זכיינים: "היינו קורבן לתרגיל עוקץ של בעלי דונקי"

במאי 2014 פורסם כי קבוצת "קפה קפה" שבעלות רונן נימני רכשה 50% מרשת המסעדות המקסיקניות "דונקי" תמורת 5 מיליון שקל. בתביעה שהוגשה בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל-אביב, מעלים 3 תובעים שביקשו להיות זכיינים של "דונקי", טענות קשות נגד המנכ"ל, בעלי הרשת אלון לוי, והשף פז רוטנברג, בהן כי דונקי מעולם לא פעלה למעשה כ"רשת" מזון.

בתביעה בסך כ-2 מיליון שקל שהגישו יותם כהן, ודניאל ומירית מאתוס לוי ורוטנברג, ונגד "דונקי הרצל" ורשת "קפה קפה", הם טוענים כי "הנתבעים פיתו אותנו לחתום עימם על הסכם זכיינות דרקוני תמורת מאות אלפי שקלים, ובהמשך התברר כי מדובר בזיכיון שאין מאחוריו ולא כלום. לא הייתה 'רשת' וגם לא תהיה רשת".

עילת התביעה היא "הפרת הסכם מצד הנתבעים ונזק כספי עצום שנגרם לתובעים כתוצאה מתרגיל עוקץ והונאה שביצעו הנתבעים תוך טווית רשת לוכדת (תרתי משמע) על-מנת לגזול את מיטב כספם, ותוך כדי כך להובילם ליגון שאולה ולהותירם בחוסר כל". לטענת שלושת התובעים, "התרחיש שהגו הנתבעים לתרגיל העוקץ היה מתוכנן מראש ולא היה מבייש סרט עלילתי שובר קופות".

ומהו אותו תרחיש? לפי התביעה, חייבו את התובעים להשקיע כ-550 אלף שקל מכספם הפרטי בהקמת חנות חדשה לטובת ה'רשת' ברחוב הרצל 10 בתל-אביב". לפי הנטען, התובעים עשו את כשהם יודעים כל העת כי מדובר ב "כרונולוגיה של מוות ידוע מראש", וכי אין כל סיכוי לרשת שכזו. לדברי התובעים, הנתבעים ידעו בוודאות כי תוך זמן קצר התובעים לא יוכלו להמשיך ולהפעיל את המקום שכן אין לו זכות קיום, ואכן כך היה.

לטענת התובעים, הלכה למעשה, לא התכוונו הנתבעים לממש את הסכם הזכיינות אלא "חיפשו 'פראייר' תורן שיממן עבורם חלומות בהקיץ ומצאו את התובעים, כאשר ידעו שאת מחיר הכישלון הידוע מראש ישלמו התובעים והנתבעים לא יהיו אחראים לדבר".

"כמו יחידת קומנדו"

התובעים מבהירים כי "מטרתם האמיתית והמתוכננת (של הנתבעים - ח'מ') הייתה לפתות ולגרום לתובעים להשקיע בחנות ברחוב הרצל כמקום מפואר, על-מנת שהנתבעים יחכו לשעת הכושר, וכאשר התובעים יפשטו רגל יוכלו הנתבעים לגזול את החנות מהתובעים ולעשות בה כרצונם מבלי שהתובעים יוכלו לעשות דבר", נטען. לדברי התובעים, כך אכן נעשה בסופו של דבר.

כהן והזוג מאתוס טוענין כי לפני כחודש ימים התגלה פרצופם האמיתי של הנתבעים ותוכניתם נחשפה לאור היום. "זאת, כאשר, משום מה, חשבו הנתבעים כי התובעים ויתרו על הפעלת החנות ואז הם גם הגיעו אל חנות התובעים, ללא צו של בית המשפט, פרצו את המנעולים ופשוט השתלטו על החנות כאילו מדובר ביחידת קומנדו הכובשת יעד". לפי התביעה, הפריצה וההשתלטות תועדו במצלמות האבטחה מבלי שהנתבעים היו ערים לכך, ורק בהתערבות המשטרה עזבו הנתבעים את המקום, והתובעים יכלו להמשיך לעבוד.

"במהלך ניסיון ההשתלטות של הנתבעים על רכוש התובעים, קרעו וניתקו הנתבעים ציוד צילום יקר-ערך בסניף שברחוב הרצל 10 בתל-אביב וכן תקפו באופן פיזי את הזוג מאתוס", נטען. "הנתבעים חיפשו לקבל במתנה חנות בשווי של מיליון שקל במסווה של הפרת הסכם מצד התובעים".

דונקי: "טענות מסולפות"

מרשת דונקי נמסר בתגובה: "מדובר במקרה בו זכיין אשר התקשר עם חברת 'דונקי הרצל בע"מ', איתה ולא עם אף אחד מהנתבעים האחרים שנתבעו שלא בצדק, החליט כי הסכם - עליו הוא חתם מרצונו החופשי ולאחר בדיקות שערך - אינו מתאים לו יותר, כאשר כדי לצאת ממנו הוא אינו בוחל בשום טיעון ו/או מעשה, מפר את ההסכם בצורה בוטה ומזיקה ופונה לעיתונים כדי שיהוו מנוף של לחץ".

עוד נמסר כי "בניגוד לזכיין חסר תום-הלב הפועל בצורה כוחנית ומכפישה, חברת 'דונקי הרצל', עמה התקשר הזכיין, מאמינה שהסכמים יש לכבד ומקפידה לנהל את ענייניה באופן אישי, ללא איומי סרק ו/או מנופי לחץ כפי שעושה הזכיין.

"על חוסר תום-הלב של הזכיין תעיד העובדה כי אף על פי שהחברה נתנה לו אינספור הזדמנויות לתקן את דרכיו, וחרף העובדה כי הוא עדיין מחזיק בסניף ופועל תחת שם המותג, והכל תוך הפרה בוטה של התחייבויותיו בהסכם, בחר הזכיין לאמץ עצת אחיתופל שקיבל ומיהר להגיש כתב תביעה כנגד נתבעים לא רלבנטיים, כאשר כתב התביעה אוחז בטענות מסולפות, הנטענות היום מגמתית כדי להצדיק את מחדלי הזכיין, תוך הוצאת דיבת הנתבעים רעה. בפי החברה, כמו גם בפי הנתבעים הלא-קשורים, טענות טובות רבות מגובות בראיות בכתב, אשר יוצגו במקום ובשלב המתאים לכך ואשר אין כל ספק שיובילו לדחייתה המוחלטת של תביעת התובעים".

מטעם קפה קפה נמסר בתגובה כי "שמה של רשת 'קפה קפה' שורבב לתביעה כמנוף לחץ, כניסיון לתבוע כיס עמוק, וללא כל בסיס עובדתי".