBC, עוד לפני שגיבורנו נמלט משווייץ לצרפת.

"הוא לא רצה אפילו לדבר על כסף", מצוטט מרטיני בכתב התביעה. מצוטט מרטיני בכתב התביעה. "הוא לא ביקש מאתנו שום דבר ואמר שהוא פועל רק מתוך תחושת חובה אזרחית. הוא אמר שהייתה הונאה ושהבנק שותף לדבר עבירה במקרים רבים, ושזה צריך להיפסק. אני תמיד חשבתי שהוא פועל מתוך תחושת חובה אזרחית".

אותו מפקח מס הוסיף גם שללא העזרה של פלצ'יאני צרפת הייתה מתקשה הרבה יותר לטפל בעברייני מס. "הוא עזר לנו בצורה מסיבית", העיד מרטיני.

גם ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח אחרי בדיקות שערך שפלצ'יאני יצר בשובו מלבנון קשר עם רשויות מס וסוכנויות ביון באירופה, והציע להן את "רשימת הלקוחות של אחד מבנקי ניהול ההון הגדולים בעולם" במיילים שהוא שיגר להם, ללא כל תמורה כספית. במילים אחרות, אי-אפשר ללעוג בלי היסוס לזהות המדליף האידיאליסט של פלצ'יאני. אולי הוא לא עזר למוסד, אבל כנראה עזר בעקיפין לרשויות המס בישראל.

צרו איתנו קשר *5988